להקת הרוק הכבד "אלמנה שחורה" עם הסולן אלי זולטא, מוציאה לרגל יום הזיכרון גרסת כיסוי בגוון מטאלי לשיר הזיכרון הקלאסי "החול יזכור" שכתב נתן יונתן, הלחין נחום היימן ומוכר בביצוע של חוה אלברשטיין. בהרכב מנגנים לצד זולטא - אדוש (פסנתר וקולות), נאנֶק (גיטרות), רן מיטרני (בס) ושקד פורמן (תופים). בהקלטה הצטרף אליהם אריה בן קנז בפסנתר
"בסוף כל חזרה אני מבקש מהנגנים לבצע את השיר", אומר זולטא. "השיר הזה ליווה אותי לכל אורך השירות שלי בלבנון. הוא ממש מרגש אותי. הרבה מאוד חבר'ה מהאיזורים שאני מגיע לא מכירים אותי, והוא נפלא. אישית אני מקדיש אותו ליונתן בגין ז"ל, הטייס והנכד של, שהתרסק בתאונת אימונים בדרך למבצע. הוא היה חבר".
-למה הקלטתם את השיר דווקא עכשיו?
"כי שכחנו מאיפה אנחנו באים ולאן אנחנו הולכים. אני בעד שימור השפה העברית, שהולכת לאיבוד בפייסבוק. בחברה שאין לה שפה אין כלום. מצדיע לכל מי שעומד מאחורי זה. והעברית של 'אלמנה שחורה' לעולם לא תרד לשוליים. גם אם נעמי שמר מתה העברית תישאר חרוטה אצלנו בדגל".
-יקבלו את הגרסה הכבדה שלכם?
"עשיתי מסע עם 'אלמנה שחורה' כמו ב'הנוער ינהג אחרת' הבאנו רוק כבד לבתי הספר. כי אנחנו בעד תיקון מוסר החברה, בעד הפסקת השימוש בסמים ואלכוהול והפסקת האלימות בקרב בני נוער. אנחנו עושים רוקנ'רול חינוכי, עם מוסר, תרבות וערכים. הצמחנו דור ועכשיו יש עוד דור. אנשם מקבלים את זה היום יותר. גם במזרחית כבר קיבלו אותנו. אני מסתובב בשכונת התקווה וכפר שלם ומקבלים את המוזיקה שלי. הגיע הזמן שהרוק כבד יהיה גם בשירי הזיכרון".
"החול יזכור"
"החול יזכור את הגלים אבל לקצף אין זוכר, זולת ההם אשר עברו עם רוח לילה מאחר, מזכרונם הוא לעולם לא ימחה
פזמון: הכל ישוב אל המצולות זולת הקצף הלבן. נרות הלילה דעכו. הידידות האהבה, הנעורים שבאו פתע אל סופם, הנעורים שבאו פתע אל סופם.
כמוהו גם על חוף ליבם רטט אז משהו חיוור, והם רשמו בתוך החול, כשהירח העובר, האיר פתאום פנים זרות ושחוק רפה.
פזמון: הכל ישוב אל המצולות...
היו שם קונכיות ריקות שנהמו קינה של ים, ובית עלמין על הגבעות, ושניים שחלפו דומם, בין החצב והקברים והשיקמה.
פזמון: הכל ישוב אל המצולות...".