בואו נתחיל מהרגע הכי ביזארי בהופעה של ברונו מארס בפארק הירקון, רק כדי שנוכל לכתוב את זה כאן ולהיות בטוחים שלא דמיינו: בשיא ההופעה, ברונו ירד מהבמה והקלידן שלו נתן ביצוע פסנתר דרמטי ל"שלומית בונה סוכה". נשבעים, נו. לא המצאנו. זה באמת קרה. שפשפנו את העיניים כדי להיות בטוחים. הקלידן של ברונו מארס ניגן את שיר חג הסוכות שאתם מכירים מהגן באותה רצינות שאנשים מנגנים את הקונצ'רטו השני לפסנתר של רחמנינוב. הקהל, מיותר לציין, היה בהלם.
אוקיי, עכשיו שהורדנו את זה מהלב אפשר לדבר תכל'ס. ברונו מארס בפארק הייתה אולי ההופעה הכי טובה של השנה החולפת בישראל. הפארק הזה ידע הרבה הופעות גדולות בשנה האחרונה, אם מדובר בכוכבי עבר שבאו לתת סיבוב ניצחון נוסטלגי כמו גאנז אנד רוזס ורובי וויליאמס ואם מדובר במלכת הפופ של העשור האחרון בישראל, נועה קירל. אבל ברונו מארס נמצא כיום בקטגוריה אחרת: כוכב פופ, בדרן, ומוזיקאי מהמעלה הראשונה, ברמה בינלאומית.
הוא מגיע לכאן כשהוא אולי לא ה-כוכב הלוהט של הרגע - אבל כשהוא עדיין בשיא הכוח היצירתי, התיאטרלי, המוזיקלי והבידורי שלו. נכון שהימים הם לא ימי Grenade או Uptown Funk, אבל שיר חדש של ברונו מארס הוא עדיין אירוע, עדיין יש לו את הכוח להגיע למקום הראשון במצעד (כמו עם Leave The Door Open עם אנדרסון פאק), ובעיקר - יש לו שואו ענק לתת.
עשרות אלפי האנשים שהגיעו לראות את מארס בגני יהושע חיכו בסבלנות, נהנו מההופעה של אגם בוחבוט ואחריה של מרגי (הדבר הכי קרוב שיש לנו לברונו מארס בישראל והוא יודע את זה). ואז, קצת אחרי 9, קרא אחד מחברי להקת הליווי של מארס, The Hooligans: "תל אביב, אתם מוכנים לחגוג איתנו הלילה? כולם make some noise לברונו מארס!". מארס לא היסס לרגע וכמו הופעות אחרות מהתקופה האחרונה התחיל מיד עם להיט - 24K Magic.
החוליגנים מנגנים וגם רוקדים לצד מארס בתנועות מתואמות שמשדרות מצד אחד "להקת מוטאון מהסבנטיז" ומצד שני "בלוק פארטי עם דייב שאפל". זה אולי אחד מסודות הקסם שלו: לאורך שעתיים של הופעה מארס מוכיח שחוץ מכוכב פופ שרמנטי עם טונה של צ'ארם, יש לו כבוד ואהבה גדולים לעשורים של מוזיקה אפרו-אמריקאית: הסול של שנות החמישים והשישים, הדיסקו והגרוב של שנות השבעים, ומנה גדושה של אייטיז. כמעט כל שיר בהופעה הזו, מלהיטי המסיבות ועד לבלדות החופה, קיבלו עיבוד אייטיזי, כולל סולואי גיטרה מרשימים של מארס, טונות של ריוורב וסולואי סקסופון כאילו אנחנו בשנת 1985. מארס עומד במקום נדיר מאוד על במת הפופ העולמי: מצד אחד, כוכב פופ גדול שלא נשמע מוזר לשים אותו באולפן יחד עם קארדי בי או ג'וצי מיין, ומצד שני, מוזיקאי שמתעקש לשמור על הכל רטרו, על השירה והנגינה בכלים חיים, על כבוד למוזיקה שמנוגנת באצבעות.
