בשנים האחרונות הפכה ישראל למקום שמטאליסטים אוהבים לחזור אליו. הקהל המקומי ה"מטורף" שמחבק אותם בחום, האווירה הטובה והאנרגיות הנכונות, יחד עם שהות מוצלחת בתל אביב וביקורים בירושלים עיר הקודש (וגם, בואו נודה, פרנסה נחמדה), גורמים ליותר ויותר להקות ואמני מטאל לסמן את ישראל כיעד מועדף ב"טור" המתקרב שלהם.
שניים כאלה הם גיטריסט-העל סטיב ואי, שיגיע להופעה בהיכל התרבות בתל אביב ב-26 במרץ, ולהקת המטאל השבדית המצליחה "Dark Tranquillity", שתופיע ב-3 באפריל במועדון הרידינג בתל אביב, כהרכב המוביל בפסטיבל המטאל הבינלאומי "מטאלפסט".
לא צריך לעשות הרבה כדי לגרום לסולן הלהקה, מייקל סטיין, לשבח את הביקור הראשון שלהם אצלנו: "הופענו בתל אביב לפני שנתיים, לא ידענו למה לצפות ושמענו המון סיפורים מחברים שלנו מלהקות אחרות. כשהגענו נדהמנו מקבלת הפנים החמה של הקהל הישראלי. קיבלנו גם אירוח חברי ויחס נעים מכולם, שהיה הרבה יותר טוב מאשר במרכז אירופה. יצרנו לעצמינו הרבה חברים בישראל והיה לנו זמן אפילו לטייל ולראות מקומות. בילינו עם אנשי ההפקה יום שלם ברחבי ירושלים, ואני לא אשכח את היום הזה בחיים. זה היה שעור מאלף בהיסטוריה ובכלל חוויה שאקח איתי תמיד, נהנינו מאוד, כל הלהקה".
-ועכשיו אתם חוזרים.
"כן, אנחנו חוזרים לישראל בפעם השנייה. כשהקלטנו את האלבום החדש שלנו 'Construct' החלטנו להגיע שוב לישראל בסיבוב ההופעות. פנינו למי שצריך, סיפרנו לו את ההרגשה שלנו והרצון לחזור לנגן בישראל והוא מיד הסכים וקבענו הופעה. אנחנו שמחים מאוד שזה קורה ממש בקרוב".
-האם ניסו ללחוץ עליכם שלא להגיע לפה מסיבות פוליטיות?
"אנחנו לא להקה פוליטית ומעולם לא היינו. בהופעה הראשונה ניסו לכתוב לנו בפייסבוק כל מיני שטויות כאלו, אבל מהר מאד קטענו את זה והסברנו שהקיר שלנו מיועד לדבר אחד בלבד: למוזיקה שלנו, ובטח לא למלחמות של פוליטיקה, שלא מעניינת אותנו ולא קשורה ללהקה בשום צורה, ואז זה הפסיק מיד. הפעם בכלל לא היו ניסיונות כאלו. בדף הפייסבוק שלנו הזכרנו המון את ישראל ואת ההופעה וכל התגובות שאנשים מכל העולם הגיבו היו נהדרות ותומכות.
"אנחנו לא שמים לב לכל מיני תנועות של תעמולה פוליטית, שמנסות לדחוף את הדעות שלהן לכל מקום. פשוט לא אכפת לנו, אנחנו קיימים כדי להופיע וכדי שקהל יוכל לראות אותנו בכל העולם. איפה שרוצים שנופיע ויש קהל שאוהב אותנו - אנחנו נעשה הכל כדי להגיע לשם, אם היינו צריכים לקחת בחשבון שיקולים של פוליטיקה ודעות על דת וקונפליקטים וממשלות, לא היינו מנגנים בשום מקום, ובטח שלא בשבדיה (צוחק). אנחנו להקה שבאה לתת מופע ו'גוד טיים' לקהל בכל העולם, באמת שאין לנו כל קשר לכל השטויות האלו".
-הפעם אתם מופיעים בפסטיבל עם "Elvenking" מאיטליה, "Salem" הישראלית ועוד 3 הרכבים מקומיים.
"עם 'Elvenking' יצא לנו כבר להופיע באיטליה כמה פעמים, אני מכיר אותם, אחלה אנשים. את המוזיקה שלהם לא הכרתי קודם, אבל בזמן האחרון אני נכנס אליה יותר ויותר, ומכיר ונהנה. לגבי 'Salem', אני מעריך אותם עוד מתקופת האולד-סקול של תחילת שנות התשעים. הם להקה מצויינת ששמעתי בצעירותי בשבדיה. אני מאוד שמח שיש לנו הזדמנות להופיע אתם יחד ומצפה לפגוש אותם ולחלוק איתם במה יחד".
-למה לצפות מכם הפעם?
"מי שהיה בהופעה הקודמת שלנו בישראל יודע שאנחנו נותנים מאתיים אחוז על הבמה ואת המופע הכי טוב שאפשר. אתם יכולים לצפות לסט ליסט לא שגרתי שלנו, לא בהכרח מה שאנחנו מנגנים בשאר אירופה. יהיו שירים חדשים מהאלבום החדש, אבל יהיו המון המון קלאסיקות ישנות מתחילת הדרך, יהיה כייף, אני בטוח".
-אתם יחד כבר 25 שנה עם כמעט אותו הרכב, וזה נדיר, מה סוד היציבות שלכם?
