בחודש יוני האחרון אושפזה מדונה בבית חולים בניו-יורק במה שהוגדר כמצב רפואי שאיים על חייה. המשברון הזה תפס אותה בעיצומן של חזרות על סיבוב ההופעות החדש שלה (The Celebration Tour); להיסטוריונים של עולם הפופ, התקרית הדהדה, אולי, את סופו הטראגי של מייקל ג'קסון, מלך הפופ שמת במהלך החזרות ורגע לפני עליית סיבוב ההופעות שהיה אמור להיות בדומה למדונה מסיבת להיטים וסיכום קריירה. למזלה של מדונה, אצלה זה נגמר אחרת.
אחרי שנים של עשיה מוזיקלית שלא הצליחה להגיע לשיאים להם התרגלה מעברה המפואר, הופעה לא מוצלחת באירוויזיון בתל-אביב, עיסוק חוזר של התקשורת והגולשים בענייני המראה של הזמרת ומגפה עולמית שעצרה את תעשיית המוזיקה למשך שנתיים - אחרי כל אלה מדונה עולה לבמה ומוכיחה שהיא אגדה חיה, ועדיין מלכת הבמה הבלתי מעורערת.
@themarcosmoura I love it, magnific #Madonna #MadonnaCelebrationsTour #madonnacelebrationtour #madonnafans #thecelebrationtour #madonnaforever #celebrationtour ♬ som original - Marcos Moura
גם בסיבוב הנוכחי, מדונה משנה, שוב, את חוקי המשחק ומגדירה מחדש את הופעות המורשת של זמרי פופ ורוק מזדקנים. כיאה למדונה, היא לא תעלה ותשיר רצף שירים סתמי. אלא יצרה ז'אנר חדש, מה שבחו"ל כבר מכנים "תאטרון מוזיקלי ביוגרפי". מדונה עולה על הבמה ובמשך שעתיים מספרת את סיפור חייה משולב בלהיטיה הגדולים. והקהל בא להתרגש ולחגוג איתה קריירה מפוארת של ארבעה עשורים.
בשנים האחרונות ראשי אולפני הקולנוע והטלוויזיה רודפים אחרי מדונה כדי שתיתן אור ירוק יצירה קולנועית שתספר את סיפור חייה. מדונה סירבה בעקביות, ובשלב מסוים הכריזה על כתיבת התסריט לסרט הביוגרפי שלה בעצמה. תהליך עשיית הסרט התקדם עד לשלב הליהוק, ונראה שרגע לפני היציאה לדרך הזמרת קיבלה רגליים קרות או החליטה שבמקום ששחקנית אחרת תשחק את מדונה. מי שתהיה הכי טובה בלהציג את סיפור חייה היא מדונה עצמה - לא על המסך הגדול, אלא על הבמה.
המופע נפתח בהקדמה של "בוב דה דראג קווין", זוכה העונה השמינית של "המרוץ לדראג של רו פול". בוב מספר על הגעתה של מדונה לניו-יורק בתחילת שנות השמונים עם 35 דולר בכיס במטרה "להשתלט על העולם". זה כמובן בליווי וידאו-ארט שמלווה את כל ההופעה וחוזר לרגעיה הגדולים והאייקונים של הזמרת. ואז זה קורה: מדונה עולה לבדה על הבמה עם השיר הפותח, Nothing Really Matters. השיר מגיע מתוך אלבום המופת Ray of Light, והיא מבצעת אותו לראשונה בלייב על במה, כשיר הוקרה למעריציה המלווים אותה לאורך השנים.
אותם מעריצים בקהל הם בעיקר נשים וגברים הומואים בגילאי 35 צפונה. אותו הקהל שהתבגר איתה, זוכר לה חסד נעורים ואת הרגעים השמחים והמרגשים שהיא נתנה להם לאורך השנים. הלילה הם באים להחזיר לה אהבה - והיא בשיאה, לא פחות. היא נשמעת אולי הכי טוב שנשמעה בקריירה שלה. לא ברור אם זה בגלל שהיא פחות תזזיתית על הבמה (נראה שהכוריאגרפיה הותאמה כדי להגן על הזמרת בשל גילה, או בגלל אותו מצב בריאותי שבגללו התאשפזה), או שמדובר בעבודת אוטו-טיון מדויקת. גם מבחינת מראה נראה שאחרי שנים של טיפול פלסטיים היא שוב דומה לעצמה - כבר התחלה טובה.