עוד בתחילת הקריירה מארס הציג תדמית של גבר צ'ארמר ושרמנטי, אבל עם השנים העלה את תדמית ה"פלייר" שלו לרמות חדשות, תמיד על הגבול של להיות סליזי מדי, אבל בחן. בלהיט שלה מ-1979, Upside Down, דיאנה רוס שרה על גבר שהיא יודעת שיש לו נשים אחרות, אבל זה לא משנה, כי אף אחד אחר לא גורם לה להרגיש כמו שהוא גורם לה להרגיש. ככה הרגיש הערב הזה עם ברונו מארס בפארק הירקון: כן, הוא בטח מדבר ככה לכל מדינה שהוא מגיע אליה, ובעוד שבוע אולי הוא יגיד "גוד איבנינג בודפשט" באותה מידת התלהבות שהוא אומר בה הערב "גוד איבנינג תל אביב" - אבל גאד דאמיט, הלילה הוא אומר את זה לנו, וזה מה שחשוב.
והוא אמר הרבה יותר מסתם "ערב טוב תל אביב". ב-Calling All My Lovelies דימה עצמו מארס מדבר בטלפון (טלפון נייד ענק של סוף האייטיז, כמובן) ואומר לבחורה שהוא מתחנן בפניה לענות: "אני אוהב אותך" - בעברית מאוד מרשימה שהושרה בהרמוניה יחד עם זמרי הליווי והביאה תשואות רמות מהקהל. בהמשך ביקש מהנשים בקהל לצעוק לו "Bruno, I'm coming to you" וענה, שוב בעברית, "אני ביישן". וכמובן, כפי שציינו, הרגע הביזארי עם ביצוע פסנתר דרמטי ל"שלומית בונה סוכה". האם בהופעה בגאורגיה בשבוע שעבר הוא ניגן להם שיר חג גאורגי ואמר בגאורגית "אני ביישן"? אולי, אבל למי אכפת! המאמץ והצ'ארם סיחררו את הראש לעשרות האלפים שמילאו את גני יהושע.
לקראת סוף ההופעה הציג מארס את הנגנים והגדיר אחד מהם בתור "The hardest working man in show business" - תיאור שהוענק במקור לזמר האגדי ג'יימס בראון - אבל מתאים ב-2023, בקלות, לברונו מארס. הנה אדם שעבר מאות רבות של הופעות ועדיין נותן את כל כולו, דם יזע ודמעות, ריקודים, שירה מדויקת שנשמעת פשוט מעולה ולא נופלת מהביצועים באולפן, נגינה הדוקה, שירי חג (כבר ציינו שהוא ניגן את "שלומית בונה סוכה"? מרגישים שצריך לציין את זה שוב), צ'ארם, ומעל הכל - אהבה אדירה למוזיקה. בין אם זה היה עיבוד הסול המקפיץ ל-Marry You, טוויסט הרגאיי והדאב שקיבל Billionaire, ביצועי הפסנתר ללהיטים כמו Grenade או אווירת ה"פוליס" של Locked out of Heaven, מרגיש שאיפה שתמצאו גרוב - שם תמצאו גם את ברונו מארס, כנראה נותן את כל כולו בתוספת ריקוד קטן.
ההופעה נגמרה עם Just the Way You Are, שהוקדש לקהל כולו שמדהימים בדיוק כמו שהם (אוווו) והסתיים, כמובן, עם הלהיט האולטימטיבי בהדרן: Uptown Funk, שיתוף הפעולה עם מארק רונסון שנפל לנו על הראש ב-2015 ומאז קשה להתחמק ממנו. פייר, עושה חשק לחזור להופעה השנייה שלו בפארק, שתתקיים במוצ"ש. אולי הוא ינגן את "סוכתי הסוכה".