>> הצביעו למשה פרץ במצעד השנתי של ישראל
-משה פרץ, מגיע לך מזל טוב כפול.
"נכון, גם חתונה גם אלבום, כיף. אני מקבל ברכות כל הזמן. אם יש לי משאלה - שלא ייגמר לעולם, שרק ימשיך ככה וננסה שיהיה יותר טוב. אני תמיד משתדל לשמור על רמה גבוהה ואני שמח מאוד על המזל שלי בחיים. קשה לשמור על שגרה כזו, שטוב בה בחיים האישיים וגם בעשייה".
-החתונה והאלבום מתערבבים?
"אני משתדל לשמור כמה שיותר על הפרטיות. היצירות נחשפות לאנשים ואז כולי נחשף. בדברים הטובים אני שמח לשתף את הקהל שלי. זו הרגשה כיפית שהקהל שמח ומברך אותי. אין לי בעיה כל עוד זה ברמה המכובדת, בלי פרטי פרטים ובלי לשתף בדברים שלא צריכים לעניין אף אחד. באופן המכובד זה כיף, זה רגשות. אני הכי רוצה להקרין השראה טובה על הזוגיות, על איך מעריכים בת זוג, איך להתייחס אליה בדרך ארץ".
-מה מיוחד באלבום החדש?
"מבחינתי זו פעם ראשונה שאני נוגע באופן מוזיקלי עמוק בעיבודים והפקה מוזיקלית, לא רק כותב מילים ומלחין. עשיתי את העיבודים ןההפקה פה בבית באולפן שלי. הסינגלים שהצליחו באו מבית היוצר שלי, מהאולפן אצלי בבית. היו לי חששות לפני, האם אצליח להגיע לרף מוזיקלי שלא מביך שירים אחרים שלי מהעבר. והנה הוצאתי את 'אולי הלילה' שהיה להיט, שלושה חודשים במקומות ראשונים והוא עד היום להיט. 'הראשונה' שיר בעיבוד הכי קלאסי בלי לפחד. 'הטעם הישן' בכיוון הפוך, דרבוקות, אתניות, אותנטיות. לקחתי את עצמי למסע, אזרתי אומץ. כל שיר הוא בסגנון אחר באלבום, לכן אני קורא לזה אלבום חיי, מסע בין כל עולמות המוזיקה שגדלתי עליהם, בעיבודים טובים, ואני משלב סיפורים שאני יכול להצביע עליהם כעל סיפור החיים שלי והמסקנות מהם. יש אהבה ואכזבה, שזה תמיד מחזיק אותנו חיים".
-אצלך יש יותר אהבה מאכזבה?
"אני חשוף לקבל סיפורים ומכתבים ואני מקבל מקרים שבהם אני עוזר כמו פרידות קשות, או אנשים חולים ששמחים רק מזה שאתה אומר להם שלום. הם לא צריכים שום דבר, אין להם כלום בחיים, רק להיות בריאים ונורמליים. אני מתבגר מהמקרים האלה ומרגיש הרבה יותר בוגר ופרופורציונאלי לגבי הכוכבות והזוהר. צריך לקחת את החיים בפורפורציות, אחרי הכל".
-יש לך כאן דואט עם אגם בוחבוט מ"בית ספר למוסיקה".
"הרעיון לשיר בא באופן ספונטני, במפגש האחרון שלי עם אגם לפני שהיא עלתה לגמר. ישבנו יחד וכתבתי לה הקדשה שתיקח את זה איתה לאחרי התוכנית כזיכרון. אמרתי שאני לא יכול סתם לתת לה ללכת לדרך משלה בלי אות הערכה. כי אף פעם קול לא ריגש אותי כמו הקול שלה. הצליל שלה נוגע לי בנשמה ומהפנט אותי. זה יכול לקרות רק במוזיקה. אנחנו נשמות תאומות. היא קטנה עם נשמה גבוהה. לכן אמרתי שאנחנו צריכים להיות יחד ביצירה והצעתי לה לשיר איתי. אחרי שבוע כתבתי את השיר, על הסיפור שלנו שהוא פשוט - מה אני אוהב בה. יש שם משפט שאומר: 'כל שידעתי בך, לא מצאתי קול שמלטף את מילותיי'. מכל מה שעשיתי היא ריגשה אותי הכי הרבה כשהיא שרה את המילים שלי. השיר הוא בשבילה ובשבילי".
-עושה לך חשק לילדים?
"מהעונה הראשונה של 'בית ספר למוסיקה' יש לי חשק לילדים. זה הדבר הכי טהור, מתנה הכי גדולה שאפשר לקבל מהבורא ואני מצפה לזה. אני מרוצה מהחתונה ומהאישה ועכשיו מחכה לילדים".
-באלבום הזה העזת יותר מאשר בעבר?
