מאז ומתמיד, פורים היה ה-חג של חיי הלילה בישראל. מדי שנה מתקיימים עשרות פסטיבלים ומאות מסיבות ברחבי הארץ, שבדרך כלל כוללים גם סוללת דיג'ייז בינלאומיים. בפורים אשתקד, הופיעו בישראל כמה מהשמות החמים בעולם ביניהם ארטבאט, קולין, בלונדיש ועוד רבים – זה היה פיק מסוים של הסצנה, אבל זה גם הבליט בעיות בחיי הלילה שנראים עכשיו כמו זיכרון רחוק.
כעת, כשברקע המלחמה בעזה, הסצנה כולה מתכוננת לפורים 2024 שיכלול גם אירועים גדולים. לצד קולות הטוענים שיש אירועים שכן חזרה לשגרה היא הניצחון האמיתי במלחמה, נשמעת לא מעט ביקורת כלפי מפיקים שכן החליטו לקיים אירועים בחג הקרוב.
"ההחלטה להפיק אירוע בפורים הייתה ממש לא פשוטה", מסביר טל פנחס, שינחית באקספו תל אביב את המותג האלקטרוני רנסאנס, באירוע שיתפרס על יומיים בו צפויים לבלות כ-7,000 איש. "זאת החלטה בין בקשות ורצונות של המון לקוחות לשמוח ולרקוד שוב ולחזור לשגרה, לבין מדינה שכולה, שנמצאת באבל כבר כמעט ארבע חודשים, ומשפחות שמתמודדות עם עצב בלתי נתפס".
מאיפה מגיעה ההחלטה לקיים אירוע למרות הכל?
"באופן אישי, החלטתי לצאת לדרך ולהוכיח לאויבים שלנו שעם ישראל חי ואנחנו ננצח. כולי תקווה שאירועי פורים של כולם יהיו מדהימים ויעבירו מסר שאנחנו עם חזק ומאוחד, ושאותנו לא ישברו. נקווה שעד פורים כולנו נתבשר רק בבשורות טובות ושהחטופים יחזרו אלינו במהרה ואז השמחה תהיה כפולה".
עד כמה נפגעתם כלכלית מהמצב?
"ברור שהענף שלנו נפגע בצורה משמעותית, אך הנזק הזה מתגמד לעומת מה שמדינת ישראל חווה".
"מסיבה היא לא רק חגיגה, בשביל הרבה אנשים זו דרך להתמודד"
המפיקים מספרים שלצד הביקורת, יש גם דרישה לא מבוטלת מצד הבליינים לקיום אירועים גדולים ולחזרה לשגרה בחיי הלילה. "עם כמה שקשה לומר משפט כזה, התקופה הזו כן עשתה טוב ללילה באיזשהו מקום", מסביר אמיר סולימאן, שיפיק את פסטיבל BLABLABLA בעמק חפר, אליו צפויים להגיד אלפי אנשים. "אנשים מבינים יותר את הצורך לצאת, לבלות ולחוות את החיים ומבינים ששום דבר אינו מובן מאליו. עם זאת, צריכה להיות רגישות וסנטימנטליות מסוימת ולא לגלוש למספרים מאוד גבוהים, ועוד בלי דיג'יי חו"ל, לא תצליח לייצר תוכן שייזכר אצל הבליינים".
אין חשש מהסלמה בצפון או התלקחות כלשהי שתבטל את האירוע?
"בישראל תמיד יש את החשש הזה. מבחינתי הדאגה היותר גדלה הייתה לא לצאת לאירוע כי פורים הוא החג של חיי הלילה והפורים הזה צפוי להיות אחד המוצלחים שידענו מזה שנים".
יש המון אנשים שטוענים שזה בלתי אפשרי לחגוג כשיש לנו חטופים בעזה. איך אתה מתמודד עם זה?
"שאף אחד לא יכול להגיד לאף אחר מה עושה לו טוב או פחות טוב. מי שאומר את זה ממש צודק, וגם מי שחושב הפוך ממש צודק. הגיע הזמן שיבינו במדינה שלנו שאנחנו צריכים להבין אחד את השני וככה לא נגיע לביקורות כאלה. מסיבה היא לא רק חגיגה, בשביל הרבה אנשים זו דרך להתמודד ורגע להבין בשביל מה אנחנו כל כך כואבים ועל מה אנחנו נלחמים בסוף – גם על דברים כאלה".
סולימאן מצדו, לא מזכיר את הביקורת על מפיקים שבחרו לא לעשות אירוע וביקרו את אלו שכן הרימו את כפפה. "לאנשים יש הרבה דעות, אבל הן שונות אוף ואון דה רקורד. אני אומר שמי שהחליט לא לעשות אירוע שלא יבוא ויגיד לי ולמפיקים כמוני מה נכון לעשות. האם הם באמת החליטו לא להפיק אירוע בגלל שבמאת כואב להם או נטו ממקום אסטרטגי? זה הזמן יגיד".
