ההצלחה הגדולה של פאר טסי עם הלהיט "דרך השלום" והפיכתו לכוכב, הוציאה לאור את מנהלו האישי לשעבר, הרצל משה, שבשבועיים האחרונים טוען בתוקף שטסי זנח אותו ועזב אותו ביום בהיר אחד, אחרי ארבע שנות עבודה משותפות ואחרי שהשקיע בו זמן וכסף וויתר בגללו על עבודה כמתופף של משה פרץ. לדבריו של הרצל משה הוא השקיע בפאר טסי מאות אלפי שקלים ואלפי שעות עבודה, ועוד מאות אלפים עליהם ויתר כשעזב את עבודתו. כעת הרצל משה דורש מפאר טסי פיצויים כספיים, ועומד להגיש נגדו תביעה משפטית. יש לציין, שכבר לפני שנתיים, כאשר עזב אותו פאר טסי, פרסם הרצל משה בדף הפייסבוק שלו מכתב חריף נגד טסי בו חשף שנעזב על ידו. אלא שכרגע שלל הטענות של משה לטסי, הולכות ומתגבשות לכדי תביעה משפטית.
"אני נפגש היום עם עורך דין מהבכירים בישראל, ועומד להגיש תביעה נגד פאר טסי, על כמיליון שקלים", אומר הרצל משה ל-mako, "וזאת בגין הפרת הסכם שבעל פה עם לחיצת יד, לפיו אני משקיע בו מזמני, כספי ומרצי, ומנהל אותו ניהול אישי כפי שעשיתי משך ארבע שנים, והוא בתמורה הבטיח לי שהוא יישאר איתי לאורך כל הדרך ולא יעזוב אותי, ולא משנה מי יהיה המשקיע. הבטחה שהוא חזר עליה עשרות פעמים".
"מה שהוא עשה לי זה לא אנושי"
-עם איזה עורך דין אתה נפגש?
"אני לא אחשוף כאן את שמו. הוא מהבכירים בארץ. לי אין כסף לשלם. אני מאמין בבורא עולם ובצדק. יש עורכי דין שמוכנים לקחת את התיק הזה בחינם".
-כי הוא יביא להם פרסום גדול. היה בינך ובין פאר טסי חוזה?
"לא היה בינינו חוזה כתוב. אלא הסכמות והבנות שנסגרו בלחיצת יד. פאר אמר 'לא צריך חוזה, כי גם אם יש חוזה אני ממילא יכול לעזוב'. הוא הצליח לשכנע אותי שלא צריך חוזה. הוא עבד עלי, הוא בילף אותי, הוא ניצל אותי. הוא בגד בי. פאר טסי ניצל אותי. מה שהוא עשה לי זה לא אנושי. אני אדם עם לב ורגש. אבל אנחנו בני אדם, מה אנחנו חיות?. אין לי בעיה שהוא הלך ל'שרית הפקות' (החברה של שרית פרנקו, שמנהלת את פאר טסי. א.נ.), אבל שייתן לי את מה שמגיע לי - את מה שהשקעתי בו ואת המשכורת שמגיעה לי על ארבע שנים. היה בינינו הסכם הדדי והוא הפר אותו. מגיע לי מפאר, כי הלכתי דרך עם פאר".
-אם לא היה חוזה, אז על סמך מה אתה תובע?
"היו דברים שסגרנו בינינו. הוא היה מחבק ומנשק אותי ואומר לי שהוא איתי לתמיד. השקעתי בפאר ארבע שנים מזמני ועבדתי בשבילו מהבוקר עד הלילה, נתתי את הנשמה, הפכתי בשבילו כל אבן. כולל הופעות במועדונים בלילות. השקעתי מכיסי ב-4 שנים כ-400 אלף שקלים בתשלומים לנגנים, דלק לנסיעות, ארוחות שהייתי צריך להזמין אנשים בתעשייה ושדרני רדיו, וכסף ששמתי עליו כשהיינו הולכים לחתונות של זמרים, ואני שמתי מתנה של אלפיים שקל על שנינו, רק שייראו אותו שם באירוע. אלפי שקלים יצאו לי מהכיס בחודש, עליו. וכשהיינו מקבלים אלף שקל מהופעה במועדון, הייתי שם לפאר בכיס ולא לוקח אלי כלום. במקביל נאלצתי להפסיק לעבוד עם משה פרץ כמתופף, כי כל האנרגיות והזמן השקעתי בפאר, וזה לא הסתדר בלוחות הזמנים. ולא היתה לי פרנסה. מגיעה לי מפאר משכורת על ארבע שנים, עשרת אלפים שקל בחודש, שזה משכורת הכי קטנה, בארבע שנים זה 480 אלף שקל. מגיעים לי מאות אלפי שקלים על הוצאות, ומאות אלפי שקלים על עבודה".
"נתתי את הנשמה ארבע שנים, בסוף אכלתי ממנו חרא"
-מישהו הכריח אותך להוציא את הכסף הזה? יש לך קבלות מההוצאות שלך עליו?
"קבלות בודדות. הכל היה במזומן. צריך כסף לדלק? מוציא ומשלם. צריך לשלם לנגנים? מוציא מהכיס ומשלם. צריך להזמין מישהו לארוחה כדי שישדר את פאר ברדיו? מוציא ומשלם. עלי. הכל עלי. בלי חשבון. לא עשיתי לו חשבון. אף אחד לא הכרי אותי, האמנתי בו ונפלתי. עזבתי בשבילו עבודה, נתתי את הנשמה ארבע שנים, בסוף אכלתי ממנו חרא".
-אם אין חוזה, מה מונע ממנו לקום וללכת?
