איתי הררי, אחד מהזמרים הים-תיכוניים הצעירים שסומנו כאן לפני כשלושה חודשים כמי שעתידים לפרוץ השנה, מוציא כעת את השיר החדש "אני לא אני", שיר על אהבה נכזבת שכתב עדי כבירי ללחן יווני, עם עיבוד והפקה מוזיקלית של נאור סינוואני. סינוואני, בנו של הזמר אבי סינוואני, הוא אחד מחמשת האנשים שמקיפים כרגע את הררי בדרכו אל התהילה. ב"כוורת" שסביבו נמצאים גם היוצר והמפיק יוסי בן-דוד - תותח עם קבלות בתחום, המפיק גלעד מסאמי מ"הישראלים הפקות", על תקן יועץ ועוזר בתחום ניהול ההופעות וההפקה, אשת יחסי הציבור המנוסה עדי שפירא ואביו של הררי, אבנר, זמר בעברו, שמרצה כיום מאסר ומייעץ לבנו בבחירת הסינגלים.
"אני מנסה להביא שירים אחרים, להיות מיוחד"
הררי בן ה-25, מתגורר ביישוב גני תקווה, זמר וגיטריסט שמופיע במועדונים ואירועים כבר כמה שנים, אבל התחיל את הפריצה שלו לפני כשנה עם הסינגל "בת מלך" שהפך ללהיט. אחריו הגיעו עוד שלושה: "ילדה בובה", "מה קורה פה" ו"אשתי". אלבום הבכורה שלו צפוי לכלול שירים נוספים כמו "קחי את כל האהבה ", "איתך הלב שלי שלם", "פרפרים בבטן" ו"כי רק אותך".
"הסינגל החדש שלי נבחר במיוחד", אומר הררי. "בחרתי אותו כי הוא כזה שונה, חצי רוק, חצי מזרחי, לא כמו שכולם עושים. בכלל, אני מנסה להיות שונה בבחירת השירים. גם ב'בת מלך' שבא ממקום טיפה אחר, ו'ילדה בובה' שעשיתי סלסה כזה, 'מה קורה פ' שהוא חצי הודי, אז גם עכשיו אני מנסה להביא משהו אחר. אני עובד ומתייעץ עם כמה אנשים ובעיקר עם נאור סינוואני. אני בא אליו עם שירים לאולפן והוא אומר מה ייצא ומה לא, מחליט לגבי השירים ועושה את העיבודים".
-איפה אתה מופיע בימים אלה?
"אני מופיע במועדונים, ברחובות, תל אביב, אשקלון, מה שנקרא כל הארץ, ומופיע גם באירועים ובחתונות, אנשים מזמינים אותי ואני בא. לאירוע אני מגיע עם ארבעה נגנים וממש נותן הופעה של שעה, עם שירים שלי וגם קאברים. אני אוהב לשיר זוהר ארגוב, את כל השירים של זוהר וישי לוי ואייל גולן. יצא לי להופיע עם רוב הגדולים. הופעתי עם ליאור נרקיס לפני שלושה חודשים. הוא עלה לפני ההופעה שלי הזמין אותי לדואט ופרגן לי, אחלה בנאדם".
"קיבלתי הצעות ל'דה ווייס' ו'כוכב נולד' ושלחתי חברים שלי"
-מי מהזמרים חבר שלך?
"ג'ולייטה ושני יצהרי חברות, וגל סינוואני, אח של נאור, וגם חזי פרץ, חבר טוב שעובד איתי יחד".
-קיבלת הצעות לתוכניות טלוויזיה?
"ב'אייל גולן קורא לך' לא מחפשים מישהו מוכר בז'אנר הים תיכוני, רק פרצופים חדשים. אבל קיבלתי הצעות ל'דה ווייס' ו'כוכב נולד' ושלחתי חברים שלי. חבר שלי התקבל, אסף מתנה, זה ששר כמו עמר בניון".
הררי חגג 25 לפני שלושה חודשים, הוא יליד ה-13 בדצמבר 1986, גר בגני התקווה, עדיין עם ההורים. "אני האמצעי, הסנדביץ'. אחותי, ענבל, בת 27, חיה בחו"ל, בהוואי, היא מעצבת אופנה. אח שלי הקטן, שגיא, בן 22, הוא מטאליסט ויש לו להקת רוק שעובדת על אלבום. שיא. הוא גיטריסט שהיה פעם קלידן, עשיתי לו הסבה לגיטרה".
