מופע החורף החדש של אייל גולן, שהושק אמש בהיכל התרבות בתל אביב, הוא מופע שנבנה בשום שכל ותוך הקפדה על קו ואופי מובהקים. עם חמישה עשר הנגנים ושתי הזמרות שאיתו על הבמה (ועם לא מעט צלילים שהגיעו מהמחשב, והוקלטו מראש באולפן, למשל כלי מיתר), ועם העיבודים וההפקה המוזיקלית של יעקב למאי, הצליח גולן ליצור בהיכל, שהיה מלא בקהל נלהב, תחושה חמימה, מחבקת, כמעט אינטימית.
היותו אב טרי, שמדבר עם הקהל בקטע קישור מוכן מראש על החלפת חיתולים, החלפת בגדים וגרפסים של תינוקות - "חוץ מלהניק אני עושה הכל", ציין, בקלישאה של אבות מודרניים - הוסיפו לאווירה הפמיליארית. הקהל ציפה לקבל ממנו את "כשתגדל", השיר החדש שכמו מוקדש לבנו התינוק יאן, בביצוע חי ראשון, וגולן לא אכזב, עד שהגיעו בקשות מהקהל לשירים על ילדיו הנוספים, ליאם ואלין.
"כשתגדל"
גולן כבר מרגיש בבית בהיכל התרבות בתל אביב, אולם ההופעות הסגור המוביל בארץ. הקריירה שלו זינקה מאז הופעתו הראשונה וההיסטורית שם ב-15 באפריל 2008, שנתנה את האות לצונאמי הים תיכוני במוזיקה המקומית. אמש, כשעלה לבמת ההיכל, התחושה היתה טבעית לגמרי, עבורו ועבור הקהל שלו. גולן שידר יציבות ונועם במופע הזה. הוא נראה רגוע, בטוח בעצמו, כמעט שליו, לא מתלהב, ואפילו בשירים הקצביים הוא על גבול הנונשלנטי. צריך הרבה ביטחון כדי לשדר את הקלאס הזה, שהוא אחד המרכביבים בעזרתם יוצק גולן תוכן לכותרת "מופע חורף".
המרכיב השני הוא בחירת השירים. כמובן הבלדות, שיוצרות תחושה אינטימית מטבען, כמו הסינגלים החדשים "שוב לאהוב" ו"כשתגדל", ולהיטים מוחצים כמו "הוזה אותך מולי", "כל החלומות", "כשאת איתו" ו"היא לא את".
אבל לא רק הבלדות - החום והחיבוק מגיעים גם בשירים קצביים. אחד מפרקי השיא במופע הגיע, למשל, בביצוע לשיר "מנגנת את חיי". לפני הביצוע גולן אומר שהשיר "מדבר על המוזיקה" ושהוא "רוצה לראות את ההיכל באויר". הלהקה שלו מנגנת מזרחית בסגנון מעט מיושן (בכונה), הקהל רוקד בעמידה, בתרבותיות שמאפיינת את היכל התרבות בחורף. הגיטריסטים עומרי זליג ודודו קומה מפיקים מהחשמליות שלהם צלילים חמים, וגולן מצליח לרגש בשירה שלו, ודווקא בשיר חפלה. ממנו הוא זורם ל״געגועים״, עוד שיר חפלה שמצליח לרגש. גולן מחפש את החום, ונותן ביצוע קרוב ומחבק. כולל הקטע שבו הוא מדבר בתוך השיר לזליג.
גם להיט גדול כמו "סטטוס מאוהב" יכול להוות אינדיקציה. גולן שר אותו מתוך התכוונות לשיר "יפה", לא להריץ עוד להיט. אפשר לשמוע ולהבין כל מילה בשיר. הוא שר כאן באופן יותר שקול ובוגר, אפילו, במובן מסוים, פונה לקהל מבוגר יותר, ותופס קצת מרחק מהקדחתנות והקופצנות שמאפיינת את מופעי הקיץ שמלאים בקהל צעיר. זה לא שאין במופע שלו רגעים שמחים ומרקידים עם כפיים, אלא שרואים עליו שהוא פשוט נהנה לבוא ולשיר, ובמיוחד את השיר הזה.
