נועה קירל, "יוניקורן" - שלוש מילים שטעונות במיליארד רגשות, מחשבות וציפיות. איכשהו, נועה ויוצרי השיר דורון מדלי, מאי ספדיה וינון יהל, הצליחו להכניס את המורכבות - שכוללת כמובן את ההיבריס הישראלי ורגשי הנחיתות היהודים - ל-2 דקות וחצי של רכבת הרים רעיונית. כבר מההאזנה ראשונה ברור שלא מדובר בשיר קל לעיכול, וזה כבר דבר טוב.

  1. האנטי-קליימקס הוא הקליימקס. חובבי האירוויזיון הם לא מאזינים רגילים, אלא כאלה שעושים את הצעד הנוסף ויחקרו את כל התבלינים שמדלי שתל בשיר (חכו שהם ינסו לגלות מה זה "דאווין"). באופן מסורתי, להיטי פופ קצביים נבנים לאט עד שמגיע הפזמון המפוצץ. בשנים האחרונות, בעיקר בזכות המלחמה על הקשב והריכוז, רוב הלהיטים מתחילים ישר בפזמון. ב"יוניקורן" אין לא את זה ולא את זה: השיר נבנה לאט לאט, ובזמן שאנחנו מחכים לפזמון עם דרופ סטייל "טוי", "השיא" לא מגיע, ואת מקומו תופס השליש האחרון בשיר, שבו נועה צועקת "יו וואנה סי מי דאנס?".


    זה מהלך מאוד מסוכן, לבחור באסטרטגיית ה"אנטי-דרופ". נועה כבר הבטיחה אתמול שהביצוע בקליפ עוד יחסית עדין, ובגרסת הלייב היא תהיה אגרסיבית הרבה יותר. כשמוסיפים לזה את האזכורים שעשתה לאלני פוריירה - שלא התברגה בעשירייה הראשונה של ההימורים עד לחזרה הגנרלית, ואז קפצה למקום הראשון - אפשר להבין מה התוכנית: מדלי, נועה והחבורה היצירתית בונים על הנאמבר הבימתי בשביל האקס פקטור, שבו יקבל הקהל את ה"שוק". כבר עכשיו מגיעות להם כפיים על האומץ.
  2. השיר והרפרנסים. "יוניקורן" מורכב משלושה חלקים שונים, אפילו ארבעה אם מתעקשים, שבכולם מדלי כאמור זרק באפס מאמץ רעיונות מוזיקליים בשביל כל מי שמעוניין. הפתיחה המרגשת שבה נועה שואלת אם רוצים לבדוק לה את ה-DNA וההצהרה ש"אנחנו לא אויבים", הפתיח שמזכיר מאוד את Life on Mars? של היוניקורן המקורי בתרבות הפופ, דיוויד בואי (וגם קצת את "סהרה" של טונה). תוך כדי מגיעות גם הכפיים שמזוהות עם רוסליה, ואחר כך החלק הדאנס-פופי שבו הכינורות והצ'לו מתנגנים על ביט יורו-דאנס קלאסי.
  3. ולבסוף, מגיע הטרלול. בקרשנדו (תמיד חלמתי להשתמש במילה הזו) נועה שרה בעברית שנשמעת כמו ג'יבריש "אנ'לא כמו כולם, מול כל העולם" ו"יו קאן קול מי קווין, אין לי דאווין" עם דרבוקה וכינור, על רקע הדרופ (כן, למרות שכבר קבענו שאין אחד כזה) שמזכיר מאוד את "טודו בום" של סטטיק ובן אל. והשיא: נועה צורחת בהתרסה וצחוק מקריפ "יו וואנה סי מי דאנס". ואז קריאות ה"יו-ני-קורן, יו-ני-קורן" שנחתכות ברגע אחד. איך אומר צדי? משעמם זה לא.
  4. הקליפ. אלוהים, ה ק ל י פ. נועה אמרה פעם שהיא רוצה לנעול את רון ביטון במרתף בשביל שיכתוב לה שירים. לדעתי, לפני הכל, היא צריכה לחתום על חוזה טאלנט עם אינדי חאיט. בכל פעם שהבמאי הישראלי-אוקראיני אחראי על קליפ של כוכבת הפופ הישראלית התוצאה מהדהדת: "אם אתה גבר" המינימליסטי, "פנתרה" שגרם לנו להאמין ביכולות שלה שוב ועכשיו "יוניקורן".

    מאיפה מתחילים? איך מסכמים? התזמורת שתלויה הפוך, הגלגולים על תקרת המסעדה, המעבר לשחור לבן, הדמעה מול המראה, העמידה הפירסית באווירת פאוור ריינג'רס, הפריים שבו היא רוקדת כשהיא חד-קרן בעצמה (וגרם לאנשים ברשת להתעצבן כי זה בכלל קנטאור), המבטים במסעדה. אני מאוד נזהר מלהשתמש במילה הזו, לפחות בביקורת, אבל הכל בקליפ הזה פשוט מושלם. הייתי נותן לאינדי חאיט לביים את מדינת ישראל, לפחות זה היה מעניין.
  5. אז אחרי כל ההרמות, מה בכל זאת מוריד בשיר? נועה לא זמרת עם קול גדול, זה ידוע והכל בסדר. היא כוכבת פופ ויש לה כלים אחרים שבהם היא יודעת להשתמש מעולה. אז למה לבחור לה פזמון בסגנון של סיה, כשאפשר היה ללכת על כיוון אחר שיבליט עוד יכולת שלה? זו לא בושה להודות שכרגע זה לא נשמע כמו שיר של מקום ראשון, ובתור ישראלים אפשר לקוות שהנאמבר באמת יהיה מטומטם ברמה שתשאיר את אירופה בהלם ותגרום לנו להתברג בחמישייה הפותחת, בזכות ולא בחסד. ושהמתמודדת הנורווגית תפספס את הטיסה.