בכניסה להופעה של ליאור נרקיס ברידינג 3 בנמל תל אביב היו אמש כמה וכמה מעריצים מאוכזבים, שמאוד ניסו ולא הצליחו לקנות כרטיס. מופע עמידה, 900 איש, והכל נמכר מראש. גם במופעי החורף הבאים שלו במקומות כמו פתח תקווה וירושלים זה עומד להיות ככה. בפנים חבורות של צעירים, ביניהם הרבה בנות יפות, שנרקיס הוא כרגע ספק הלהיטים הכי גדול שלהם. במכוניות בדרך החוצה הם יפוצצו את "דרך השלום" של פאר טסי ואת "נמס ממך" של עומר אדם, אבל הם יודעים טוב מאוד מי בז'אנר הים תיכוני עושה הכי הרבה שמח ונותן על הבמה הכי הרבה זיעה ואטרף.
בגיל 38 ליאור נרקיס הוא זמר הפופ-דאנס אולי המוביל בישראל, כוכב החתונות שעובד הכי הרבה, מצליח לשמר את מעמדו, וכל הזמן צובר עוד ועוד קהל ולהיטים. כמות להיטי הפופ שלו כבר נמדדת בעשרות. רק באלבום האחרון היו לו לפחות חמישה. והשיטה שלו עובדת. הטקסטים בגובה העיניים, מלהיבים ומאוהבים. העובדה שהוא בא מהמוזיקה המזרחית נותנת לו את הלגיטימציה לחבר מקצבים ים תיכוניים עם באסים של מועדונים אלקטרוניים, על פני התזמורת העשירה שמלווה מאחורה, ולהרקיד את הקהל בהיסטריה. נכון, גם קובי פרץ מתמחה בזה, אבל פרץ הולך יותר רחוק עם הקרחנה, להאוסים וטראנסים, לעומת נרקיס שגם באלקטרוני נשאר במיינסטרים, ומרוויח בגדול.
22:22 ונרקיס על הבמה עם חולצה לבנה אלגנטית. בשעה הקרובה הוא יזיע לתוכה כל כך הרבה, עד שתאיים להפוך לשקופה והוא יחליף לטי שירט. הוא מתחיל רגוע יחסית, מרגיש את הקהל, בוחן את השטח, וקולט שהערב זה יהיה אחרת. עם הפסנתר של עמית הראל. תופים, דרבוקה, בס, שתי גיטרות חשמליות, רביעיית כלי מיתר, שלושה נשפנים כולל חליל ושתי זמרות ליווי, ועם העיבודים וההפקה של שי ראובני, השירים הראשונים, "כדורים חיים" ו"אם תרצי" נשמעים כמו דיסק איכותי. בפזמון נבנה מעין "קיר צלילים" הרמוני שמחבר את כל הכלים, הפסנתר מוביל וזה נשמע טוב.
נרקיס הוא אמן בניית והעלאת הקצב. "בואי הביתה" הולך למקצב לטיני, הוא שר לתוך הקהל, מסתכל להם בעיניים, מחפש את הקשר והחיבור, ומרקיד אותם. הם מתחברים אליו. הקהל שלו הערב הוא חלק מההופעה, כמו משפחה גדולה שהזמינה אותו במיוחד לחתונה. יש לו קצת מניירות של זמר חתונות, כי בכל זאת הוא מס' 1 בארץ בתחום, אבל המיומנות הזו עוזרת לו להרקיד ברידינג.
"אז יאללה" מתחיל כמו סימפוניית רוק קטנה, עם חטיבת הקצב וכלי המיתר, שמרימים אנרגיות לפזמון על טהרת הפופ המזרחי. ובהמשך מגיעה הדהרה של הקצב, שנרקיס מרגיש בה על הסוס. הוא מתחיל את "יהלום" והקהל משלים לו את השורות. יש התלהבות. הם קופצים ושרים איתו, משתגעים עליו. ונרקיס מצידו נולד לזה. הריקי מרטין והאנריקה איגלסיאס של המזרחית. הערב הוא בא להיות הוא נטו, לא מתאמץ יותר מדי (לפחות בהתחלה), והנאמברים זורמים ממנו בצורה טבעית ומשכנעת.
כשהוא עובר ל"מלכה שלי" צבא המלאכים צועד בקצב בלאדי, הקהל שר את הבית ונרקיס מצטרף בפזמון. הרחבה הגדולה של הרידינג מלאה, וזו נראית המסיבה הכי שמחה בעיר. הבנות שרות, הבנים מרימים אחד את השני על הכתפיים. נרקיס לא מתרגש. הופעות כאלה הוא אוכל כמעט יום יום באירועים. כל כך משופשף ומיומן, שמה שנשאר לו זה רק לרכוב על הקצב, לעשות שמח, לחייך, להלהיב ולשיר את השירים שהוא כל כך מאמין בהם, כולל "נדירה", שמקבל אסיסט מקטע מזרחית קלאסי.
