ההופעה הראשונה של חנן בן ארי בסיבוב ההופעות שלו בארה"ב הסתיימה לפני זמן קצר. בן ארי, שזוהי הופעתו הרשמית מזה חצי שנה, העלה לבמה במהלך הערב, שנמשך שעתיים, 17 לוחמים שיצאו להפוגה והגיעו במיוחד להופעה שלו במיאמי, שם הקדיש להם את "אלוף העולם". המנהלת של הזמר, נידר עוז, העלתה היום (שישי) לחשבון האינסטגרם שלה סדרת סטוריז שבהם שיתפה קצת על מאחורי הקלעים בתקופה כה רגישה בארץ ובעולם, וכתבה: "אני שמחה שאנחנו כאן להופעות. לקבל את ההופעה של חנן לווריד הופכת את הבטן, אנשים יוצאים עם הדהוד, זו לא הופעה, זה אירוע. אשמח שיקבלו את האגרוף העוצמתי שלנו, הוא מכיר מתים. מי שהיה מבין".
סיבוב ההופעות של הזמר, שהיה עתיד להתקיים בנובמבר, נדחה. "משה נוי המפיק בארה"ב רצה לדחות שנה קדימה. משהו בבטן שלנו אמר דווקא לקיים אותו באפריל ולייצר עבודה לצוות הענק שלא עבד חצי שנה. הלכנו על זה. למרות הסיכון שהיה יכול להיות (קהל שמבטלים לו פעם אחת ואז פעמיים, מממ ביי)", כתבה עוז, לפני שפירטה על מצבו של בן ארי בתקופה האחרונה.
"בחצי השנה האחרון חנן, כמו כולם, לא היה חנן. סערת נפש ואמוציות ועמידה במצבים קשוחים מאוד. אמהות, אחיות, קרובים שקיבלו את הבשורה ושעתיים אחרי מתקשרים שחנן יגיע להלוויה של הילד שנפל. היינו ב-26 לוויות. כל אחת חקוקה. באופן מוזר ומפתיע ביקשו בעיקר שישיר את 'חוץ מכדורגל'. חנן התמסר לכל בקשה, אפילו לכאלה שהנשמה התנגדה, כמו לשיר לחייל קטוע רגליים שדרש את 'החיים שלנו תותים', אז חנן שר לו, ואחר כך התפרק. ואז עוד אחד ועוד אחד, אלוהים איזה ימים.
"הימים הללו לא נגמרו, הם ממשיכים, חנן ממשיך את זה כי הוא מכור לאנשים הללו, אבל היום זה המופע הראשון שפתוח לקהל, אז יש תחושה מעורבת. חנן כל הזמן חשש מהרגע הזה שנחזור, נראה לו מגוחך לעלות לבמה מול קהל שמוחא לו כפיים. הוא סירב בכל תוקף לחזור להופיע אבל האחריות מול 70 אנשי צוות עשתה את שלה, מזל". עוז ציינה בנוסף כי כ"מובן שכל המצבים נלקחים בחשבון. הכנה לטור כזה לא מסתכמת בשיווק והפקה. לוקחת בחשבון שיש כאן מחפופים שיפגינו, אולי יהיו כאלה שיעזו מעבר לזה. כל מי שצריך לדעת לשמור עלינו יודע, ויחד עם זאת אין שליטה על כלום".
על ההופעה הקרבה של הזמר בארץ, ב-27 באפריל באקספו תל אביב, כתבה עוז: "למעט ההחלטה על סיבוב ההופעות בארה"ב יש גם את האקספו, מבחינה כלכלית זו התאבדות, אנחנו האומן היחיד שהלך על האקספו ביתן 2 (פסטיגל, אירוויזיון, תערוכות ענק, אבל לא אומן), גם כי אנחנו מרימים הכל מאפס. מקבלים קוביית ענק ריקה ומקימים הכל. תשאלו למה? הכי פשוט, הקהל זה הנכס הכי יקר שיש לאומן, משקיעים בו במוזיקה, ביחס ובתנאים הכי שווים לצפות במופע מבחינת ישיבה, זוויות צפייה, סאונד, חנייה ונגישות. זה שווה הכל. אני כמובן מדברת על קריירות משמעותיות. לא כולנו עובדים באותו המקצוע גם אם לעתים זה נדמה שכן".