"בעיני זה לא רק באלבום הזה. קח את 'שתיים בלילה', שבו גם העזתי וב'זיקוקים' העזתי. בכל אלבום אני מעז ומחדש כי אחרת אני משתעמם ואני לא רוצה כל הזמן אותו דבר. יש כלי לשחק איתו שזה המוזיקה והצלילים, אז צריך לקחת סיכונים כי זה משתלם. גם לא שרתי 'יאללה' ו'תחזיק חזק' עם קצב, פתאום זה קורה".
"אני רוצה להעביר מסר לנוער"
-ספר לי על תהליך היצירה.
"אני יוצר מהיום יום, כותב ספונטני, אני נתקל במקרה ובא לי, ככה יוצא שיר. אחרי אימון כושר אני מבקר חברים במוסך פחחות וצבע, יושב אצלם במשרד. היה שם בחור דתי שאומר לי 'אני מכיר אותך, אוהב את הקול שלך, יש לך בכל אלבום שיר על אמונה ואני רוצה עוד כאלה, כי לא מדבר אלי אהבה'. אמרתי לו 'בוא נכתוב שיר', וככה יצא 'עוד יום עובר', כי החיים לא מאירים פנים. אמרתי שזה טוב ושאני מתחבר אליו מאוד. כולם שמחו וגם הבן אדם שמח ששרתי איתו יחד. יש בשיר הזה סיפור על אנשים שגדלים בשכונה וחשופים לסביבה לא טובה. זה סיפור על מישהו שצריך להתמודד עם הטעויות ולהאמין בעצמך, לראות מחר כי יש תקווה. כתבתי אותו לנוער שמתחבר למוזיקה הזו כדי להעביר להם מסר".
-איזו תגובה של הקהל אתה מחפש כשאתה יוצר?
"חשוב לי לקחת את הקהל לאן שאני מוביל. העניין הוא לחדש להם. העניין הוא של ההתפתחות. יש מילים ולחן שיכולים להישמע באותו סגנון, בקו הרגיל, ויש תהליך התפתחות של השיר, איך שיר נולד ועיבוד נולד, זה מתחיל מהלחן. אם אני לוקח את זה לכיוון קלאסי, זה כי באותם רגעים הייתי באותו מצב רוח, ואז כבר ההתלהבות מושכת אותך. פה מגיע הסיכון שאני שומע משהו משוגע אומר 'וואו' ואז הולך על זה. ואני לא אומר 'מה יגידו', אני הולך בכל הכוח. ב'הטעם הישן' אני הולך עד הסוף. הכל אקוסטי, העוד, הדרבוקות, לוקח את השיר למקום שממנו אני חושב שהוא צריך לבוא ולקבל את הכיוון שלו".
-ו"שר לך"?
"סהר חגי וניצן קייקוב נתנו לי אותו ונדלקתי, אהבתי שהם נוגעים בטעם שרציתי. הוא היה שקט לגמרי ואמרתי שיש אנרגיות של קצב ושהוא מזכיר לי את 'אלייך' ושירים קצביים אחרים. חיברתי לו עם הנגנים עיבוד חדש יחד עם תמיר צור ואמרתי לשם אני לוקח את זה. השמעתי ליוצרים והם אמרו לא חשבנו שהשיר יגיע לרמה כזו של ניצחון".
-הפתיחה של "תופס אותי חזק" היא לגמרי רוק-ג'אז.
"הגעתי לאולפן של תמיר צור במטרה לעשות שירה ל'את שאהבה נפשי', שיר שקט, בלדה מקסימה שכתבתי אותה. ותמר אמר לי 'לא רוצה להקליט היום שירה, אני רוצה שנביא משהו חדש, בוא נשתגע כמו פעם'. אשר פדי משמאלי, אבי יפרח מימיני, תמיר מול המחשב, חושבים מה עושים, בחרנו מקצב ואווירה והתחלנו לנגן בפה עד שתפסנו את הקו והרגשנו שזה זה. בנינו את השיר כמו לגו, בסוף ראינו יצירה ואמרתי 'תביא לי זה'. השיר עוד היה ב'לה לה לה לה'. כתבתי לו מילים והלחן התפתח ליותר גדול. באינטרו שמביא את השיר אפשר להרגיש שזה אחר משהו חדש, שעוד לא עשיתי. אולי אנשים ירימו גבה ויהיה מעניין. אחרי 3-4 פעמים שישמעו את האלבום יבינו. יש בו שירים שיישארו להרבה זמן".
-שיר הנושא, "כל המילים השמחות", יצא כסינגל.
"זה השיר שאני הכי אוהב באלבום. אני מתחבר אליו מאוד, לעיבוד שעשיתי, לאווירה רוחנית שקשה להסביר במילים. הוא מזכיר לי את 'נשבע לך' באוירה. חיפשתי הרבה זמן לעשות שיר כזה. התקווה היא שכל שיר מפה יגדל מבלי שאוציא סינגל. המטרה היא שיקשיסו לאלבום, שייקחו אותו איתם באוטו, או סתם לשמוע בבוקר, שירים שמדברים על החיים שלהם, שזה יהיה חלק מהם כמו שזה חלק ממני".
