המופע אמש בהיכל התרבות הוכיח סופית מיהו דודו אהרון. לא דוגמן, לא רקדן, ולא שחקן, אלא זמר אמיתי, מוכשר, נטו, זמר ממש כמו פעם, שזוכה לאהדת הקהל בשל כישרונו ולהיטיו וממלא את היכל התרבות זו הפעם השנייה תוך חודשיים, עם שואו גדול ורקדניות מדהימות וכל הטררם הנדרש, כשעדיין, בלב העניין, נשאר אהרון האמן, לא הליצן.
זו היתה חגיגה משולשת, כשבנוסף למופע חגג דודו אהרון גם יום הולדת וגם אלבום זהב על מכירת למעלה מ-20 אלף עותקים מאלבומו האחרון "הכל זה מלמעלה".
עשה את כל הדרך הארוכה מלמטה עד למעלה
זה הזמן להכיר אותו למי שטרם הספיק: דודו אהרון נולד וגדל בקרית עקרון למשפחה תימנית. כישרון השירה שלו התגלה בילדותו וגיבור נעוריו היה אייל גולן, בזמן שאחותו לקחה כמודל את זהבה בן. בגיל 16 מונה לזמר הבית של המועדון התימני הנוסטלגי "מחולות תימן" בתל אביב. בגיל 18 התגייס ללהקת משמר הגבול ושימש בה זמר מוביל משך 3 שנים. לאחר מכן פגש את מנהלו האישי, אייל מלכה, שהיה הבעלים של מועדון "אדום 6" בצומת כנות, שאירח את כל הזמרים המובילים. אהרון הפך לזמר-הבית והוחתם על חוזה הקלטות. שם גם הכיר אהרון את ידידו ושותפו האמנותי לעתיד, משה פרץ.
הסינגל הראשון של אהרון "היחידה שלי" זכה להשמעות יפות, אבל עדיין לא הביא לפריצה המיוחלת. חברו, משה פרץ, פרץ בגדול עם "אש", אבל אהרון נאלץ ללהיט "אהבה ראשונה", אותו כתב והלחין, כדי לזכות בהכרה לה קיווה, כשבדרך הוא עובר דרך לא פשוטה. בהמשך זרמו השירים "מרגיש כמו מלך", "רק אליך", "כמו מלאך", "קרוב ללב" ו"כשתחזרי". לאט לאט מפלס אהרון את דרכו בהופעות במועדונים ואירועים.
השינוי הגדול ב"הכל זה מלמעלה"
השינוי הגדול הגיע עם האלבום השני "הכל זה מלמעלה", מתוכו יצאו שלל להיטים כמו "לא דומה", "נוצה ברוח", "כל העולם", "ילדה מבית טוב", "כמו ילד" וכמובן שיר הנושא. במקביל כותב אהרון שירים יחד עם פרץ והופך ליוצר מבוקש עבור אחרים.
להיכל התרבות הגיע דודו אהרון עם 13 נגנים ו-2 זמרות, ליווי מסכיי ענק, רקדניות, כאמור, הכי מיוחדות וכמובן קהל שממלא את האולם עד אפס מקום ובשורות הראשונות כוכבי כדורגל שבא לעשות כבוד. בפתיחה הוא עולה לבמה במעלית מתוך המרתף שמתחתיה, מלווה בשתי רקדניות מלאכיות, עם ביצוע שקט ל"הכל זה מלמעלה". הקהל יצא מגדרו למראה המלכותי של אהרון והריע לילד שאוהבים לאהוב.
הניסיון על במה יגיע עם הזמן
הוא המשיך עם "היחידה שלי" ו"אהובה שלי", שלושה שירים שקטים ברצף בפתיחה. הוא צעיר וקטן ונראה כמו חתן בר-מצווה יותר מאשר חיית במה, אבל הוא יודע להופיע כמו הגדולים. נכון שחסר לו קצת ניסיון בעמידה על במה, אבל זה כבר עניין של שפשוף שיגיע עם הזמן. נכון, היו במופע הזה גם חלקים פחות חזקים, אבל הייתה גם שירה רועמת של הקהל כאשר אהרון שר את להיטיו, וזה מה שהכי חשוב - שהקהל איתו, שלו, נענים ללהיטים הגדולים שלו, משחררים את כל המעצורים.
אהרון ומפיקיו ניסו לשוות למופע אוירה מעט רצינית יותר, כך נדמה, והפרידו את השירים אחד מהשני. התחושה שהתקבלה היתה של מופע פחות חפלאי, ללא מחרוזות, רציני ובוגר יותר, כשאהרון משתמש בין השירים בקטעי קישור, שהיו טעונים שיפור מסוים.
הרצינות נשארת מאחורה, מתחיל הבלגן
אבל בשלב מסוים הרצינות נשארה מאחורה והתחיל הבלגן עם הלהיטים - "כמו מלאך", "נוצה ברוח", "גלי לי את ליבך", "יש לי רק אותך" ו"ילדה מבית טוב". הקהל יצא מגדרו, שר ורקד, כשהמאבטחים של ההיכל, אחרי שרשרת האמנים הים-תיכוניים שעברו בו בחודשים האחרונים, כבר מורגלים לקהל "השלופים" של מופעים מסוג זה.
קהל שמורכב מצעירים, יפים ויפות, לצד משפחות וילדים, שבאים לעשות שמח וליהנות, וגורמים לאהרון להרגיש מאושר מכל רגע. כשהוא מכריז על יום הולדתו כל הקהל שר לו יחד "היום יום הולדת". אחר כך הוא מקדיש את "עלה קטן" לחייל החטוף גלעד שליט.
מזמין את זהבה בן
ואז מזמין אהרון את זהבה בן, שמבצעת איתו את הדואט השקט "פעם בחיים". הוא יוצא להתרענן והיא נותנת את השואו שלה עם מחרוזת שכולת בין היתר את "מלך אמיתי" ו"חיים שלי" ("אין אהבה בעולם כמו אהבה של אמא"). אהרון חוזר ושר איתה את הדואט הקצבי והחדש שלהם "הלב יודע".
כשבן נפרדת הקהל שוב נעמד על הרגליים. האווירה כיפית, שמחה, קסומה, ולתוכה מביא אהרון את להיטו החדש "לא מוותר", שבימים אלה קורע את הרדיו. הקהל שר איתו מילה במילה, וממשיך איתו ל"כל העולם", "כמו ילד" ו"מרגיש כמו מלך". הילד הקטן, שהמרק שלו התבשל זמן ארוך, הפך לסוג של מלך. בדרך הזו ועם עוד להיט או שנים נראה אותו בקיץ בקיסריה, סימן ש"הכל זה מלמעלה".