סצנת הקלאבים בישראל לא נמצאת בשיאה, בלשון המעטה. מאז הקורונה, מרבית הבליינים מעדיפים להרים ברחבות באוויר הפתוח, ובתל אביב - שהייתה פעם בירת קלאבינג עולמית - רואים יותר ויותר מועדונים נסגרים. אז מה גרם לאיתי פז, איש חיי לילה ותיק שעומד מאחורי "דה פלייס", המועדון שהוקם בלוקיישן של הבארבי הישן וכבר הספיק לצבור שם בעיר, לפתוח דווקא עכשיו?
"יש פה ואקום, הרגשתי שהתעשייה הולכת למקום לא טוב. הכול הפך להיות מסחרי מדי, בלי קו ברור, בלי ניסיון לבנות תרבות אמיתית, אלא רק להכניס כמה שיותר כסף בטווח הקצר", הוא מספר בשיחה עם mako. "זה לא חיי לילה, זה ביזנס נטו, וזה לא יכול להחזיק ככה לאורך זמן".
"אני לא נגד הפקות חוץ", פז מדגיש, "להפך, אני בעצמי עשיתי הפקות כאלה בעבר, אבל הפכו את זה לתחליף לקלאבינג במקום תוספת. היום אין כמעט קלאבים אמיתיים בארץ. המקומות שכן קיימים הפכו להיות חללים ריקים עם תוכן מתחלף, ולא מקום עם אופי וזהות ברורה. זה בדיוק מה שאני רוצה לשנות: קלאב צריך להיות בית לבליינים ולמוזיקה, לא רק מקום להשכרה".
עד 2010, איתי פז היה אחד המפיקים הבולטים בישראל. עם חברת ההפקות שלו, הוא הביא לארץ את ההפקות הגדולות ביותר, החזיק בליינים במועדונים המובילים והיה אחראי לכמה מהאירועים המשמעותיים של התקופה. אבל אז הוא החליט לעצור. "אשתי נכנסה להיריון, והבנתי שזהו. הגיע הזמן לפרוש", הוא מספר. במשך יותר מעשור הוא התעסק בעולמות הפרסום והמדיה, אבל נשאר מחובר לחיי הלילה כבליין אדוק. "עם הזמן הרגשתי שהסצנה איבדה משהו, ובשנים האחרונות זה כבר הפך לכאוס מוחלט".
אז מה גרם לו לרצות לחזור? "הרצון לעשות סדר", הוא מסביר. "פעם היה סדר. היו בלילה דמויות מפתח ומרגע שהם יצאו - הכול הפך להפקר. הפקות קמות ונופלות, מחירי הדיג'יים קפצו למספרים לא הגיוניים, והבליינים פשוט איבדו את החיבור האותנטי לסצנה".
הפרויקט החדש שלו לא רק מחזיר את הקלאבינג, אלא עושה זאת עם אג'נדה ברורה. המקום שפתח יחד עם שותפו, רמי ורד (לא הסטנדאפיסט), שם דגש על חוויית בילוי טהורה. "כבר בכניסה אנחנו מסבירים - לא מדברים ברחבה ולא מצלמים. באנו לרקוד. רוצים לדבר או לצלם? תעשו את זה בגלריה ולא ברחבה".
הכניסה היא מגיל 30 ומעלה, דבר מאוד חריג בנוף. "רוב האנשים שאנחנו מכירים הם כבר בני 40+, אבל רצינו ליצור מרחב שבו האנרגיות יהיו אחרות, קהל שבא נטו ליהנות מהמוזיקה", הוא מסביר את ההחלטה ואומר כי ייתכן שטווח הגילים ישתנה בהמשך. "לא רצינו הפרשים גדולים מדי בגילאים, אבל לאט לאט נרחיב את זה. בימי חמישי אנחנו רוצים לחנך דור חדש למוזיקה שאנחנו מביאים, ולתת גם לקהל צעיר יותר להיחשף אליה".
