לקראת הופעתה של להקת "Between the Buried and Me" לראשונה בישראל במועדון הבארבי ביום שבת 10 בספטמבר תפסנו את אחד ממקימי הלהקה הגיטריסט פול ווגנר לראיון. "מגשימים חלום", הוא אומר. "אני רוצה מראש להגיד תודה לקהל. הרבה להקות לא מגיעות אליכם וזה הזדמנות אדירה. זו ללא ספק ההופעה שהכי מרגשת אותנו בסיבוב הזה. אנחנו מקווים למצוא חברים ולעשות הרבה מוזיקה בשבילכם".
"אנחנו המומים מזה שבכלל יודעים מי אנחנו בישראל"
-מה תנגנו אצלנו?
"אין לי מושג מה נעשה בארץ אנחנו ממש המומים מזה שבכלל יודעים מי אנחנו בישראל וזה אדיר שבכלל שמעו עלינו. מספיק לי שיהיה 5 אנשים שידעו לשיר איתנו פזמונים וזה יהיה הצלחה היסטרית עבורי .זה כבוד אדיר וכיף בכלל להגיע אליכם".
-האם אתה מכיר להקות ישראליות?
ג'יימי הקליט עם "7% mind usage" שהולכים לחמם אותנו וממש אהבתי אותם".
-האם אתם מעורים במצב הפוליטי בישראל?
"בארה"ב מאוד קל להיקלע לדעת הרוב ולמה שאומרים בטלוויזיה ואנשים הולכים עם מה שהמנהיגים הפוליטיים אומרים. אני לא חי בישראל ואני לא חושב שיש לי את הזכות להגיד ולהחליט מה לעשות כשאני לא חלק ממה שהולך שם. אני ממש ארצה לשמוע ולדבר עם חבר'ה מקומיים כדי לראות מה המצב באמת ולא מה שהחדשות אומרות. אני רוצה לשמוע מהמקור. אני עם ראש פתוח ואני מאוד מעוניין לשמוע ולדבר על זה".
-איך הקרובים אליכם הגיבו על זה שאתם באים לישראל?
"חשבנו שההורים והחברים יפחדו ,אבל ממש לא, הם שמחו בשבילי .הם ידעו שאחת הסיבות שהגעתי לנגן בלהקה היא שאוכל להסתובב בעולם ולהכיר תרבויות אחרות ואנשים אחרים והנה זה קורה".
מערבבים סגנונות
סגנונה של BTBAM מוגדר כמת'קור, סגנון של מטאל-קור, בשילוב עם פרוגרסיב ודת' מטאל. סגנונות שמשתנים במהירות ובחיבור מופתי בן ג'אז לגריינד-קור מעין משחק בין סגנונות מוזיקה רבים תוך כדי הפגנה של יכולות נגינה וירטואוזיות. "אנחנו מאזינים להמון סוגי מוזיקה", אומר ווגנר. "מרוק כבד ופרוגרסיב, ללהקות כמו pain of salvation ,Dream theater וגם המון ג'ז ורוק קלאסי לה- קות כמו ייס קנזס ופינק פלויד. כשאנחנו מנגנים אנחנו עושים את מה שאנחנו הכי אוהבים שזה מטאל .אבל כשמגיעים הביתה אחרי כל כך הרבה מטאל אנחנו אוהבים לשמוע גם דברים אחרים שזה מאוד מעשיר אותנו ונותן השפעות ורעיונות חדשים".
מתאימים את עצמם לסוג הקהל
-ב2005 הוצאתם אלבום הקווארים The Anatomy Of עם שירים של Metallica, King Crimson, Pantera, Queen, Pink Floyd, Earth Crisis, Counting Crows, Soundgarden,מה גרם לכם לעשות אותו ?
"עשינו אותו משתי סיבות עיקריות. דבר ראשון בשביל הכיף שלנו והשניה היא יותר אידיאולוגית. רצינו להראות לקהל שלנו מי ההשפעה שלנו ומי הלהקות שהביאו אותנו לאיפה שאנחנו היום. יש לנו המון קהל צעיר שלא שמע את הלהקות האלה. לחשוף אותם להשפעות שלנו היה נשמע כרעיון מגניב. ההקלטה של האלבום גם נתנה לנו השראה בכך שעשינו אנליזה לשירים שהשפיעו עלינו ואיך כתבו והקליטו אותם וכמובן איך אנחנו נותנים את הפן שלנו לכל שיר".
-עם איזה קהל אתם מרגישים יותר בנוח, של הפרוגרסיב או של המטאל?
"אנחנו אוהבים וכיף לנו עם שניהם כשאנחנו בטור עם להקות דת' אז אנחנו בוחרים את השירים הכבדים יותר אבל כשאנחנו מנגנים עם Dream theater או mastodon אז אנחנו עושים את הדברים השקטים והפרוגרסיבים יותר".
-אתם קרואים על שם שיר של the counting crows. למה אתם שומעים את קאונטינג קרואוז ולמה בחרתם שם כל כך ארוך ולא קליט?
"קודם כל אנחנו ממש אוהבים קאונטינג קרואוז. אני חושב שהם מהלהקות שבשנות ה 90' לא הלכו עם הזרם. תמיד היה להם ליריקה מגניבה וכיפית שנשמעת קצת אחרת מכל זרם הגראנג' שהיה באותה תקופה, שגם אותו אנחנו עדיין אוהבים אבל היה באותו השטנץ. מבחינת בחירת השם ,לא רצינו שם רגיל ,שיווקי וקצר איזה מילה אחת רצינו משהו שונה ומקורי אז בחרנו Between The Buried And Me ובכל מקרה מאוחר מדי לשנות עכשיו".
"לא הצלחתי לנגן את השירים שלנו ב'גיטאר הירו'"
-ב-2005 עברתם שינוי מאוד רציני בהרכב, איך הוא השפיע?
"לפני 2005 טומי ואני כתבנו את כל השירים. החברים האחרים לא יכלו לעשות סיבובי הופעות ורצו חיים יותר יציבים, להחזיק בעבודת יום ולא להיות בטור כל הזמן. עכשיו כולם תורמים להרכב, מביאים רעיונות, וזה שינוי מאוד חיובי. אנחנו כותבים הרבה יותר מגוון ושונה, עם רעיונות שבאים מכיוונים אחרים. השינוי היה ממש לטובה. הלוואי ולא נחליף שוב חברים בהרכב".
-מאז שהשירים שלכם יצאו ב"רוקבנד" הם נחשבים לאחד האתגרים הכי קשים במשחק. אתם מצליחים לנגן אותם?
"האמת שאף פעם לא שיחקתי בזה, אם אתה מאמין או לא. שיחקתי כמה פעמים ב'גיטאר-הירו', שהבנתי שזה אותו הדבר בערך, ואני ממש לא טוב בזה, זה כל כך שונה מהדבר האמיתי. אז אני לא חושב שאני אפילו יכול לנגן את השירים שלנו על הרמה הכי קלה".
-אתה טבעוני והבנתי שגררת את רוב הלהקה לסגנון חיים זה, חוץ מאת בלייק המתופף ודסטי. איך מסתדרים בדרכים?
"אנחנו מנסים להתפשר. הוא אוהב חלק מהאוכל שלנו למשל, ואנחנו אוהבים אוכל מזרחי, פלאפל למשל. אני טבעוני מגיל 15 ועברתי את השלב שאני מטיף לאנשים".