בצפר שברו את הבארבי

להקת בצפר השיקה אמש במועדון בארבי תל אביב את אלבומה החדש "Freedom Of The Slaves Makers", וזה הזמן לשאול מה נשתנה אצל אביטל תמיר וחבורתו? האמת שלא הרבה. המוזיקה של בצפר הייתה ונשארה מותאמת לקהל בגיל מסוים ולכן כמעט אך ורק נערים ומטה נראו בקהל.

כלהקת הופעות בצפר מצויינת, אבל למוזיקה שלהם יש קו אחיד ודיי ברור, מה שכנראה מושך את מי שנמצא מתחת לגיל צבא. לאחרונה נאמר על האלבום החדש שלהם שאין בו הרבה חידוש או שינוי. גם בהופעה, לאחר זמן מסוים, אם אתה לא מעריץ של הלהקה, תמצא את עצמך מחכה למשהו שיבוא ויכה בך בהפתעה גמורה. זה לא ממש קרה.

שבק ס' בפעם האחרונה

מופע החימום הייתה להקת "הפעם האחרונה" מחיפה, שקשה לראות את הקשר שלה לאירוע. הלהקה עושה ראפ עם הרבה גיטרות ותופים. פשוטו כמשמעותו, וזה ניכר בהבעות הפנים ההמומות של הקהל. כאילו הלהקה נכנסה לבק סטייג' של הקולטורה (היה פעם מועדון כזה), ויצאה בטעות בפרונט סטייג' של הבארבי. יש ל"פעם האחרונה" אחלה סאונד ושילוב טוב של דיסטורשן וראפ, ושירים עם מוטיבים של מלחמה ואנטי ממסדיות, אבל בערב מטאל? שבק ס'? לא מסתדר לי. בכל מקרה, לקהל לא נותר לעשות דבר חוץ ממה שהוא יודע הכי טוב, וזה פוגו.

ההופעה של בצפר נפתחה עם סרט הזומבים המשעשע "Doomsday" בו השתתפה. מיד אחריו נכנסה הלהקה והחלה להרביץ מטאל לפנים, כאשר הקהל כמעט ושובר את הרצפה בבארבי. אחרי חצי שעה של איחור המעריצים היו צמאים מאוד למטאל אמיתי.

תקראו לשיפוצניקים, כבר אין רצפה בבארבי

שנתיים עברו מאז ההופעה הקודמת במועדון ודי הרבה זמן שהלהקה לא הופיע מול הקהל הביתי, מולו היא הרגישה משוחררת, יותר מבהופעות בחו"ל. מתן הגיטריסט נותן נפח בסולואים, אף שלעיתים הוא נשמע חלוד במקצת. רותם ורועי מכתיבים קצב טוב שנענה בתנועות ראש וידיים אחידות של כל הקהל. ומעל כולם, בעל-הבית הסולן אביטל תמיר מנצח על התזמורת ושולט בבארבי ובמופע ביד רמה. בשיר "Under" הקהל כבר משתולל לגמרי. גופות מרחפות מצד אחד של הבמה לשני ומעגלי הפוגו הולכים וגדלים עד להדרן שבו חצי בארבי היה פשוט מעגל פוגו אחד גדול.

האורח הראשון במופע, בשילוב שהזכיר את אורפנד לנד ויהודה פוליקר, היה רוני פיטרסון. אחד מהגיטריסטים הגדולים שידעה המדינה שלנו ואיש בלוז ורוקנרול בנשמתו. ביחד הם ביצעו את "Baby Please Don’t Go", שיר בלוז עתיק, שזכה ברבות השנים לקאברים של איירוסמית' ו-AC/DC. היה מעניין לראות את החיבור הזה של הבלוז עם הגרוב-מטאל של בצפר, למרות שהשיר היה רוקנ'רול-בלוז כמעט לגמרי. לרגע אפשר היה לעצום את העניים ולדמיין שאנחנו בכלל בניו אורלינס באיזה פאב שכונתי. או שלא ממש... כי גם כאן היה פוגו בקהל.

איפה תראו גיטריסט בלוז מנגן ראפ-מטאל רוסי בעברית

פיטרסון כמובן לא חסך בסולואים מרשימים ונראה נהנה מכל רגע. ואז עלו DJ Mesh ו-MC clean, שני רוסים (או ישראלים ששיחקו אותה רוסים) במבטא כבד שעושים ראפ בעברית. נחמד שגם להם בצפר נותנים במה, אבל השילוב הזה בערב מטאל נראה תלוש מהמציאות אליה רגיל הקהל. מעבר לכך, פיטרסון נשאר גם הוא על הבמה וכולם ביחד נגנו שיר ראפ עם הרבה מטאל מסביב ומבטא רוסי כבד, שלא אפשר להבין מילה (חוץ מהרגעים שאביטל תמיר שר בהם.

בצפר חזרה לעוד סט של שירים מהאלבום החדש וגם מהחומר הישן. היא סיימה בהדרן ששבר את גב הבארבי עם שירים כמו Fucking Rock 'n Roll  ו-Down Below. המועדון הפך למערבולת של כאוס, עם קהל שרק דורש "פיץ העכבר" כל הזמן ולא מקבל. אני לא מקנא בחברה שצריכים לשפץ את הברבי בשבוע הבא.

הצטרפו ל"מיליציית המטאל" בפייסבוק

• אביטל תמיר
• בארבי תל אביב
• בצפר
• רוני פיטרסון