_c.jpg "קובי פרץ בקיסריה (צילום: שרון רביבו)")
חגיגות המימונה נמצאות בעיצומן, חגה של העדה המרוקאית, וכמובן של הזמרים והזמרות בני העדה, שתמיד אוהבים לעשות שמח. הזמר קובי פרץ חוגג הערב את המימונה ברמלה, בבית אמו של מנהלו האישי מאיר נחמני. "מימונה הוא אחד החגים שאני אישית מאוד אוהב", אומר פרץ. "זו מסורת יפה שאני נהנה ממנה מאז שהייתי ילד וגם השנה".
-מה קורה השנה?
"התחלקנו, האחים, בין כל מיני אירועים, ויש תחושה שחסר לנו הביחד. אמא שלי שנמצאת בירושלים אצל אחותי התקשרה ואמרה לי שמהשנה הבאה היא תעשה מימונה אצלה, למרות שאבא שלי כידוע מאושפז ללא הכרה כב שנתיים. היא אמרה שכל מה שנשאר לה בחיים זה המשפחה ושהיא קרוצה לעשות ממימונה בבית שלה, שיגיעו כל הילדים והנכדים. מאז שאבא שלי בבית חולים, כבר שנה שניה, אין חשק לעשות בבית וזה חסר. אבל משנה הבאה נהיה אצל אמא".
-בטוח שיהיה שמח.
"האמת, שאמרתי שאני רוצה לעשות השנה אצלי מימונה מדהימה, שאין דברים כאלה, אבל אשתי צריכה ללדת כל דקה. היינו בבית חולים עד הבוקר, ואמרו לה לכי ותחזרי. אחרת הייתי עושה אצלי בכיף, באהבה. בינתיים אני ואשתי נוסעים עם הילד לעשות סבב בכמה אירועים, כולל אצל אבא של הרב יצחק אבוחצירא. עד שנתעייף, או עד שאשתי תגיד לי 'יאללה לבית חולים'. לך תדע, אולי יוולד לי ילד במימונה".
-אתה אמור לשיר באירועים האלה?
"אני מוזמן כאורח. נראה איך יתץפתחו העניינים ומה קורה שם בכיוון של חפלה. אם אני אשיר זה יהיה כמובן שירים במרוקאית שאני מאוד אוהב אותם. יש שיר מבית אבא שכמעט כל שישי או בחגים ובמימונה שרים אותו בחפלות, הוא נקרא 'יא קז'רחי', שיר ענק. רציתי להקליט אותו עם אבא שלי, אבל לצערי לא ייצא לי, אולי ביום מן הימים אקליט אותו, אני מטורף עליו".
-אבא שלך היה זמר גדול במרוקו.
"מ זה גדול? אני אולי עשירית ממנו. אבא שלי היה שר לשרים הכי מכובדים ולמלך חסן השני. למפקד של המשטרה, למכובדים ברמה של חברי כנסת. הוא היה שם זמר של הבכירים ובתעשייה שם מאוד אהבו אותו. אמרו לו 'אם לא היית יהודי הית הזמר הערבי מספר אחד בעולם', מרוב שאהבו את הסגנון שלו".
-אתה עולה מחר להופעה באשקלון, תשלב שיר במרוקאית?
"אני עושה אולי מחרוזת אחת במרוקאית. האמת שזה מרגיש לי אחרת לגמרי, גם כי גדלתי במרוקאית ובאתי משם. חוץ מזה, תדע לך, העדה המרוקאית לא הייתי מחליף אותה בשום עדה שבעולם. לא בגלל שאני מרוקאי. יש לי חברים מכל העדות. זה במאכלים, בתרבות, לאו דווקא המימונה. אם הייתי צריך לבחור עדה הייתי בוחר רק מרוקאי. רוצה להיוולד ולמות רק מרוקאי. אני נשוי לאשכנזיה, שהיא יותר מרוקאית ממני".
אתי ביטון: "מימונה זה אירוע מושקע, ברמה של חינה"
גם הזמרת אתי ביטון חוגגת את המימונה, בבית ההורים בבאר שבע. "אנחנו מתארחים אצל דודה שלי מצד אמא ומשם ממשיכים לכל הדודים, כולם צריכים לבקר את כולם, שישה בתים לפחות", היא אומרת. "בכל בית נכנסים, באים, טועמים מטעמים, אנחנו מפנטזים כל הפסח על ספינג', מופלטות, יויו, ובכל אחד מהבתים המארחים מוסיפים משלהם. משקיעים הרבה מאוד. מימונה זה ממש אירוע, כמו חינה. לובשים בגדים מסורתיים, כפתנים. אני מגיעה ושמה עלי מה שנותנים לי, העיקר להיות חלק מהחגיגה, זה ממש כיף.
-לא נראה לי שאת אוכלת הרבה מופלטות וספינג'.
"ברור שאני אוכלת ואני מורידה אחרי זה הכל בחדר כושר. אני מתה על המאכלים המרוקאיים, זה עושה את כל הכיף, ורוקדים ושמחים, כיף גדול. מאז שאני ילדה קטנה ממש משקיעים במימונה. היינו חוגגים תמיד אצל סבתא שלי, אבל מאז שהיא נפטרה עוברים מבית לבית. אצל אחות של אמא שלי מגיעים המון אנשים בשנים האחרונות, גם ראש העיר רוביק דנילוביץ' מגיע, וזה ממש מכובד".
-ויש לך גם הופעות.
"הלילה מופיעה אני בברנע באופקים מאחת בלילה, ממשיכים חגיגות עד אור הבוקר על בטן מלאה. מחר הופעה בשעה ארבע אר הצהרים באור עקיבא. אני מומחית לשירים המרוקאים של המימונה, שרה את כולם בהופעות, יש לי שתי מחרוזות, עם אלליי לאלי, יא מאמא, ללה פטימה, אנא מריד. אני מכירה הכל, זה אצלנו בבית מגיל קטן".
אתי ביטון במחרוזת חפלה
-מרגישה אחרת כשאת שרה במרוקאית?
"זה לא שונה משירים אחרים, אבל אני מתחברת לזה מגיל צעיר וזה משפיע עלי מבחינה מוזיקלית. לשיר שיר כמו 'יא מאמא' ("שמש חמה, או אהבה..."), שאני עושה בהופעות זה מרגש, אתה שר על אמא. וכולם איתי בחפלה".
-איך למדת לשיר במרוקאית?
"סבתא שלי היתה מדברת איתי במרוקאית ועם השנים הבנתי אותה. כששמעתי את השירים הבנתי את הטקסטים. זה תמיד היה חלק ממני. אמרתי שאני רוצה לשיר את השירים האלה ואז ביקשתי מסבתא שלי והיא עם אמא שלי לימדו אותי את ההגייה הנכונה של המילים".
-למידו אותך גם מה מקור החג?
"חג המימונה מסמן את סוף חג הפסח. יש הרבה הסברים למימונה. אצלנו בבית סיפרו שהמרוקאים המבוגרים לא היו מבקרים אחד אצל השני במכוון בזמן הפסח, כי כל אחד שומר כשרות עם המנהגים שלו והכלים שלו ומחמיר בבית שלו, ולא רוצה לפגוע באחר. אז לא היו מבקרים אחד אצל השני כל הפסח, ובסוף כשנגמר הפסח רוצים לבקר כדי להראות שזה לא בא לפגוע במישהו, להראות את הקרבה המשפחתית ולעשות שמח בסעודה ולחגוג את צאת החג".