סקוטר בראון, מנהלם של כמה מכוכבי הפופ הגדולים בעולם, ג'סטין ביבר בראשם, הביע את תמיכתו בישראל מיד עם תחילת המלחמה. בראון, שמאז פגש כמה ממשפחות החטופים, העלה הלילה (שני) לשידור לייב באינסטגרם שלו את אלה שני, נערה בת 14 מקיבוץ בארי. זאת, כחלק מהמאבק של המפיק האמריקאי-יהודי נגד תלישת פוסטרים של חטופים.
"פגשתי ילדה מדהימה בת 14, קוראים לה אלה. כשאני רואה אנשים מסביב לעולם מנסים להבין מה הדבר הנכון לעשות, אני חושב שזה חשוב שנדבר על אנושיות - יש פוסטרים שנתלשים ואני רוצה להביא לכם את הסיפור שלה, שזה יהפוך לאמיתי עבורכם", אמר בראון לפני שהעביר את הלייב לאלה, והוסיף: "וזה לא אומר שלא יכולה להיות לכם אנושיות לאנשים אחרים. זה לא אומר שלא יכולה להיות לכם אנושיות לילדים בעזה. זה לא אומר שלא יכולה להיות לכם אנושיות לכל משבר מסביב לעולם. אבל כששומעים את הסיפור הזה, אני מבקש מכם אנושיות כלפי 240 החטופים".
לאחר מכן העביר בראון את השידור החי מול כארבעה מיליון העוקבים שלו לאלה. "אני רוצה להתחיל את הסיפור שלי ב-6 באוקטובר, כשהזמנתי 12 חברים לביתי לעל-האש. הכל היה מדהים. סמכתי על חברים שלי להכין את הבשר ולא ידעתי שאין להם מושג איך לעשות את זה. אז התקשרתי לבן דוד שלי, עמית, הוא ממש טוב בזה. ביקשתי ממנו להסביר לנו איך מכינים את הבשר, הוא הסביר לנו בשמחה. ניתקתי ולא ידעתי שזאת הפעם האחרונה שאשמע ממנו לפני שנחטף".
אלה הוסיפה כי היא ומשפחתה התעוררו "ב-7 באוקטובר לזוועות של צרחות בערבית וקולות ירי. אני, אמא שלי, אחי הקטן וחבר שלו שנשאר לישון נכנסנו לממ"ד, מעין מקום מוגן. נכנסנו וקיבלנו הודעה שיש חשד לחדירת מחבלים לקיבוץ שלנו. ואז שמענו מישהו דופק באגרסיביות על דלת הכניסה שלנו. לא פתחנו, נשארנו שקטים ונעלנו את הדלתות שאף אחד לא יידע שאנחנו שם".
בהמשך ציינה בדמעות כי "יש לנו קבוצה של כל הנערים בקיבוץ, מאה ילדים בין הגילים 17-13, כתבו שם דברים כמו 'פרצו לבית שלי, הם בפנים, הם צועקים בערבית, הם יורים עלינו', דברים כאלה, ואז זה נהיה גרוע וילדים התחילו לכתוב דברים כמו 'הם ירו בהורים שלי, הם הציתו את הבית, אנחנו גוססים, שמישהו יעזור לנו'. היינו חסרי אונים, הייתי באותו מצב, היינו על אותה סירה. הייתי נעולה בממ"ד עם משפחתי ולא הייתי יכולה לעשות כלום עם התחינות של חבריי לעזרה. ואז קיבלתי טלפון מבן דוד שלי ניר, שאמר ששטרוריסטים ניסו לפרוץ לבית שלהם. הם לא הצליחו להיכנס אז הם שרפו את הממ"ד שלהם.
בין כל ההודעות בקבוצה בין הנערים, ראיתי הודעה מעמית, בן דודי האהוב, הוא היה בביתו עם אמו ושתי אחיותיו הקטנות והוא אמר שיש טרוריסטים בבית שלו, שכבר פרצו פנימה והם יורים על הבית ועל הדלתות ושהם מפחדים לחייהם. ואז איבדנו את הקשר עם ארבעתם. ב-14:00 נאמר לי לי שסבתי נורתה ושסבי נפגע, שניהם בממ"ד".
על החילוץ, שהגיע כמה שעות לאחר מכן, אמרה אלה כי "חולצנו על ידי יחידה מיוחדת. הם לקחו אותנו מחוץ לבית והעבירו אותנו לבית מעבר לרחוב, היינו שם עם עוד שלוש משפחות, שבעה ילדים בגילים 8-3, אני ועוד ארבעה מבוגרים. נשארנו שם והצבא הקיף את הבית". לאחר מכן ציינה כי הם נאלצו להתפנות משם כי הגיעו חיילים פצועים. בהמשך הגיעה אלה עם משפחתה לחדר האוכל בקיבוץ, שבו, לדבריה, "היה דם בכל מקום ואיברים פנימיים. תנו לי לחזור על זה - אני בת 14. אלה לא דברים שילדה בגילי, או אף ילד צריך לראות. אני האחות הבכורה, אחי הקטן בן 8, אז כיסיתי את העיניים שלו והמשכנו ללכת. הבית שלנו הבית היפה שלנו בקיבוץ, גן עדן עלי אדמות הפך לגיהינום. היה דם בכל מקום ברחובות, הייתי בהלם מהכמויות שנשפכו שם".