דריכות שיא במשלחת הישראלית: מחר בערב נועה קירל תעלה על בימת חצי גמר האירוויזיון בליברפול ותבצע לראשונה את השיר "יוניקורן", בתקווה להבטיח את מקומה בגמר ולשנות את המומנטום בטבלאות ההימורים. יוצר השיר "יוניקורן" והמנהל האומנותי במשלחת, דורון מדלי, התייחס הבוקר למיקום בהימורים ולאפשרות כי המצב הפוליטי בישראל משפיע על התוצאות.

"אני הולך להפתיע ולספר שאנחנו לא מעניינים אף אחד", טען מדלי ב"פאולה וליאון", "אני רוצה לעשות בלגן מאוד גדול במוח שלכם: ישראל לא מעניינת אף אדם בעולם. עכשיו אפשר להתחיל לחיות בטוב, באמת. יש באירוויזיון גיאו-פוליטיקה שהיא מאוד הגיונית. הסקנדינביות אוהבות אחת את השנייה, עושות מסיבות ביחד. יש את ברית המועצות לשעבר, שמאוד אוהבות את אותו הדבר. לישראל אין גיאו-פוליטיקה חיובית".

"אני לא חסיד גדול של טבלאות ההימורים, אבל השנה זו דוגמה מאוד מובהקת לזה שהכל ישתנה אחרי יום שלישי, אולי אפילו אחרי הערב", העריך מדלי.

בתור מנהיג המשלחת, נועה שומרת על עצמה? נחה מספיק?
"אני גם רכזת השכבה, גם מנהלת בית הספר וגם ההורה המלווה, הכל. הגברת קירל היא סופרסטארית, זו לא הפעם הראשונה שהיא מופיעה בחיים שלה - ולא הפעם האחרונה. יש לה כמעט עשור של קריירה מאחוריה. היא יודעת טוב מאוד שצריך לנוח ולשמור על הקול. כשרואים מה היא עושה על הבמה, כולם בטוחים שזה נורא קל. לא מבינים שזה כמו ספורטאי אולימפי: לא יוצאים להסתובב ברחובות, מתלבשים חם, שומרים על הקול, ישנים".

איך נראה סדר היום שלכם בליברפול?
"כשאת זמרת מתבקש שתצאי כל היום לרחובות, שתתראייני למעריצים ולתקשורת ושתלכי למסיבות. צריכים להבין שבסוף זה בן אדם. אפילו שנועה נראית על-אנושית, והיא באמת על-אנושית ביכולות שלה, בסוף היא בשר ודם והיא צריכה לישון. זו משלחת סופר מקצועית. זה האירוויזיון השמיני שלי, אני יודע מה הם הולכים לעבור היום ומה הם הולכים לעבור מחר. מישהו צריך להיות זה שאומר: אתם שומעים, השעה כבר כזאת וכזאת. אלה ימים מאוד אינטנסיביים שלנו".

מה הדבר שהכי מטריד אותך, שהכי צריכים להתרכז בו כרגע?
"המשימה משותפת לכולם. מעכשיו והלאה יש לנו פעמיים ביום חזרה גנרלית, שזה כמו אירוויזיון לחלוטין. יש קהל באולם, עיתונאים, שופטים שמסתכלים. מחר חצי הגמר, כך שיש לנו פעמיים ביום לעשות שלוש דקות מושלמות על הבמה. כדי להגיע לשלוש דקות המושלמות, אנחנו צריכים להיות באנרגיה גבוהה, לעזור לרקדנים ולנועה לשמור על שקט ולתת להם את הזמן להתחמם. הם רקדנים, זה ריקוד מאוד משוכלל, בעיקר של נועה. השלוש דקות האלה זה עולם ומלואו".

המון לחץ על מחר.
"אנחנו אומרים לעצמנו: כבר חצי שנה שאנחנו עובדים על השלוש דקות האלה, והנה הגיע הרגע. שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. כולנו חיים את המקצוע הזה בשביל הרגעים האלה, והנה זה הגיע. נעשה אותו הכי טוב".