להקת דרים תיאט'ר, הרכב הפרוג מטאל הגדול בעולם, חזרה אמש לישראל לקבל אהבה מהקהל המקומי ולתת הופעה מקצועית, מדויקת ומהפנטת. חמושים במתופף חדש ומפלצתי ועם פחות להיטים מההופעה לפני שנתיים, אך עם המון רגש וחומרים חדשים.
קסם המוזיקלי שיוצרת אחת הלהקות המהנות בעולם
דרים ת'יאטר הצליחה לכבוש את ליבם של אלפי מעריצים מסביב לעולם, חלקם הגדול כלל לא מטאליסטים, אלא מעריצים שלא מתחברים למטאל. אך המורכבות המוזיקלית ,הריפים הבלתי אפשריים של חברי הלהקה והווירטואוזיות בנגינה משכו אותם להכנס עמוק ליצירות ההרכב הזה.
כפועל יוצא גם האווירה בהופעה של דרים ת'יאטר שונה מכל הופעת מטאל אחרת, או אפילו הופעת רוק. מעין אווירה של קונצרט. אלפי המעריצים אמש לא באו להשתולל ולרקוד פוגו או לראות את הסולן קופץ לקהל, אלא באו להאזין לקסם המוזיקלי שיוצרת אחת מהלהקות המקצועיות והמהנות ביותר בעולם.
המעריצים מהופנטים
שעתיים וחצי מפתיחת השערים, לאחר מופע החימום של דניאל יעקובוביץ' ואפילו סרטון מחווה קומי של להקת "סולטיס קויל" ל"דרים ת'יאטר", בו הם מלגלגים על סרטוני הוידאו של "דרים ת'יאטר" במבחנים לקבלת המתופף החדש - אחרי כל אלה סוף סוף האורות מוחשכים וחברי ההרכב עולים לבמה בליווי צרחות וצעקות התרגשות רבות מכיוון הקהל. הם פותחים עם "Under A Glass Moon". המעריצים מהופנטים מהקצב המשתנה ושרים את הפזמונים.
שני שירים אחרי כן פונה הסולן ג'יימס לברי, מחויך ומרוגש מהשירה וממחיאות הכפיים הבלתי פוסקות ואומר "שלום תל אביב! we love Israel! אנחנו מתכננים לעשות את זה ערב מאוד קול ואינטימי", ומשם הם ממשיכים לאחד הלהיטים והביצועים הטובים ביותר של הערב, "Forsaken". בשיר הזה בלט במיוחד הטירוף שהקרין מסך הרקע, ששילב ארבע מצלמות בעריכה חיה יחד עם וידאו ארט המותאם למילות כל שיר.
מבחן המתופף הסתיים בניצחון
בשלב מאוחר יותר הגיע הרגע המותח בדמות סולו התופים של מייק מנג'יני, המתופף החדש של ההרכב, שעל כתפיו הופקדה אחת העבודות הקשות ביותר בעולם המוזיקה המודרנית - למלא את נעליו של מייק פורטנוי, ממקימי הלהקה ואחד המתופפים הטובים בעולם.
סולו התופים של מנג'יני היה כלכך מרשים, שלבדו היה שווה את מחיר הכרטיס, עם טכניקת תיפוף מטורפת על גבול הלא יאומן, תיפוף ביד אחת של רולים ומקצבים מדהימים, ומהירות כה גדולה, שבקושי היה אפשר לראות את הידיים שלו מתעופפות מתוף לתוף במערכת התופים העצומה, שנראתה כאילו הוא שדד את מחלקת כלי ההקשה של חנות כלי נגינה והרכיב את כולה סביבו, או במילה אחת: וואו!.
רשימת שירים מוצדקת אך מבאסת
על ביצועי השירים המושלמים של "דרים ת'יאטר" ועל ההופעה המחשמלת שהם נתנו אין הרבה מה להרחיב - מדובר במוזיקה עילאית, אולי הטובה ביותר שיש לעולם הרוק-רוק כבד-מטאל להציע כיום. מנגד, בחירת השירים בערב הזה היתה רחוקה מאוד מלהיות "הופעת להיטים", והופנתה למעריצים ה"כבדים" שבאמת "חפרו" את הלהקה. דרים ת'יאטר פשוט לא נגעו בשירים שביצעו בהופעתם הקודמת בארץ לפני שנתיים, במטרה לתת למעריצים הופעה אחרת לגמרי, וכדי לא לבצע שירים שנכתבו על ידי המתופף הפורש פורטנוי, אלא כאלה שברובם נכתבו על ידי פטרוצ'י, לברי ומיאנג.
היה ממש מבאס לא לשמוע את השירים הגדולים שהביאו אותם למקום הכבוד שלהם היום, לרבות "pull me under" ,"6:00" ועוד המון להיטים שלא נוגנו, וגרמו לקהל לצעוק "we want more!" אחרי שעתיים וחצי של הופעה. אבל בין עם הכרתם את כל השירים וגם אם לא, זכינו לקונצרט רוק ברמה כה גבוהה שיצרה חוויה מוזיקלית שלא רואים כל יום על במות תל אביב.