@mikejim71 #madonna #celebrationtour ♬ original sound - Mikey
במערכה הראשונה ההופעה חוזרת לימיה הראשונים בניו-יורק, ומספרת את סיפור עלייתה של הזמרת ממועדוני הלילה המפורסמים של העיר עד לתודעה עולמית. כל להיטיה הראשונים מתפוצצים אחד אחרי השני: Open Your Heart, Into the Groove, Everybody וכמובן, Holiday, הלהיט הגדול הראשון של הזמרת. בשיא המסיבה המוזיקה הופכת עמומה והרקדנים מסביבה נופלים ו"מתים" על הבמה. הרגע הזה מוביל אל החלק השני של המופע, ואל הרגע האייקוני ביותר של הערב: השיר Live To Tell. על המסכים מופיעים כל חבריה המפורסמים של מדונה שנפטרו מאיידס בסוף שנות השמונים, ונחתם בתמונת ענק של פרדי מרקורי.
לא רק מרקורי זוכה למחווה מרגשת: המופע כולל מחוות לאמנים הגדולים מהמחזור של מדונה שלא שרדו. שהרי מדונה מצוטטת בשנים האחרונות כמי שאומרת ש"החטא הגדול שלה ביותר הוא זה שהיא שרדה". וכך לאורך ההופעה, פרינס מפציע על הבמה לסולו גיטרה, מייקל ג'קסון עולה לריקוד ושירה משותפת של השירים Like a Virgin ו-Billie Jean. נוכחים גם: דייוויד בואי, שינייד אוקונור שעזבה אותנו לאחרונה ועוד ועוד. עבור מי שגדל בשנות השמונים והתשעים מדובר במסיבת כיתה חד פעמית. עבור הדור הצעיר, גם ביונסה מקבלת אזכור עם קטע מתוך Break My Soul והבמה הופכת לנשף "ווגינג". מדונה, כזכור, הציגה את ה"ווגינג" לקהל הרחב.
במערכה השלישית של המופע מדונה חוזרת לתקופת אלבומה "ארוטיקה" ומזכירה מחדש שמוזיקה סקסית היא קודם כל כזאת שבאה עם מסר. Like a Prayer משולב ב-Unholy של סם סמית' פותח את רצף השירים שאחריו מגיע, Erotica, Justify My Love, Hung Up ונקודה ישראלית: לרגע מככב גם קטע התזמורת המלכותי של עופר ניסים מתוך הרמיקס ל-Living for Love.
אחד מהמוטיבים המרכזיים של המופע הוא "משפחתיות". מדונה מדברת בשירים עם ההורים שלה. אבל הפעם היא עושה את זה כשהיא חולקת את הבמה עם ילדיה שלה. דייויד בנדה, בנה המאומץ, מנגן על גיטרה לצידה לאורך המופע. מרסי ג'יימס, בתה של הזמרת, מלווה אותה על הפסנתר בביצוע קורע לב ל"Bad Girl". התאומות סטלה ואסתר הן חלק מאנסמבל הרקדנים של המופע כאשר אסתר גונבת את ההצגה ב- Vogue.
המופע כולל למעלה משלושים שירים שכולם להיטי ענק, מהצליל הראשון כל שיר מלווה בשאגת קהל. מדונה לא מוותרת על אף שיר גדול: La Isla Bonita, Crazy for You, Ray of Light, Rain, Music, ועוד ועוד.
לקראת הסיום היא מדברת ברוב ההופעות על ישראל והמלחמה במונולוג שמבקש מהקהל לפתוח את הלב לכאב הישראלי ולחטופים שלנו, ושרה גרסה אקוסטית בליווי הקהל לשיר-"I will survive".
ביציאה מהאולם אמר אחד מהמעריצים: "חשבתי שהיא סוס מת, אבל מסתבר שהיא עדיין שור זועם".
בגיל 65 מדונה סוחבת על כתפייה שעתיים של מופע מדויק ומהודק. אולי מהטובים שלה עד היום, אם לא הטוב שבהם. מלכת הפופ באה להוכיח שהיא לא האמא ולא הסבתא שלכם. ביץ', היא מדונה.