באמצע החפלה נרקיס מנחית את המופע ל״ילד״. בהתחלה הקהל מתקשה להיות קשוב, בכל זה מופע עמידה והרגע הם רקדו. אבל ככל שהשיר מתקדם הקשב עולה ובפזמון חלקם מצטרפים אליו. את "מה תעשי" הוא מקדיש לאשתו ספיר ואת "ששנים" למישהי שחוגגת יום הולדת ובאה עם כל החברות. ב"עף אלייך" עולים לבמה כוכבי "זגורי אימפריה", ביניהם היוצר מאור זגורי, לשיר איתו את המנון הסדרה. הלהיט הזה הופך את הרידינג סופית לחגיגה של אנרגיות.
הקהל שר איתו בקולי קולות את "אני מבטיח" וב"עמליה" נפרס הספקטרום הליאור נרקיס במלוא הדרו - השיר מתחיל בברכת "שהכל נהיה בדברו" לפני שתיית מים, הדאווין הכמעט רגיל של כוכבי הז'אנר בהופעות, במיוחד אלה שמקפידים לנסוע כל שנה לאומן (כאילו שבבית הם מברכים לפני ששותים מבקבוק), ואז מגיעים טקסט ולהיט פופ ים תיכוני שנוצרו בשיתוף ליין מסיבות הגייז "אריסה", שבשיאו נרקיס מאמץ את הקריאה של עומר אדם מ"תל אביב" ושר "עולה לי עולה לי, עולה ולא יורד לי". מאומן דרך הפלאקה ועד לאוויטה, בשיר אחד.
השיר הבא הוא "תגידי", שנרקיס וראובני ניסו להעניק לו עיבוד חדש, רוק אקוסטי במיד-טמפו עם גיטרה קלאסית, שניסה להזכיר את שלמה ארצי. אבל הם הלכו רק חצי דרך. כדי להשלים את התמונה רצוי להוסיף גיטרה אקוסטית, או סולו חשמלית שנהיה אפנתי השנה בז'אנר, או תוספת של כלי נשיפה ממתכת (שבכלל לא ניגנו בשיר הזה). כבר כתבתי בעבר שנרקיס ישיר הכל העיקר להרקיד, והקאבר שלו ל"לראות אותה היום" של תיסלם, שהיה נקודת השפל היחידה במופע הזה, הוא דוגמה מצוינת. הקהל הצעיר כבר לא מכיר את השיר המקורי, ומה שיכול לעבוד, אולי, בחתונות שבהן יש גם מבוגרים שרוקדים, לא תפס ברידינג, ונרקיס נדרש לתוספת המעצבנת של "הראש נדלק" ("ידיים גבוה למעלה חזק") כדי לשמור את הקהל למעלה. מה גם ש"לראות אותה היום" בקב בלאדי לא נשמע טוב, ויש שיאמרו שמדובר בסוג של חילול שיר טוב.
אבל מכאן והלאה שום דבר לא עצר את ליאור נרקיס. שרשרת להיטים חזקה שהתחילה ב"מול כל העולם", המשיכה ל"ערב טוב", מחרוזת "כמו פרפר" ואז "שגעת טרפת" ו"מהפכה של שמחה" עם הטקסט של דורון מדלי, שמאכיל את העם עם כפית בקצב מזרחי. ומול העיניים הפך נרקיס למה שהוא, אולי, מרגיש באמת בתוכו כשהוא על הבמה עם שירים כאלה - חיבור בין זמר פופ מצליח לנער בן 18 שמתחרע בריקודים במועדון אפלולי, עם באסים כבדים, תאורה צבעונית מרצדת וקרחנה מהאוזניים עד הרגליים, ככה בצד, כשאף אחד לא רואה. נרקיס חילק את הזמן בין שירה, שלהוב הקהל וריקודים בתוך החושך, חוגג עוד ניצחון, עוד ערב מוצלח, עוד לילה שבסופו הוא ילך לישון עם חיוך וידיעה שהוא עושה לקהל שלו מהפכה של שמחה, שהוא מביא להם את השגעת, את הטרפת, את הנרקסת.
רשימת השירים במופע: כדורים חיים, אם תרצי, בואי הביתה, אז יאללה, יהלום, המלכה שלי, נדירה, ילד, מה תעשי, שושנים, עף אלייך, אני מבטיח, עמליה, אתן לך שנים, כמו זרה, תגידי, לראות אותה היום, מול כל העולם, ערב טוב, מחרוזת כמו פרפר, שגעת טרפת, מהפכה של שמחה.
צפו בקטעים מהמופע:
מה תעשי
שושנים
עף אלייך
אני מבטיח
עמליה
תגידי
לראות אותה היום
מול כל העולם
ערב טוב
מחרוזת כמו פרפר
שגעת טרפת
מהפכה של שמחה