ומה יקרה אם חלילה בפורים או רגע לפני נתמודד עם אירוע קשה בצה"ל או עם החטופים?
"האירוע יתבטל, לא משנה מה ההחזרים ומה ההפסדים הכספיים".
ואם נגיע לחג עם חדשות טובות?
"קודם כל אמן, אמן ועוד פעם אמן. זה יעשה רק טוב, כרגע אנשים יוצאים בהמוניהם עם הצלקת והכתם והזה ואם זה יוסר מאיתנו – אנחנו ניכנס רגע לווייב של הכל בסדר, לא רק חלק. בנימה אישית אני חושב שצריך לשלם כל מחיר בשביל להחזיר אותם הביתה. הפקרנו כמדינה אז אנחנו צריכים להחזיר כמדינה ואחר כך להתמודד עם ההשלכות – לא לפני".
"אם המצב יסלים – נעשה בדק ונחשב מסלול מחדש"
"אי אפשר לשקר ולא להגיד שהיו התלבטויות", מסביר איש חיי הלילה דניאל ויינשטיין שמפיק את פסטיבל פורים יונברס באולם הקונגרסים בחיפה, אליו צפויים להגיע כ-3,000 אליו בליינים. "אבל אני חושב שרוב האנשים שעוסקים בתחום קיבלו החלטה די אחידה לחזור. הגיע המן להחזיר את עולם האירועים והפסטיבלים. לפני המלחמה הרמה כאן עלתה בפסטיבלים. דווקא החג הזה, שידוע כחג הכי שמח בשנה, זה הזמן של לבוא לשמח ולשדר כוח והאחדות של המדינה הזו".
איך עושים את זה כשברקע האבדות בעזה ונושא החטופים?
"אין ספק שזה קשה וזה תמיד יושב בראש. אני אגיד לך משהו, כשפתחנו את המועדונים הקטנים שלנו, באו אלינו בהפתעה קבוצות של מילואימניקים. אירחנו אותם כיד המלך ובסוף הם באו אלי ואמרו לי משפט של יוצא לי מהראש: 'אין לך מושג כמה היינו צריכים את זה'. הנזק שקרה לנו והמצב תמיד יושב בראש, אבל מנגד יש אנשים שכן צריכים את הדבר הזה: הלוחמים שיוצאים להתרעננות וזו הדרך שלהם להוריד לחץ, המשפחות שזו הדרך שלהם להתנתק וגם האנשים שחווים את הכל דרך הטלוויזיה".
איך המצב מול הרשויות מבחינת הדרישות?
"החיים לא היו קלים לפני מול הרשויות שאמורים לעזור לנו, אבל אנחנו כן מבינים את האיום והסכנה שקיימת, בטח עכשיו. זו דווקא הבחירה לעשות את האירוע באולם סגור שהוא מוגן ומאובטח בצורה מקסימלית. אנחנו לגמרי מבינים את הצורך מכל הגורמים, בטח בזמן הזה".
כמה הסיכון הכלכלי גדול?
"תראה כולם מבינים את המצב במדינה: אלה אנשים שחיים כאן ומבינים את המצב ויודעים שיש סכנה שהכל יתבטל. האולם, הספקים, האומנים – כולם מודעים לסיטואציה. אני כן יכול להגיד שלפני זה לא היה ככה, המצב שינה את זה לטובה".
אתם בצפון מתמודדים מול איום אחר. עד כמה זה מרתיע לקיים אירוע כשברקע איומי חיזבאללה?
"האיום פה קיים, הוא כמו איזה זבוב קטן באוזן, אבל הקהל כאן די צמא – הוא יוצא ומבלה, הוא רוצה וצריך את זה. זה לא נעים והחששות תמיד קיימות, אבל אני חושב שהצפון כן מרגיש מוכן. אם המצב יסלים נעשה בדק ונחשב מסלול מחדש".
אז סצנת חיי הלילה מנסה לחזור לעצמה כמה שיותר וכמו שזה נראה פורים הקרוב הוא התאריך שכולם מתכוונים אליו, אבל עדיין יש דבר אחד שחסר: האמנים הבינלאומיים. בשביל שאלה יחזרו, נצטרך לחכות עוד קצת. "מי שיגיע לפה יודע שהוא יחטוף בראש מרוב העולם וזה סיכון. אין להם מחויבות ולויאליות. היו לנו אירועים מתוכננים חו"ל וכולם בקשר איתנו ודואגים ורק מחכים לחזור לכאן. יש בודדים שהם אנטי, רוב האומנים שהביעו נכונות לחזור".
אתה בין המפיקים של האירוע של טייסטו שהתבטל בצל המלחמה. האם יש סיכוי שנראה אותו כאן בקרוב?
"אנחנו מחכים להזדמנות. מהצד של טייסטו יש נכונות להגיע לישראל כמובן - הוא בן בית כאן ומנגן כאן שנים. אם המצב יחזור לתלם זה גם יקרה שנראה אותו בארץ".
