אחד הטרנדים הבולטיים במוזיקה האלקטרונית כיום הוא שילוב של מופע לייב עם דיג'יי סט. בעולם, שמות כמו מונולינק ו-WhoMadeWho הפכו מזמן לכוכבי ענק בזכות השילוב, ובארץ, רד אקסס הביאו את הרוק והדיסטורשן לתוך המוזיקה האלקטרונית והמציאו סאונד חדש.
ניב אסט, דיג'יי ומפיק אינדי-דאנס אלקטרוני, הפך בשנים האחרונות לאחד השמות הבולטים שמייצגים את השילוב בין מוזיקה אלקטרונית למופע לייב, עם השפעות מעולמות הרוק, הדיסקו והפופ. "בכיתה ה' התחלתי לנגן על גיטרה. הייתי במגמות מוזיקה בבית הספר והיו לי להקות פאנק-רוק בתיכון", הוא מספר בשיחה עם mako על תחילת הדרך. "בגיל 19 בערך, אחרי שעשיתי קורס ב-BPM ולמדתי איך להפיק, יצא האלבום הראשון שהוא בעצם היה אינדי-פופ פסיכדלי ב-BPM נמוך. לא ממש ידעתי מה לעשות ובהתחלה הגיעו 20-30 אנשים להופעות, עד שזה גדל".
במהרה מצא עצמו אסט נמשך למחוזות אלקטרוניים יותר. "בגיל צעיר הייתי מתקלט בחינם בשביל אלכוהול במועדונים. בגיל 21, בדיוק לפני עשור, הזמינו אותי לתקלט ב'בוקסה' בתל אביב. אמרו לי 'בוא קח 300 שקל ותשתה חופשי' וחשבתי לעצמי: 'ניצחתי את המשחק'. אז תקלטתי יותר רוק, אינדי ודברים כאלה. בבוקסה התחלתי להיחשף למוזיקה אלקטרונית ולעולמות חדשים. בהתחלה חשבתי שביט לרחבה זה דבר על הפנים, חשבתי לעצמי 'לא יכולתם לחשוב על משהו קצת יותר מורכב מזה?' אבל לאט לאט למדתי כמה אני אוהב את זה וכמה יופי ואושר יש בפשטות הזו".
עם האהבה למוזיקה אלקטרונית, אסט מצא את עצמו מתקדם בסצנה התל אביבית. "עם הזמן מצאתי את עצמי מתקלט בעוד מקומות", הוא נזכר. "ברדיו EPGB היה ליינאפ שכלל אותי, את רד אקסס, אסף סמואל ואוריה קלפטר וקיבלנו מאות שקלים. אני זוכר שרד אקסס קיבלו פתאום אלף שקל והיינו בהלם. החבורה הזו מאוד השפיעה עליי ועל המוזיקה שלי. אליעזר פרץ, שהיה הבעלים של הרדיו, הפסאז' ועוד מקומות, ממש לקח אותי תחת חסותו".
המעבר בין אינדי לבין מוזיקת מועדונים שינתה משהו בנפשו של הדיג'יי הצעיר. "עד אז, עשיתי קישור בין מה שאני שווה למה שהמוזיקה שלי שווה. אם לא היו מגיעים להופעות שלי אנשים, הייתי חושב שאני, כבן אדם, לא טוב. אבל משהו במוזיקה האלקטרונית, בקלילות שלה, בעובדה שאתה בא לשמח ולהרקיד אנשים, פתח לי את היצירה. המוזיקה הראשונית שיצרתי הייתה בשבילי, יצרתי כדי להצליח להתבטא בעולם. הקלילות הזו של המוזיקה האלקטרונית גרמה לי ליצור מוזיקה קלילה יותר והעלימה את הפחד הזה מכישלון", הוא מנתח. "הרבה פעמים כשאני עובר משהו עם עצמי, המוזיקה היא התרפיה שלי, איפה שאני פורק את הדברים. בזכות המוזיקה אני מתמודד עם לחצים ופחדים ומפרק אותם בשביל עצמי. זה לא עם פזמונים, אבל גם עם מילים בודדות כמו ב'Bag of Hopes' אני מצליח לבטא את עצמי ולהשתחרר".