-מה אתה אוהב לנגן בגיטרה?
"בעיקר אני אוהב לנגן סולואים של מזרחית. באלבום שלי אני גם מנגן באחד השירים. בהופעות לפעמים יש מקומות שאני לוקח את הגיטרה של הגיטריסט ודופק סולו או מנגן שיר שלם. אני אוהב לנגן כמעט כמו לשיר, אבל שירה זה העניין המרכזי. בשביל הכיף שלי אני מנגן כמעט כל יום בבית גם מול הטלוויזיה או בלילה לפני שאני הולך לישון אני תופס גיטרה ומנגן. התחלתי כגיטריסט של זמרי מועדונים עוד לפני שהתחלתי לשיר".
-על איזו מוזיקה גדלת?
"בעיקר על זהר, אני זוכר שמגיל קטן שמעתי זוהר. אבא שלי היה קונה לי קסטות של זהר, ישי לוי ונתי ומי שאתה רוצה. מאוד אהבתי גם את שרית חדד, היא זמרת שאין דברים כאלה, היא מורה לשירה, וכמובן אייל גולן".
"התקבלתי ללהקה הצבאית של מג"ב ולא הלכתי"
-מתי היתה הפעם הראשונה על במה?
"בכיתה ו' בטקס סיום. למדתי בבית ספר ממלכתי-דתי בגני תקווה, בית ספר אריאל. לקחו אותנו לטקס סיום בירושלים, נדמה לי שזה היה בכותל, עשו במה ושרתי 'לך ירושלים בין חומות העיר'. בכיתה ה' השתתפתי בתחרות שירה בבית הספר. לקחתי מישהו שינגן אורגן ולימדתי מישהו לנגן גיטרה והבאתי דרבוקה ועשינו חפלה בכיתה. בחטיבה הייתי בלהקה הייצוגית של גני תקווה. שרנו מזרחית וישראלית, היינו מקליטים באולפנים. כשהייתי בתיכון התקבלתי ללהקה הצבאית של מג"ב, התקבלתי אבל לא רציתי ללכת על זה. בסוף כיתה יב' עליתי להופיע, שרתי שיר של אבנר גדסי עם מישהי שהיתה מתופפת וממש עם להקה של חברים. אחרי זה התגייסתי".
-איפה היית בצבא?
"בהתחלה בצמ"ה, הנדסה קרבית, ולקראת הסוף עברתי לתל השומר. אחרי הצבא התחלתי לעבוד בהשכרת רכב. היה שיר בבית שאבא שלי קנה אותו כשהיה מנהל את הזמר שרון לביא. הלכתי ליוני קיסר, אחיין של יהודה, שעשה לי עיבוד לשיר. הוא יצא והתחילו להשמיע ברדיו. זה היה 'קחי את כל האהבה ממני'. הלכתי לתחנות, חילקתי את הסינגל והתחילו להשמיע. ראיתי שמשמיעים והוצאתי את 'איתך הלב שלי שלם' ואותו כבר השמיעו ברשת ג' וב-91 FM ומאז הכל התגלגל. הוצאתי את 'פרפרים בבטן' של יוסי בן דוד, שפחות הצליח. ואז חברתי לעודד ואריאל והוצאתי את 'בת מלך', הוצאתי את 'ילדה בובה', נפרדתי מהם וחיפשתי איזה כיוון אחר. מהשיר 'אשתי' אני לבד. לא הייתי מסודר, אבל עכשיו אני מסודר והכל מצויין".
-הסיפורים סביב אבא שלך הפריעו לקריירה?
"לא, זה הפריע, וגם לא יפריע, אני חושב. אני לא שונה, זה לא שפתאום אומרים 'הבן של זה, אז בוא נשמיע'. לפני 'בת מלך' הוצאתי שירים ואת חלקם לא השמיעו. רק כשהבאתי שיר טוב אז הצלחתי. ככה שלא משנה הבן של מי תהיה - אם לא תעשה שירים טובים לא יתייחסו. לכן זה לא צריך להפריע או שישימו לי רגליים".
-אולי מפחדים.
"זוכר את הכתבה שעשיתי בערוץ 10? לפני 'בת מלך' הציעו לי מלא כתבות. אמרתי עד שאין לי להיט, הוכחה של משהו טוב, רק אז אעשה כתבה. 'בת מלך' הושמע בכל התחנות, הבאתי את ההוכחה שלי ואז עשיתי כתבה, כי זה ממילא הרי ייצא לתקשורת, אז מה זה משנה, לפחות הבאתי את ההוכחה שלי".
