אני אפתח ואגיד משהו על עצמי. אני יודעת שבדרך כלל בחורות שבאות מ"עולם הרוק" פחות מתעניינות ומשקיעות זמן והקשבה לסגנונות אחרים. למדתי לא להיות כזאת, ואחרי שנים של שנאה ותועבה כנגד המוזיקה המזרחית - גדלתי (אולי כי גדלתי ביפו) לתוך זה. היום אני יכולה לומר בבטחה שיש מלא מוזיקה מזרחית שאני מאוד אוהבת, ושזוהר הוא המלך הבלתי מעורער. עפרה חזה ז"ל, זהבה בן. מלכות. מעריצה. אפילו התחננתי בפני העורך שלי שישלח אותי לדודו אהרון. אני מתה עליו.
אם להגיע לנושא - היום היה אחד האירועים הטראומטיים שעברתי בחיי. הגעתי לקומפורט 13, במטרה לראות את האחת והיחידה - מרגול. היא הופיעה בליין ה"אריסה", ליין גייז מאוד גדול ומוכר בארץ. הבנתי שיש לה הרבה מעריצים בסצינה ושהיא ממש נאמנה לקהל שלה. לגמרי נכון.
על מי אתה מתלהב? הייתי סלקטורית ממש כאן כשהייתי בת 16
מהשניה שהגעתי למקום התחלתי לקבל מבטים מוזרים. קודם בחוץ, כשאנשים חשבו שניסיתי לעקוף אותם בתור לסלקטור הכל כך נחמד כדי אשכרה להכנס לפניהם (?). כאילו שזה בכלל שינה, עם כמות האנשים שהייתה בפנים. הגעתי לרשימות וההוא בכלל עשה לי טובה שהוא מסתכל עליי. על מי אתה מתלהב? הייתי סלקטורית ממש כאן כשהייתי בת 16, אוקיי?. אני עומדת שם כמו מטומטמת בזמן שהוא חושב שאני מרמה אותו עם שם מזוייף ומסביבי צעקות, קללות, קולות נישוקים שהופרחו אל עברו ואוירה קשה של בדיחות פרטיות. אולי אפילו חלקן על חשבוני. בכיף.
נכנסתי פנימה. יש לי שאלה אליכם, הקהילה הגאה. אתם לא כל הזמן מתלוננים שלא מתייחסים אליכם יפה? שמפלים אתכם? שצוחקים עליכם, מעלילים עליכם ומרעיפים עליכם שמות גנאי? מה שנעשה לי היום בקומפורט היה מגעיל אולי לא באותה מידה, אבל במידה מספקת כדי להבטיח שלא הייתם שותקים. אנשים דחפו אותי עד כדי רמיסה, הסתכלו במבט של "מה את עושה פה", נתנו לי ממש להרגיש אשמה על מה שלבשתי עם מבטים סוקרים מלמעלה עד למטה ולחישות ברורות מיד אחרי.
קצת אוירה של פשע על הבמה, אבל בקטע טוב
וכמה שונה הייתי מכולם. למה? כי אני בת? כי הייתי לבד? כי לא צרחתי בטירוף עם כוס עם אמ.די ביד? כי אני לא איזה צלמת אופנה סוג ז' שעורכת לכם מסיבות כיתה בחתול והכלב? אני לא מבינה. יש לי כמה ידידים הומואים והם אדירים. אותם לא ראיתי באירוע הזה.
חזרה לעיקר העניין, מרגול הייתה דווקא אחלה. קצת אוירה של פשע על הבמה, אבל בקטע טוב. לצערי לא יכולתי לסבול יותר מחמישה שירים תחת הנסיבות הנוראיות, אמנם סינגולדה נתן שם בכל הכח, אבל לצערי היו עוד שנתנו בכל הכח, ממש על הגב שלי. לפעמים נראה לי שהם מקיימים מסיבות ענק רק כדי להתחכך אחד בשני. למה כשהייתי במסיבת גייז בברזילי היה כזה אדיר?! מצטערת אם אני יוצאת בורה, אבל אני לא רואה את ההבדל.
נתבקשתי לצלם אבל לא הייתה לי אף דרך להגיע אפילו קרוב לבמה. דבר טוב שכן אפשר להגיד זה שראו שכולם באמת נהנו. ומרגול חגגה לה. אם לא היו עוד שניה מרביצים לי או מעיפים עליי איזה כוס של וודקה קרנבריז אז גם הייתי נשארת לחגוג איתה.