הוא נהנה גם להשתעשע ולתת לגיטריסט נועם בורג ("חרגול"), לקלידן עדי ליאון ולדרבוקיסט לשיר במקומו ב"למות מקנאה". הוא נהנה להרים קצב ב"זה אני", "גבר מאוהב" ו"הלילה תרקדי", ולחבק בשורה הראשונה בחורה עם צרכים מיוחדים ב"פרפר".
חיבוק חם הוא נתן גם למושיק עפיה, שלפני חמש שנים חלם להופיע בהיכל התרבות, וביטל את המופע ברגע האחרון. כעת הוא זוכה להופיע בהיכל כ"מופע המחצית" של גולן. לעפיה לקח זמן להתחמם. הוא נתן ארבע שירים: "אין היגיון באהבה" ו"מבט שנוגע" שקצת דשדשו, "שובר שתיקה" (בלדת רוק עם קצת סלסולים), ו"סך הכל נשיקה", שהרקיד את הקהל.
גולן בוחר להצדיע במופע הזה לשתי פיגורות גדולות שסייעו לו בקריירה. מחרוזת להיטים אחת עשויה כולה משירים שיצרו חברי להקת "אתניקס", ובראשם זאב נחמה ותמיר קליסקי, כולל "קן של אהבה" שגולן שר איתם במקור בדואט, והלהיטים הגדולים שיצרו עבורו: "יפה שלי", "לקנות לך יהלום", "צאי אל החלון" ו"בחוף של פורטוגל". מחרוזת שנייה מוקדשת לזוהר ארגוב ז"ל - "אם הוא היה חי, הוא היום בן שישים, והיה מופיע כאן כל חורף", אומר גולן לקהל בהתרגשות לא מוסתרת, ומעיף לתקרה סופר-ווקאל נדיר בפתיחה של "אלוהיי עד מתי". דודו קומה מצטרף עם אחלה גיטרה חשמלית בצליל "של פעם", וגולן ממשיך להיות וירטואוז ב"כמו שיכור".
לגולן יש כידוע עשרות להיטים, וכשזה מגיע לקהל האמיתי שלו, מדובר על יותר ממאה שירים שהוא יכול לבצע והמעריצים ישירו איתו במקהלה. בשלב מסויים הוא מבקש מהקהל "להתקיל" את הלהקה כדי שיוכל לשיר כמה שורות מכל שיר שיבקשו. ההיכל מתחמם וגולן שר את "ואיך בשמיים", ואחריו את "את שלי ואני שלך". עדי לאון גורר אותו ל"איפה את", אבל גולן הולך על "תחזרי" שכתב לו שלמה ארצי. כיף לשמוע אותו בשיר הזה, שאין יותר מחבק וחמים ממנו ברפרטואר שלו. ממנו הוא עובר ל"חיים שלמים", שתוכנן מראש.
"ואולי ביום יפה" המצויין, עם בורג בחשמלית דומיננטית וחמישיית כלי הנשיפה, זכה לביצוע נחמד שניסה להיות רוקיסטי, אבל עם קצת מאמץ ואומץ, אפשר לעשות אותו עוד יותר מגניב. לצערי הרב, הקהל של גולן פחות התלהב מהביצוע, למרות שהשיר נחשב לאחד הלהיטים המובילים מאלבומו האחרון. ואם כבר אלבומו האחרון - גולן התרגש מאוד בעצמו לפני ששר את "ימים יגידו", ובפזמון הפנה את המיקרופון לקהל. ועם כל ההתרגשות והמעורבות של הקהל, הוא הצליח לשמור בביצוע על האווירה החורפית וברגע האמת של השיר הפציץ חזק.
המופע הסתיים עם "מחרוזת כסף" קצבית לסיום. את "מליון או דולר" ו"שקלים" הוא שר מול עיניו של מנהל יחסי הציבור שלו לרני רהב, הלהיב ב"כל כך יפה" שהוא עדיין להיט חזק, וקינח עם "האור שבעיניים". בהדרן הוא נתן את "מלך מלכי המלכים", כי איך אפשר לסיים מופע כל כך מחבק בלי תפילה לשמיים.