-איך נולד הדואט עם ליאור נרקיס?
"מגניב לנו יחד, אנחנו חברים טובים. אנחנו דומים קצת על הבמה וכשמתראים באותו אירוע - האנרגיה אותה אנרגיה, רעב לשמח, לטרוף את הבמה, זה משותף בינינו. אני חושב שזה היה מתבקש מבחינת שנינו, אבל זה היה ספונטני הכי ספונטני. נפגשנו אצל תמיר צור ואמרנו אולי נעשה משהו. הדואט בא ממקום אמיתי של בוא נעשה משהו מגניב ויצא באמת מגניב. זה קרה בשבועיים השיר הזה ומאז שיצא הוא גדל וצומח למקומות יפים. אני חושב שיש בליאור ברכה, הרבה ברכה. אני מסתכל עליו ואתה רואה שהוא עושה בשבילך משהו מהלב, מכיף ואהבה. זה חשוב שהוא מתחבר למקומות האמיתיים האלה, זה מה שקונה אותי".
"פתחתי משבצת שנקראת 'משה פרץ'"
-למרות שחברים, אתה והוא תחרות עם אחרים, אייל גולן, דודו אהרון?
"אולי התחרות היא מבחינת הקהל. התחרות מבחינתי היא עם עצמי, איך אני יכול לעקוף את עצמי. מבחינתי האלבום 'זיקוקים' היה היסטרי, עקפתי איתו את אלבומיי הקודמים 'מהשמים' ואת 'אליך'. עכשיו התחרות שלי היא לשמור על רף גבוה. מבחינת העשיה אני גם הולך ל'אקס פקטור', לשדרג את עצמי בתוכנית חדשה ומובילה ואני מרגיש עם זה טוב. זה לא שעקפתי את דודו או אייל. כל אחד עושה המון. אי אפשר לעשות הכל. מי שמשקיע - מצליח, ופה התחרות עובדת עם עצמך. בסוף כולנו נפגשים באותו מקום. כולנו עבדנו, עמלנו, לכולנו ארסנל מטורף של להיטים וקהלים, ויש גם קהל שאוהב את כולנו יחד. יש אחווה בין הזמרים. כולם אותו דבר, המוזיקה הישראלית אחת, ומי שיעשה דברים טובים יקבל חיבוק מהקהל".
-אתה כבר לא מרגיש זמר מזרחי אלא ישראלי?
"לא חיפשתי להגדיר את עצמי. אני בא מהים תיכוני מזרחי, מאיפה שגדלתי. גיליתי שאני יכול לשיר רוק ולהיות זמר סול ולהתאים את עצמי לכל קו מוזיקלי, שיר ישראלי או לאן שתיקח אותי אני בא איתך. עם זאת צריך לשמור על גרעין שבו אתה מאופיין. פתחתי משבצת שנקראת 'משה פרץ', הצלחתי להביא מוזיקה שלי, כמו שיש מוזיקה של אייל, דודו, ליאור, יחד זה מוזיקה ישראלית-ים תיכונית עם כל הסגנונות.
"אני עכשיו מכיר טוב את עברי לידר ושירי מימון. שירי שרה פופ לכיוון הסול, אבל עם שמעון בוסקילה היא מראה שיש לה יסודות מזרחיים, הגרון שלה יודע לעשות דברים כאלה. עברי לידר גם מכניס אלמנטים מזרחיים. ב-TYP יש סינקים שאתה שומע דגימות של אום כולת'ום. אין אחד שגר בארץ והמזרחית לא נוגעת לו בנשמה. גם פורטיס, הוא מדבר איתי עיראקית בחזרות. כולם עושים מוזיקה ישראלית, שרים בעברית, כל אחד מביא את הקטע שלו. אצלי? זה לפי שעה. בבוקר בא לי עברי לידר, בערב בא לי עומר אדם, להשתולל עם המוזיקה באיזה מועדון או אירוע, כל דבר לזמן מסוים".
-עכשיו את מול אייל גולן ב"הכוכב הבא".
"ראש בראש זה זכייניות. כל אחד רוצה להיות הכי טוב. ממה שראיתי בפעם האחרונה אנשי 'קשת' ו'רשת' והמנהלים והמפיקים היו יחד אצלי בחתונה. תיקח את זה לאן שאתה רוצה. אני בעד שלום ואחווה ותחרות בריאה. בסך הכל, כל אחד מנסה לעשות את הטוב ביותר".
-מה יהיה עם החתונה של דודו אהרון?
"גם אני סקרן לדעת. הוא חתום על סודיות ואני מחכה ש'הרווק' ייגמר. אני כבר מת שיתחתן, נראה לי שהוא מוכן".
-בנובמבר אתה מופיע בהיכל נוקיה.
"הולך להיות משהו גדול, שעוד לא היה בארץ. משהו ענק. השתגעתי לגמרי. אני אוהב סיכונים מטורפים".