בעוד כחודש נציין שנה לטבח הנורא בשבעה באוקטובר, וכבר המדינה מפוצלת בשאלה איך ראוי לציין את התאריך. בין אלו שתומכים בקיום טקס ממלכתי בהובלתה של שרת התחבורה מירי רגב, ובין מי רואה לנכון לתמוך באירוע שמקיימות משפחות הנרצחים והחטופים בפארק הירקון - נמצא הזמר שולי רנד, אחד האומנים היחידים שאישרו עד כה את השתתפותם בטקס הממלכתי, ונקלע ללב הסערה. בראיון ל"אופירה ולוינסון", רנד שיתף התחושות המורכבות והתגובות שהוא מקבל.

אתה רוצה להשתתף בטקס במציאות שגם על זה אנחנו רבים?
"ממש לא. לפני כחודש פנו אלי שאשיר עם משפחות החטופים וההרוגים, אפילו לא היססתי לשנייה. עד לפני שלושה ימים לא היה לי מושג שאני נמצא במקום הזה. מי שמכיר ואת הדעות והחשיבה שלי יודע שזאת הסיטואציה האחרונה שהייתי רוצה להיות בה. לפי התפיסה שלי הפילוג והטירוף הזה הוא שורש כל הרע, יותר מכל רע אפשרי. מהשבעה באוקטובר אני עושה כל מה שאפשר, הופעתי בפני אנשי בארי, שדרות זק"א, דרוזים, חיילים וכל מי שקרא לי מבלי לשאול. באתי לתת את המעט שאני יכול בזכות היכולת שאלוהים חנן אותי, עשיתי את זה בלב שלם". 

אתה שוקל להתקשר לשרת התחבורה רגב ולומר לה: "זה לא לי ולא לאופיי"?
"אני חושב שיש הזדמנות גדולה לעשות תיקון. בואו נחשוב מה היו מרגישים החטופים אם היו יודעים שסביב הדבר הזה יש שפריצים של גועל נפש? למה אנחנו עושים את הטקס?". 

אולי בכלל לא צריך טקס עד שכולם יחזרו הביתה?
"יכול להיות. במחשבה שנייה אם זאת התוצאה של הטקס, אז הלוואי שכולם יורידו את הראש ויגידו: 'רבותיי טעינו. הכוונות שלנו היו טובות, בואו נעזוב את זה ונמצא דרכים מכובדות יותר'".

אתה מבין את המשפחות שלא רוצות את הטקס שהשרה רגב מנהלת?  
"קודם כל אין בי שום וויכוח עם רגש של משפחות, 'אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו'. אין לי מושג בכלל מה הם מרגישים, ואני יכול להבין את זה. אבל אתה מבין גם את האנשים שכן רוצים את הטקס הזה? לפני שלושה ימים נודע לי שאני במצב שלא משנה מה אעשה - אני פוגע באנשים שאני חב להם את חיי ומכבד אותם".

הופעלו עליך לחצים לא לעשות את זה?
"הדבר שהדליק לי אלף נורות אזהרה וקומם אותי כל כך, היו התגובות שקיבלתי מהרגע שנעמדתי בתוך הדיון הזה. התגובות משני הצדדים היו כל כך אלימות, איומות, מפחידות ומרושעות. דברים איומים ונוראים, ושם משהו בי התחיל להתקומם, שזה לא משנה מה תחליט - אלא עצם זה שאפילו העזת לשתף פעולה. כביכול אין לי את זכות הבחירה. זה לא פשוט, מדובר פה בדיני נפשות".

מה אומרת צופית גרנט?
"זו שאלה מצוינת. כשאשתי שמעה שאני הולך להשתתף בטקס, היא חשבה שזה הדבר האחרון שאני צריך לעשות. היחסים בנינו נשארו מצוינים - והלוואי שיהיה ככה עם כל העולם. זו דוגמה מעולה, אנחנו לא חושבים אותו הדבר על הרבה נושאים".

בעבר הייחודיות של עם ישראל הייתה בשכול ובכאב, היינו ביחד. הגענו לטקס - וגם פה אנחנו רבים. מה קרה לנו?  
"לא מעניין אותי להגיד מי התחיל, זה לא חשוב. כשאתה אומר 'אחדות' כולם מקיאים עליך, אבל כשאני אומר את זה אני לא מתכוון על אחדות דעות, כל היהדות מבוססת על מחלוקת. אני מדבר על אפשרות לדיון. זה נהיה כל כך סגור ועלוב, אם אתה חס ושלום לא שונא על 200 - אתה פשיסט או נמוך מצח".

"התחרפנו והשתגענו, זה קורע לי את הלב", אמר רנד בדמעות וקולו נשבר, "זה הורג ומפחיד אותי, כי אני מאמין באמונה שלמה שאנחנו בסכנת חיים אמיתית לא רק מהאויבים שלנו, בעיקר בגלל מה שקורה בתוכנו. נפלנו למלכודת הזאת, ולא אכפת לי מי אשם בה. כדי לשנות את המצב הזה אני צריך לעשות משהו אחר לגמרי".

"תראו את תרבות הדיבור", המשיך רנד, "פעם כשיהודי היה קורא ליהודי אחר נאצי זה היה על הכותרת בעיתון, היום קוראים ככה אחד לשני על הבוקר. זה כמו בהתמכרות, הגבולות נחצים. זה לא ייגמר אם לא נתקן את ההתייחסות לאדם שחושב אחרת ממך - אנחנו נלך לאבדון וזה מסוכן". הוסיף, "אני לא יודע אם אני אעשה או לא אעשה את הטקס".

אבל ירד לך החשק.
"החשק ירד לי מזמן, ברגע שהבנתי שבכל מקרה אצער אנשים. הלוואי שימצאו דרך, יש פה הזדמנות. אנחנו זקוקים לנחמה הזאת".