"היה בינינו הסכם הדדי. אם הרסתי לו, כדבריו, למה הוא לא הלך אחרי חצי שנה, אלא חיכה ארבע שנים? חשבתי שהוא מאמין בי. הוא היה אומר לי 'אני לא מתייאש ממך, רואה את האמונה שלך'. היה מביא אותי למשפחה שלו בפרדס חנה, והם היו אומרים שמאמינים בי, שהפקידו אותו בידיי, שסומכים עלי, שבטוחים שהוא יהיה זמר גדול בזכותי. הוא היה ישן אצלי ואוכל אצלי. ואז הוא קם והלך. ישבנו לפני שנתיים במסעדה בנתניה. הוא אמר לי בוא אני רוצה לדבר איתך. ואז הוא אומר לי: 'תקשיב, תלחץ לי את היד, אני יוצא לדרך חדשה' ואני שואל: 'מה עם הארבע שנים שנתתי לך?'. ואז הוא אמר לי: 'על מה אתה מדבר? מה עשית בשבילי, רק הרסת בשבילי, כולה ישבת בפייסבוק בשבילי'. אתה מבין? רצתי איתו לאירועים, למועדונים, להקלטות אצל יעקב למאי. כאילו אם אין חוזה - 'לך תזדיין'. ואז ראיתי שאין עם מי לדבר. זו דרך מכוערת שבה הוא בחר לסיים את הקשר. הוא בחר לבגוד בי. אנשים מגיבים בפייסבוק שהוא שחצן ומתנהג חרא. ככה אנשים מגיבים כששומעים על הסיפור. זה מגיע מעוד כיוונים".
_g.jpg "פאר טסי בהופעה של אייל גולן בקיסריה (צילום: אלוני מור)")
-כמו שהוא עזב אותך, גם אתה יכולת לקום וללכת. עם יד על הלב - אם היית רואה שההשקעה לא מניבה פירות, היית נשאר איתו לנצח?
"עובדה שלא עזבתי. עובדה שהשקעתי ולא עזבתי אותו, כי האמנתי שנצליח, ופאר האמין שנצליח. בעניין הזה הרי אין חוקים. שיר אחד יכול לעשות לך את העבודה, כמו 'תודה לך' של רז חדד, או בדיוק מה שקורה עכשיו עם 'דרך השלום', חיכינו שיבוא שיר כזה. הנה פאר כבר שנתיים עם 'שרית הפקות', ומצליח רק בחצי השנה האחרונה. לא עזבתי אותו כי פאר היה בוכה לי עם דמעות. היה אומר אני רוצה להצליח וסומך רק עליך. הוא שכנע אותי שהוא איתי באש ומים, היה מחבק ומנשק ובוכה לי. הוא אמר לי שעל כל שקל שאני מוציא אקבל פי מאה, ורק אני אנהל אותו. בסוף הוא בגד בי".
"היתה לי תחושת בטן שהפריצה שלו תגיע"
-אם הפריצה שלו לא היתה מגיעה, היית ממשיך להשקיע מאות אלפים כדבריך? ממשיך להתרושש בגללו? עד מתי?
"לא הייתי מרפה. היתי ממשיך עד שהיה מגיע להיט".
-ואם היה נגמר לך הכסף?
"אני אדם שמאמין. היתה לי הרגשה. היתה לי תחושת בטן שהפריצה שלו תגיע ושזה רק עניין של זמן ועבודה קשה".
-אם הוא לא היה זמר מצליח היום, אם הוא היה נכשל כישלון חרוץ, גם היית תובע אותו?
"לא. אני לא אקח ממי שאין לו. זה לא אנושי. אני בן אדם, בניגוד לאחרים".
-אתה מדבר מהרגש, אבל פה מדובר בעסקים, בביזנס, ובבית משפט, לאו דווקא בצדק אבסולוטי.
"אני אקח עורך דין טוב ומה שבית משפט יפסוק מקובל עלי. אני מקווה שהשופט יהיה לו לב".
-אתה מסתכן בתביעת לשון הרע שפאר טסי עלול להגיש נגדך.
"אין לי כלום, אין לו ממה לקחת. אין לי אוכל לתת לילדה שלי. אין לי דירה ואחרי שלושים שנה חזרתי לישון אצל אמא שלי. שיתבע אותי. אני מוכן לשבת בכלא. אם לא יהיה לי כסף לאוטובוס, ששרית פרנקו תארגן לי הסעה. תרשום את זה, אסף: ששרית תסיע אותי לכלא".
תגובת פאר טסי: "הטענות מופרכות. הרצל לא תרם להצלחתי"
ממשרד יחסי הציבור של פאר טסי, חגית נוביק סלומון & ירון כהן, נמסר בתגובה:
"טענותיו של הרצל משה מופרכות וחסרות כל אחיזה במציאות. הצלחתו של פאר היא פרי כשרונו ועבודתו של פאר, בסיוע פעולות של חברת שרית הפקות שהאמינה בו והשקיעה בו רבות. להרצל אין ולא היתה תרומה כלשהי להצלחה של פאר טסי.
"פאר מצר על כך שהרצל בחר לצאת במסע הכפשה שקרי באמצעי התקשורת, תוך סילוף בוטה של עובדות וניסיון ליצור 'עובדות' יש מאין. העיתוי בו בחר הרצל מלמד כי כל כוונתו ומאווייו של הרצל הם ניסיון מביש לרכוב על גלי הצלחתו של פאר, בה אין לו כל חלק.
"בכוונת פאר להמשיך ולהקדיש את זמנו, כשרונו ומרצו לעשייה המוזיקלית ואין בכוונתו לתת לדברי כזב כאלה או אחרים להפריע לעשייתו האמנותית.
"מוטב לו להרצל לחדול ממסע הכזב שלו ולנסות למצוא את פרנסתו מפרי עמלו ולא מפרי עמלם של אחרים".