"מאז נפתח, הצליח "דה פלייס" להנחית לא מעט דיג'ייז בינלאומיים, משימה שנראית בלתי אפשרית בתקופה הזו. "אין ספק שזה קשה, אבל אנחנו מתאמצים ועושים הכול. הרבה דיג'ייז מסרבים להגיע או נותנים מחירים כל כך לא הגיוניים שברור לך שזה בגלל שהם מפחדים להגיע כרגע, אבל יש כאלה שכן מוכנים. אנחנו קרובים מאוד להכרזה על שם גדול מאוד שיגיע למועדון - שבתקווה יפרוץ את הדרך לעוד רבים".
בין השמות הבינלאומיים שכבר הגיעו למועדון אפשר למצוא את בוג, שנתקל בתגובות שנאה קשות כשבחר לנגן במועדון. כעת, חושף פז כי בוג, שלא הסכים להיכנע ללחץ עליו, יהפוך לרזידנט הבינלאומי הראשון של המקום. "בוג הוא הראשון שהסכים להגיע לפה אחרי המלחמה. הוא לא רק בא לנגן - הוא החליט לקחת אותנו כפרויקט ולהיות חלק משמעותי ממה שאנחנו בונים כאן. במסגרת שיתוף הפעולה, הוא יהיה כאן פעם בחמישה שבועות לערב שבו הרחבה תהפוך לבוילר רום, עם ליינאפים שמשלבים בין אומנים מקומיים לבינלאומיים".
אבל זה לא נגמר כאן. ממש כמו מועדונים גדולים בחו"ל, "דה פלייס" גייס איש שכל מטרתו היא לחזק קשרים במועדונים בחו"ל ולייצר שיתופי פעולה. "האיש שלנו נמצא כרגע בסבב מועדונים ופסטיבלים באירופה מטעמנו, כדי לבנות רשת קשרים שתאפשר לנו להביא לפה אומנים גדולים, וגם לשלוח דיג'ייז ישראלים לנגן בחו"ל. אנחנו מדברים על יצירת הצלבות עם מועדונים גדולים באירופה, משהו שלא עשו פה בצורה מסודרת".
ההשוואה המתבקשת בהצהרת הכוונות של פז היא למועדון ישראלי מיתולוגי שנסגר בשנים האחרונות: הבלוק. "'הבלוק' היה מוסד מכובד מאוד, הוא עשה דברים מדהימים והביא הרבה כבוד לארץ בתחום הקלאבינג. אין ספק שהוא היה אחד הקלאבים הבולטים בארץ ושזה מקום שהוא מודל לחיקוי בשבילנו, אבל אנחנו רוצים לקחת את זה כמה צעדים קדימה", הוא משיב להשוואה.
לפז יש גם לא מעט ביקורת על מצב הסצנה הנוכחי - במיוחד על הדיג'ייז הישראלים. "במקום לעזור להרים את הסצנה, הם מנצלים את המצב ומבקשים מחירים לא הגיוניים. יש כאלה שלוקחים 25 אלף שקל לערב. איפה נשמע דבר כזה? אנחנו בשנה הכי קשה שהייתה לתעשייה, ובמקום להוריד מחירים ולעזור אחד לשני, הם פשוט חונקים את ההפקות".
אז מה הפתרון? "התאגדות של הכוחות המובילים בחיי הלילה. צריך לשבת, לקבוע מחירון מסודר שיאפשר לכולם לעבוד - גם לאומנים וגם למועדונים. אחרת, חיי הלילה פה יתרסקו וכולם יפסידו".
על אף הקושי, הוא מאמין שהקלאבים יכולים לחזור לקדמת הבמה. "אחרי גל של מסיבות חוץ, הגלגל יתהפך שוב. אם נביא ערך מוסף, ניצור חוויית בילוי אמיתית ונחזיר את הבליינים למקומות עם נשמה, אנשים יחזרו לקלאבינג".
"באפריל, בפסח, גיא ג'יי חוזר לנגן בישראל אחרי שנים שלא הופיע כאן. זה רק הצעד הראשון. אנחנו פה כדי להחזיר את הקלאבים - ובגדול".
תגובות