בשנה האחרונה, ובפרט מאז 7 באוקטובר, כמעט ולא קיים אדם במדינה ששירו של יגל אושרי, "לצאת מדיכאון", לא ליווה אותו. זה יכול היה להיות בהופעות בפני מפונים, חיילים ונפגעי האירועים הקשים - ובטח שבטח בסרטוני הטיקטוק הרבים של לוחמים ששבו הביתה. 

הזמר, ששירו המפורסם הגיע למקום ה-12 בהיטליסט - המצעד השנתי של mako ורדיו תל אביב, הגיע ל"גלית ואילנית", הדגיש כי לא רואה בשנה זו כשנת פריצה - וחזר בדמעות לשבת השחורה כשהקשר עם קים דוקרקר ז"ל, בת זוגו של אחיו הצעיר, נותק. "קמתי ב-12 בצהריים, לא היו לנו אזעקות. מבחינתי זה שבת בבוקר, קמתי וראיתי שלידור, אחי הקטן, לא בבית כי הוקפץ. הייתה אווירה שמשהו קורה. התקשרתי ללידור לשאול מה קורה, והוא אמר שקים לא עונה לו", אמר.

"כל בן אדם שפוי חושב שזה פיגוע. לאט-לאט התגלו ממדי האירוע. לא התחברתי לנפש אבל היה לי כאב נפשי שהפך לכאב פיזי בגוף. אתה לא מצליח לתאר ולהבין את זה. אומרים שלפני שאדם יוצא מן העולם אז הוא יודע. היא הכינה לו פעם ספר שכתבה עליו 'הסיפור שלנו'. חצי ספר מלא בדברים שכתבה, וחצי ריק והוא היה צריך להמשיך", המשיך והתקשה לכבוש את הדמעות. "אני זוכר את הרגע שהודיעו לו, הוא לקח את הספר מלמעלה וכתב בטוש: 'חיו באושר ועושר עד 07.10.23'. זה דברים שאתה לא יכול להבין, משהו שהוא מעליך".

נותרת המום מולו?
"לידור הוא אחד האנשים הכי טובים שיש והוא אמר משפט: 'למה דווקא לי, למה?'. זה משפט שלא עוזב אותי, ולמה דווקא קים? לאחרונה אימצתי שהחיים ממשיכים לצד הזיכרון והמלחמה. אנחנו נצמח מזה".

עוד קודם לכן, כשהמרייאנות עסקו בקריירה המקצועית, אושרי התעקש כי לא מדובר בשנת פריצה. "אני לא חושב שהשנה הזו יכולה להיות שנת פריצה לי או לאף אומן אחר", הדגיש. "אני שמח בחלקי שהשיר הפך להיות כל כך מזוהה עם צדה הטוב של המלחמה".

היה בו משהו שמביא נחמה.
"זה מה שניסיתי להעביר בשיר, קוראים לו 'לצאת מדיכאון' אבל אין בו באמת את צמד המילים האלו. יש אותו רק בפתיחת השיר. ב-7 באוקטובר שכל המדינה נכנסה בבת אחת לדיכאון זה היה השיר שנגע בכולם בו-זמנית".

כתבת אותו הרבה לפני, הוא גם יצא לפני. כתבת אותו על משהו אישי בכלל.
"השיר עבר המון גלגולים. ידידה סיפרה שנכנסה לדיכאון כי חבר שלה נפרד ממנה והיא עלתה במשקל. כתבתי את השיר מנקודת המבט שלה כי לא חוויתי דיכאון עד אותה תקופה. כשאני חוויתי דיכאון באמת, קראתי את הטקסט שכתבתי והבנתי: 'לא ככה נראה ונשמע דיכאון'. מחקתי וכתבתי מחדש. כשחתמתי ב'ליאם הפקות' והשמעתי להם את השיר הם אמרו לי שכדי ללכת על השיר הזה. זה היה הסיפור שלי ולא חשבתי שאני כזה מעניין".

אתה זוכר את הפעם הראשונה שראית את השיר בסרטון של חייל?
"אם אני לא טועה זה היה כשבוע אחרי שפרצה המלחמה. היינו בבית, בימים הראשונים היה שיתוק לכולם, זה היה בלילה. גללתי בטיקטוק וראיתי חייל כשהוא יוצא למלחמה. נפתח לי הברז, אני לא אדם שבוכה בדרך כלל אבל אתה לא יכול להישאר אדיש".

מתי הבנת שזה הפך ללהיט?
"אני מנסה כמה שיותר לא להבין את זה. עדיין לא הפנמתי את זה עד הסוף, אני מרגיש שליחות מסוימת. אלוהים נתן לי מתנה, את השיר הזה, ומזמן זה כבר לא שיר שלי. זה עבר כל כך הרבה גלגולים קדימה. דברים שלא חלמתי עליהם בפן המקצועי, החלומות הכי גדולים התגשמו במרווחים של חצי שנה. הופעתי לחיילים, למפונים, בכל מקום. בתחילת המלחמה הקמנו חמ"ל הופעות, פשוט עשינו 150 הופעות בהתנדבות".