-אבא שלך מייעץ לך? דעתו חשובה?
"אני מתייעץ איתו המון בקשר לשירים, משמיע לו סקיצות, יש לו אוזן מאוד מוזיקלית. בעבר הוא היה זמר. בבית אנחנו לפעמים שרים יחד, כשהוא בבית. עכשיו הוא מרצה עונש. צריך להיות בקרוב ערעור ואם לא יעבוד אז הוא ייצא בעוד שלוש שנים. בעזרת השם, שייצא בערעור".
-מה בעיניך ייחשב הצלחה?
"שהקהל אוהב אותך ומעריך אותך ואת המוזיקה שלך. הכל מתחיל ונגמר בשירים טובים. לא משנה הפרסום והבן של מי אתה - אם אין לך שירים טובים אז מה תהיה? אם תהיה ברדיו או בטלוויזיה זה גם לא משנה. הצלחה זה להביא שירים טובים. שמע, אני באמת אוהב מוזיקה. אני מתופף ומנגן בקלידים ובכינור אני מנסה לנגן. אני ממש אוהב לשיר, לכן אני לא עולה לבמה בלחץ, עולה ונהנה".
-מה הוא הקושי הכי גדול שבו נתקלת עד היום?
"להיכנס לתוך המיינסטרים, לפרוץ. אחרי שפרצת ויש לך אפשרות לפנות למאה אחוז מהקהל ומכירים אותך נגיד ארבעים אחוז אז זה יותר קל, כי הם מעבירים הלאה והלאה. זמר לא צריך לפרוץ ב'בום' אלא לאט לאט, להופיע פה ופה, עד שהוא נתפס. תכניב לבנאדם בגט לפה - הוא ייחנק. אם תביא לו לאט - יהיה לו טעים. ככה זה עם זמר. אין קיצורי דרך או משהו".
-מי המודל שלך להצלחה?
"אייל גולן, משה פרץ, דודו אהרון , עומר אדם".
-מה היתרון היחסי שלך מול אחרים?
"אני לא מעל אף אחד אחר, מביא את המוזיקה שלי. אני מיוחד בזה שאני מנגן גיטרה. אבל אני לא יכול לתת מחמאות לעצמי, אני עוד לא במקום הזה, לא יכול לשבח את עצמי. אני זמר כמו כולם שעושה שירים ומופיע. לא מנסה לעוף".
-כמה אתה משקיע במראה החיצוני?
"מקפיד תמיד להיות נקי ומגוהץ, עם בגדים חדשים, להיראות טוב. גם אם לא הייתי זמר. אני כל שבועיים אצל הספר. בחורף אני מורח קרם ידיים, אבל אני לא מאלה שעומדים שעתיים מול הראי בבוקר. שותה מים לפני הופעה וזהו".
"אני שבע שנים עם אותה חברה, מגיל 17"
-פינוקים?
"ביום שישי אצל משפחת סינוואני עושים ערב קריוקי מצומצם עם אבי סינוואני ונאור וגל. גם הם, אין עליהם, אחלה משפחה, חברים מאוד טובים, ממש מגובשים. אחר כך אני יוצא, מכבד הופעות של חברים שמופיעים במועדונים כמו איתן בר, מטייל לי קצת".
-מה בנוגע לרדיפה של בחורות אחריך?
"יש יש, ברוך השם. אבל יש לי חברה, מעיין, שאני יוצא איתה שבע שנים, מאז גיל 17. היא בערך בגילי, עובדת במשרד".
-שבע שנים זה כמעט זוג נשוי.
"כן כמעט. היא אהבת חיי. מתישהו בעזרת השם זה יגיע לחתונה".
-יצא לך לכתוב לה שיר?
"לא, עדיין לא, אולי בהמשך. אני לא כותב. הלחנתי את השיר 'אשתי' אבל צריך לעבור עוד בחיים בשביל לכתוב. מי שכותב צריך לעבור הרבה בחיים שלו לדעתי".
-אם לא היית זמר?
"אז הייתי נגן. הייתי משהו שקשור למוזיקה, תמיד".
-הופעה בקיסריה או ירח דבש עם מעיין בטוסקנה?
"עזוב עזוב, את זה תשאיר לכתבה הבאה".
