אין ספק שהאמנים הישראליים למדו להשתמש בטיקטוק בחודשים האחרונים. תשאלו את נס וסטילה שמתקשרים בזכות הסושיאל שלהם עם המעריצים על בסיס יומי כמעט, עדן בן זקן שיודעת לזהות את הטרנדים הכי חמים רגע לפני שהם מגיעים להורים שלנו, ואפילו ליהי טולדנו שבשקט בשקט הופכת להיות כוכבת דור הזילניאלים. טרנד שכבר עולה על גדותיו בחצי שנה האחרונה הוא ""טרנד ההדלפות"", המרכאות כפולות ומכופלות לא סתם.
באופן מוזר בתקופה האחרונה אלה דווקא אזרחים מן השורה, לרוב מעריצים מושבעים, מקבלים את הקלטות של השירים שעוד לא יצאו, ולא נניח, עיתונאים עם מקורות בתעשייה. איך אני יודע שזה מגיע מצד האמן? כי כשזמר מסוים רוצה לחסום הדלפה של שיר שעוד לא יצא, הוא יכול לעשות את זה בלחיצת כפתור. טיקטוק, אינסטגרם או יוטיוב לא יסתכנו וכשפונים אליהם בנושא הם מטפלים די בזריזות. אם השיר נשאר באוויר סימן שהאמן לא רוצה שההקלטה תרד.
עד כאן התיאוריה, ועכשיו לעובדות: "אין אותי" של אושר כהן ונועה קירל, (שנכנס השבוע למקום הרביעי בהיטליסט - מצעד המוזיקה הרשמי של ישראל) רץ בטיקטוק כבר כמה חודשים, והכין למעשה את הקרקע ליציאת השיר, אבל בגרסה שונה ממה שיצאה לבסוף. בגרסה הראשונית, קירל לא מתארחת והשורה הכי ויראלית מתוך הקטע ("תגידי לי מה את לא רואה אותי, זה מחרפן אותי, התמונות שלך עוד כאן וזה שורף אותי") נגנזה. חלק מהמעריצים של אושר היו מאוד קולניים לגבי האכזבה שלהם מהשינוי בגרסה וזו בדיוק הסכנה בהדלפות, בין אם הן מכוונות או לא.
בארה"ב זו כבר תופעה ידועה - הדלפות של שירים הופכים לוויראלים ואז גרעין המעריצים האדוק מתאכזב מהגרסה הסופית. זה כמובן לא אומר אם השיר יהפוך ללהיט או לא, במקרה של נועה ואושר ניכר שמדובר בלהיט קיץ שהולך להיתקע פה חזק (בכל זאת, אפרוביטס עם אושר כהן ונועה קירל. איך זה יכול להשתבש?), ומתמודד רציני למקום הראשון בשבוע הבא בהיטליסט.