"אנחנו חברים כולנו מגיל מאד צעיר (10-12) וזה המפתח כאן, כי ככה הלהקה התחילה, כלהקה של חברים שרצו לנסות לנגן יחד. אנחנו מכירים אחד את השני לאורך ולרוחב, מכבדים ואוהבים אחד את השני, ומאד מחוברים כאנשים, זה הסוד, חברות וכבוד הדדי, הרבה סבלנות וללא אגו או מאבקי כוחות, כולם כקבוצה ביחד, זה מה שנותן את היציבות הזו".
סטיב ואי: "התקשורת מנפחת הפגנה קטנה כאילו שתל אביב בוערת"
גם גיטריסט-העל סטיב ואי, שמגיע בסוף החודש שוב לישראל והפעם להופעה גדולה בהיכל התרבות בתל אביב, שמח על ההזדמנות. "ברור שרציתי לחזור", הוא אומר. "עשיתי בישראל כתת-אמן שהפכה להצלחה ענקית, יותר מאלפיים איש הגיעו לסדנה הזו, וראיתי המון קהל מצויין של אנשים טובים ונחמדים, מוזיקאים וחובבי מוזיקה שמה שאני עושה מעניין אותם, זו היתה הצלחה גדולה".
-מה ידעת על ישראל קודם לכן?
"בעיקר היסטוריה. הצורה שבה העיתונות מציגה את המצב אצלכם לא שכנעה אותי אף פעם להאמין שזה באמת מה שקורה. הם יכולים להראות הפגנה ענקית ואנשים מתפרעים מקרוב, וזה ייראה כאילו כל תל אביב בוערת ומסוכן. ואז אתה שואל מישהו מישראל איפה זה היה, לוקח את שם הרחוב, מעלה אותו באינטרנט, ורואה שהגודל של ההפגנה הזו זה חצי רחוב, שהוא בגודל החצר בבית שלי. זה בדיוק מה שקרה לי לפני הפעם הראשונה שהגעתי לישראל - ראיתי בטלויזיה הפגנה של דתיים קיצוניים שהפגינו נגד פתיחת עסקים בשבת. כשאתה מגיע למקום ושואל על מה הדרמה ושומע את שני הצדדים, אתה מבין שהעיתונות עושה את תפקידה ומייצרת דרמה ואייטמים, אבל כדאי ונכון שגם אנחנו נעשה את תפקידינו ולא נאמין לכל שטות".
For The Love Of God
-פנו אליך כדי שלא תגיע לישראל?
"קצת, אבל אני לא מתייחס בכלל, מי שלא מגיע לישראל בגלל לחצים פוליטיים וחרמות עושה שטות, שיהיה להם לבריאות. אני מוזיקאי שיוצר בשביל הקהל שלו משהו טהור, אמיתי ושפוי, שמגיע עם אמת. זה ההפך מכל המטורפים האלו בארגונים הפוליטיים ובתנועות האלו ומה שהם מייצגים. אני מנסה לנתק את המוזיקה שלי והאמנות שלי מכל הדברים האלו. מבחינתי להופיע בכל מקום בעולם, למה לא? בשביל זה אני כאן הרי מהרגע הראשון".
"הרי כל האינפורמציה שמגיע אלי כאמריקאי עוברת סינון, שמגיע מהבעלים של ענקי התקשורת האלו. אני אדע, כביכול, את מה שהם רוצים שאני אדע, ואת מה שלא - הם יסתירו ממני, כך שזה לא אמין בעיני. אני משוכנע לחלוטין שהכל בסדר בתל אביב, לא פחות או יותר מסוכן מאשר בברזיל, במוסקבה, בניו יורק או באוסלו".
סטיב ואי עם Whitesnake בפסטיבל דונינגטון ב-1990
-ניגנת עם ענקים: אוזי אוסבורון, אליס קופר, פרנק זאפה, דיוויד לי רות` ו-Whitesnake. מה גרם לך להצמד יותר לכיוון היצירה האישית שלך?
"עצם זה שהיא שלי ובאה ממני. אתה יכול לנגן באיצטדיוני ענק מול מאות אלפי אנשים שירים מצויינים עם נגנים מעולים, אבל בסוף היום זו לא היצירה שלך, אלא משהו שאתה מבצע, רציתי תמיד במקביל לתת את המגע שלי, את האמנות שלי, אז במקביל הוצאתי אלבומי סולו ובמקביל ניגנתי עם כל האנשים האלו לאורך השנים. אתה רואה את תעשיית המוזיקה מכל המקומות שלה, אבל תמיד הייתי טיפוס יציב עם שתי רגליים על הקרקע ולא בבלגאנים של סמים וכל מיני שטויות כאלו, אותי עניין ליצור ולנגן, זה מפרה דבר את משנהו, ויחד זה יוצר את ההרמוניה שאני מחפש".
-אילו גיטריסטים השפיעו עליך?
"שני השמות שעולים לי ישר לראש הם אדי ואן הלן וג'ימי הנדריקס. שניהם הגדירו מחדש את הנגינה בגיטרה חשמלית לדעתי, יש המון גיטריסטים מצויינים, מה הופך מישהו לכזה? זה הרבה עניין של טעם, האוזן קובעת, אני מעדיף להיות בעל יכולת טכנית מעולה, אבל במקביל לשרת את המוזיקה ואז נוצר מעין קו דמיוני אמצעי בו אני שם את היצירה שלי. זו אולי הסיבה שהיא לא רק מיועדת לגיטריסטים או נגנים אלא לחובבי מוזיקה בכלל
-מה חשוב שיהיה לגיטריסט לדעתך?
"אני מאמין שגיטריסט טוב הוא לא בהכרח טכנוקרט, אלא נגן שיש לו סטייל משלו, וסטייל זה דבר שכל אחד יכול לפתח, לא רק על ידי טכניקה, אלא בעיקר על ידי דמיון ומקוריות".