מלבד הקריירה המרשימה שלהם, שרצופה בקלאסיקות ישראליות, להקת אתניקס תיזכר לעד בתור מי שהביאה את אייל גולן לקדמת הבמה, עם שני אלבומים שהפכו לקלאסיקה: "בלעדייך" ו"חייל של אהבה". עכשיו, בראיון לפודקאסט של בן בן ברוך, מספר סולן הלהקה זאב נחמה איך נוצר החיבור עם גולן - ועל המהמורות בדרך.
החיבור לאייל גולן, נחמה מספר, היה "מקרי לחלוטין. אני יושב בבריכה עם דידי הררי ואני אומר לפני איזה חודש מישהו הראה לי איזה קסטה שצילמו באיזה עיר, ברחובות או לא יודע איפה. איזה זמר עומד על הבמה, אייל ביטון, אייל גולן, שר 'יום הולדת'. התקשרתי אליו, 'אייל גולן? שלום, זאב נחמה מאתניקס'. הוא אומר לי 'כן, כן', סוגר את הטלפון, טורק".
לקח לו קצת זמן לשכנע את גולן, שאמנם היה זמר בתחילת דרכו אבל עדיין לא זכה להצלחה של ממש. "מה הוא מבין מוזיקה? הוא היה עובד עם אבא שלו, מרצף. עוד פעם אני מתקשר אומר לו 'שלום אייל גולן, זאב נחמה מאתניקס', אומר לי 'כן כן, נורא מצחיק'", משחזר נחמה. "בפעם השלישית אני אומר לו 'תקשיב רגע, אני אמיתי'. פגשנו אותו למחרת, לא אשכח את זה לעולם. הוא בא מהעבודה עם ישי בן צור, עוד לא היה המנהל שלו. הוא פחד לבוא לפגישה לבד כי לא ידע איך לאכול אותנו. אף אחד לא חלם על שום דבר, וכשהם יצאו החוצה ישי אמר לאייל: 'הלבנים האלה לא נראים לי'. אז אייל אמר 'לי הם דווקא נראים מאוד. וככה זה התחיל'".
אבל גם כששיתוף הפעולה נוצר, הקשיים רק התחילו: הימים הם סוף שנות התשעים, ואמנם זמרים וזמרות מהז'אנר הים תיכוני זכו להצלחה עצומה - אבל לא להכרה ממסדית של ממש. "אני זוכר שאנחנו באנו עם השיר הראשון, אני חושב שזה היה 'לב של גבר', באתי אל תחנת רדיו מאוד מאוד גדולה וזרקו לי את הדיסק על השולחן, עוד לא שמעו את השיר. הם ראו את התמונה של אייל, כהה, על העטיפה ואמרו 'זה מזרחי?'. זו הייתה השאלה. התשובה שלי הייתה 'אני לא יודע מה זה מזרחי'. אני לא חושב שלב של גבר זה מזרחי, כי אני נולדתי בארץ, אמא שלי אשכנזייה ניצולת שואה, תמיר בכלל אשכנזי", מסביר נחמה בראיון.
"עזוב תחנה, חברות התקליטים! אף אחד לא רצה את זה. את 'בלעדייך' לא רוצים, אומרים לנו 'במה נגעתם'. ואז גילינו שיש הפרדה מוחלטת בין הלבן והשחור. זה היה הדיבור. זה נראה היום מוזר, נכון?". "זה נראה לי פשע", השיב לו המראיין, בן בן ברוך. הראיון המלא עם זאב נחמה יתפרסם ביום שבת.