הזמרת מירי רביבו מטירת הכרמל מוכרת עד כה משירים כמו "רק אמיתי", "רוצה אותך" ו"שוקולד קפה", שצפויים להיכלל באלבום הבכורה שלה. כעת היא מוציאה את הסינגל הרביעי מהאלבום, "מסע חיינו" בדואט עם אביה אברהם. השניים, רביבו ואביה, שרים על סיפורה של המשפחה שאיבדה את שני יקיריה - את האח עמרם בפיגוע ואת האח מוריס בחיסול על רקע פלילי. את השיר כתב והלחין רפאל אהרון, עיבד והפיק מוזיקלית מוטי בן אב.
"גדלתי בבית מוזיקלי והושפעתי ממוזיקה מרוקאית ומוזיקה ערבית", נזכרת מירי רביבו. "אבא שלי אברהם היה זמר במרוקו וכיום הוא פייטן וחזן שמופיע האירועים בעלי אופי דתי. 'מסע חיינו' הוא שיר שאני ואבא שרים זה לזו וזו לזה, ומחזקים אחד את השניה. זה שיר געגועים על האחים שלי שנקטפו בטרם עת ועל כמה הבית ריק בלעדיהם".
-איך התחיל הדואט עם אבא שלך?
"חשבתי על זה הרבה זמן, שאם אעשה דואט זה יהיה עם אבא שלי, שהיה זמר. רציתי מזכרת, שעשיתי משהו איתו, מזכרת לכל החיים. פניתי לכותב רפאל אהרון שאני מכירה וביקשתי דואט עלי ועל אבא שבו מדברים על האחים שלי, על האובדן המשפחתי".
-מתי איבדת אותם?
"אנחנו מטירת הכרמל. היינו בבית שמונה אחים ואחיות ונשארנו שישה. האח שלי עמרם רביבו ז"ל נרצח בפיגוע - בשנת 96' שני ערבים הגיעו מג'נין לחיפה במטרה לרצוח יהודי, הם תפסו אותו ודקרו אותו. הייתי אז בת 13, אני זוכרת. שמעתי הרבה סיפורים וגרסאות על האירוע הזה. היו סיפורי זוועה על מה שהם עשו לו, שלא ניכנס אליהם. נשארו לי ממנו זכרונו - איך הוא הוציא רישיון נהידה ועשה לי סיבוב באוטו. היינו יושבים בשבתות ביחד. אני זוכרת רק דברים טובים".
-והאח השני?
"האח השני שלי, מוריס רביבו ז"ל, נפטר לפני כעשר שנים. הוא נרצח על רקע פלילי, שבועיים לפני החתונה שלו, והשאיר בת זוג בהריון שאחר כך ילדה את הבן שלו. הוא היה מעורב בענייני הימורים והסתכסך עם האנשים הלא נכונים. לרוע מזלו הם החליטו להתנקם בו. הייתי כבר בחורה בת 20 וזה היה כואב לא פחות".
-איך המשפחה שלך התמודדה עם האובדן הזה?
"ממש קשה. לאבד אח זה לא דבר נורמלי ולאבד שניים זה בכלל לא נורמלי. כשאבא מאבד בן אחד זה קשה ושניים זה הרבה יותר קשה. בכל אירוע זה קשה, בשבת, בחג, באזכרות, בימי ההולדת שלהם, זה מלווה אותנו. הזמן עובר ואומרים שהוא תרופה לכאב, אבל כאב כזה נשאר איתך לתמיד. אף אבא לא מתגבר על הילד שלו שמת, לא יודעת אם קיים דבר כזה".
-במה זה שינה את אבא שלך?
"הוא היה זמר במרוקו. בארץ הוא שר בשמחות כמו שבת-חתן, אירועים שקשורים בבית כנסת ופיוטים. אבא שלי הוא אדם באמת מדהים. הוא ניסה להישאר אופטימי בשבילנו, בשביל שאר הילדים שלו. הוא ניסה להסתיר את הכאב כדי שלנו לא יכאב ונראה אותו סובל. הוא לא כל כך הצליח בזה, אבל עם הזמן זה השתפר".
-ואיך האובדן שינה אותך?
"אני לא חושבת שזה שינה אותי כאדם. איבדתי שני אחים וזה כואב. אני הבנתי אז שהחיים לא לנצח, קצרים מדי, ולכן כל אחד צריך לעשות את מה שטוב לו. אני שמחה ועצובה כמו כל אדם נורמלי. כל דבר זה מה שקשור אליו. כל תקופה בחיים אתה מתנהג אחרת, זה תלוי בהרבה דברים".
-יש קשר בין האובדן לרצון שלך לשיר?
"בעבר עזבתי את המוזיקה, כשאחי נרצח. הייתי באבל ולא יכולתי לשיר. בהמשך זה רק חיזק אותי, כי רציתי מאוד להצליח במוזיקה - בשבילם. אחי מוריס ממש רצה שאצליח. אני עושה את זה בגלל דברים כאלה. המוזיקה משמחת אותי, זה משהו שאני אוהבת, זה גורם לי לברוח מכל מיני מחשבות".
-קשה לך לשיר שירים שמחים ולשמח קהל?
"לא, אני שרה במועדונים ועושה חפלות. המטרה שלי היא לשמח אנשים. בהופעות שלי אני פותחת עם שיר שקט או שניים ומיד עוברת לקצב. מי שבא לאירוע בא ליהנות ולבלות, ולא מעניין אותו מה עברתי בחיים".
-את מרגישה שהדואט הזה יעבוד חזק על הקהל?
"אני מקווה שכן. זה שיר בין אבא לבת שמחזקים אחד את השני, עם האובדן המשפחתי. אני חושבת שזה שיר נוגע, שהרבה אנשים יכולים להזדהות איתו".