ביולי שעבר הוציא אסט, יחד עם אשתו רותי קליין את הטראק "Tutto Bene", שכבר חורך רחבות בארץ בעולם והפך ללהיט גם בקרב הסלבס המקומיים. עדן בן זקן, אייל גולן, דניאל גרינברג, אסף זמיר, משה פרץ ועוד רבים הרימו עם ולטראק, שמציג ביט וקאצ'פרייז ממכר במיוחד.
"הייתי עם אשתי, שאז הייתה הבת זוג שלי, בוונציה. הסתובבנו שם בעיר, היא למדה כמה מילים באיטלקית והיא התחילה למלמל בלחן 'דולצ'ה גבאנה, דולצ'ה דולצ'ה גבאנה'", הוא מסביר על איך נולד השיר. "היא פשוט מהראש התחילה ללכת ברחוב ולמלמל מילים בלחן. ואז פתאום נתפסנו על ה'Tutto Bene'. לאורך כל הדרך הקלטתי הכל בטלפון כי הבנתי שיש כאן להיט. השיר שיצא הוא בעצם ההקלטה המקורית מאותה טיול בוונציה. אני חושב שמה שיפה הוא שיש בסימפול הזה את כל החוויה הרגשית והיופי שעברנו. השימוש בו בשיר הוא חלק מהקסם שלו. ישר שחזרתי הביתה הכנתי את הטראק כי ידעתי שזה יעבוד ותוך יום וחצי היה לי את 'Tutto Bene'", הוא נזכר.
כשהוא נשאל אם יש רגע בו הבין שמדובר בלהיט ענק, אסט מתייחס לבקשה שקיבל מפולוקורפ (פולו), חצי מהצמד המצליח פולו & פאן, שביקש לעשות רמיקס לשיר. "הוא שלח לי הודעה עוד לפני שהוא שמע את הטראק וכתב לי שהוא אוהב את המוזיקה שלי", נזכר אסט. "ישבתי בברלין ופתאום אני רואה הודעה ממנו בטלפון. התחלנו לשמור על קשר, וכשהבנתי שהשיר הולך לצאת שלחתי לו אותו והוא עף. הוא אמר לי שהוא רוצה לעשות רמיקס לשיר, וזו בעצם הייתה גושפנקא כיפית לזה שיש לנו פה משהו".
בהמשך השנה, אסט יוציא יחד עם הדיג'יי הבריטי המצליח רפאל סרטו, EP בלייבל של Watergate – אחד המועדונים האייקוניים של ברלין – והשנים יקיימו הופעת השקה במועדון המדובר. בנוסף, פתח אסט לייבל בשם Band Apart, שיהיה בית למוזיקה שלו ושל אמנים נוספים, שמטרתו לשלב את עולם האינדי והפופ עם העולם האלקטרוני בגישה מחתרתית חלוצית. "אני עושה את זה כבר עשור ועדיין אני מרגיש שרק התחלתי", אומר אסט בביטחון. "אין בי שום פחד, רק התרגשות, שמחה ותאוות יצירה, כי זה רק פתח לי את המוזה".
ומה הוא חושב על חיי הלילה המקומיים? אסט הודף את הטענות על "מות המועדונים" בתל אביב ואומר: "הסצנה בארץ זה משהו שאין כמוהו בעולם", הוא מסביר. "בתל אביב אתה יכול לתקלט 14 פעמים בחודש ולהתפרנס מזה. לנגן כל שבוע במועדון מפוצץ – אין דבר כזה. גם אנשים מבחוץ שמכירים את זה פשוט בהלם".
"תל אביב זו בירה של מוזיקה אלקטרונית, יש כאן תת-ז'אנר שהוא המוזיקה שלנו, וגם מבחינת המסיבות – זה אחר. אין ממש עוד מקומות שבהם יש 10 מועדונים מלאים בסוף השבוע. בפריז, למשל, כשיש מסיבה גדולה כל שאר המועדונים ריקים. ופה, אם יש מסיבה אחת ענקית אז המועדונים לא יהיו מלאים 100% אלא 80%, שלא לדבר על זה שהם ינצלו את המסיבה הגדולה לאפטרים".