שיר יעקב מחכה שמשפחתה תחזור הביתה, ועדיין היא מצליחה לעורר בנו תקווה
אנחנו חייבים להפסיק לטעון ששירים מקבלים משמעות חדשה בתקופה הזו, המשמעות תמיד הייתה שם פשוט לא היינו מוכנים לראות. זה נכון ל"לחזור הביתה" של קרן פלס, שביצעה יחד איתה ועם שירי מימון, שיר יעקב, שמחכה לאביה ושני האחים הקטנים שלה שיחזרו מעזה. וזה נכון גם לגבי "קחי אותי לטייל" של דודו טסה שיצא ב-2006, אבל רק השבוע נפל האסימון במה הוא עוסק
"דווקא כשחשוך, כשהכל הפוך / מוצאים שבילים להתגבר / להשתחרר, כל השאלות מתחילות להיפתר / כשכבר חשבתי רגע לוותר / ראיתי את השמש מסנוורת את הרחוב / מכל הרע שבעולם, שיהיה לי טוב".
אנחנו נמצאים ברכבת הרים של רגשות כבר קרוב לחודשיים. איך שאנחנו מצליחים להיות אופטימיים לרגע או אפילו לצחוק, מגיע פוש או הודעת וואטסאפ שמפילה אותנו בחזרה. חייל שנפל, נעדרת שהייתה לנו תקווה שהיא חטופה (שזה לעצמו מצב מטורלל) ועכשיו נמצאה מתה. ואיכשהו, דווקא בתוך כל הטרלול הזה, שיר יעקב, שאביה ושני אחיה הקטנים נחטפו לרצועה, מצליחה להכניס שביב של רוגע.
יעקב הגיעה לפני כשבוע לצעדת החטופים בירושלים וביצעה את "לחזור הביתה" לצדן של שתי זמרות מהחתך העליון במוזיקה הישראלית ושופטות "הכוכב הבא" - קרן פלס ושירי מימון, ששודר כחלק מפרק הבכורה של העונה. ועדיין, יעקב בלטה מעל שתיהן. לשמוע את זו שמחכה לקרוב משפחתה כבר קרוב ל-50 יום שרה את המילים "לחזור הביתה" עושה צמרמורת גם בהאזנה בפעם המיליון לשיר.
איך הבטן לא תתהפך כשהיא שרה בקול מלא וחזק: "כל נפילה אותי רק מעלה ואני אגבה יותר". אם היא מוצאת את הכוחות לשדר עוצמה של צבא שלם, אז איך אנחנו, האזרחים "הרגילים" במדינה, יכולים שלא להתמלא בביטחון שעוד נחזור לשגרה נורמלית?
ומילה על קרן פלס, היוצרת של השיר. נוטים לייחס לה מלודרמטיות, אבל עכשיו נדמה שהדרמה שלה ראויה ואפילו הכרחית. זה לא נכון להגיד על מילות שירים שיצאו לפני המלחמה "שהם מקבלים משמעות שונה פתאום", כמו שנטען בכל פינה אפשרית באינטרנט (נועה, אני מסתכל עלייך ועל "יוניקורן"). המשמעות תמיד הייתה שם, המילים נשארו אותן מילים, זה אנחנו שלא הסתכלנו, שלא הקשבנו כמו שצריך. עכשיו כשאנחנו נמצאים נמוך מאוד - פתאום אנחנו מבינים כוונת המשורר.
ואם כבר שירים שלא הבנו את המשמעות שלהם בזמן אמת. בן צור זמר ויוצר שמסומן כפוטנציאל עולה במוזיקה הישראלית, העלה לטיקטוק בסוף אוקטובר גרסת קאבר ל"קחי אותי לטייל" של דודו טסה. צור התגאה שטסה הוא זה שהזמין אותו להקליט את הגרסה המחודשת, אצלו באולפן.
@ben_zur כשקיבלתי מדודו טסה טלפון להגיע אליו לאולפן ולבצע מחדש את השיר ״קחי אותי לטייל״ חשבתי לרגע שעובדים עליי אבל מהר מאוד הבנתי שזה רציני הינה התוצאה לפניכם מקווה שאצליח לעשות לכם קצת טוב על הלב בתוך כל הטירוף… ״אני לא יכול לבד להסתדר תראי איך הכאב הזה עובר אלי, ואז אלייך״ לא חושב שקיים מישהו שהכאב לא עבר אליו.#דודוטסה♬ צליל מקורי - ben.zur
"קח אותי לטייל" יצא כחלק מהאלבום הרביעי של טסה עם להיטי מיינסטרים כמו "לולה" ו"מעליות" ולא הייתה לו ברירה אלא להישאר שיר של מעריצים. בנימה אישית אגיד, ששמעתי את השיר הזה כנראה יותר מאלף פעמים בחיי ואף פעם לא הצלחתי להבין את המשמעות שלו. אחרי מסע קצר קצר, מצאתי פוסט בפייסבוק של דודו טסה מנובמבר 2012, כשהוא משתף את השיר וכותב: "המילים נכתבו מזמן אבל כל כך אקטואליות לעכשיו… תהיו חזקים שם בדרום". הפוסט שלו עלה יום לפני שנגמר מבצע עמוד ענן. ורק אז נפל האסימון: זה שיר על פוסט טראומה.
"קחי אותי לטייל / לברוח מהצל, בשמש החמה / בחדר מחכה מלחמה … אני לא יכול לבד להסתדר / תראי איך הכאב הזה עובר / אלי, ואז אלייך". כל כך הרבה האזנות לשיר הזה ועדיין לא הצלחתי לראות את המשמעות שהייתה ממש מתחת לאף, אבל בתור תושב מרכז שברוך השם לא מכיר אישית חללים (טפו טפו טפו), הייתי עיוור אליה.