שלום חברים. המילה העברית המושרת נעשית חשובה פחות ופחות. הרדיו משמיע מילים עילגות בהוראת היחצנים וחלק מהיוצרים בוחרים להתבטא באנגלית אולי כחלק מאסקפיזם פחדני ובועתי. כך או כך בחרתי היום להפגיש אתכם עם כמה מכותבי המילים הנפלאים שמסתובבים פה איתנו, חלקם מוכרים יותר וחלקם אנונימיים לחלוטין. ראוי לציין שרובם גם כותבים מוזיקה אבל הטור הזה יעסוק במילותיהם, מילים שמוכיחות שעברית שפה נפלאה ליצור בה, לשיר בה ולהתכוון לכל מילה.
דני גלבוע - "טריפל הייקו"
ונתחיל עם דני גלבוע ,זמר ויוצר שבדף הפייסבוק שלו מצאתי את השיר המקסים הבא:
"הסתכסכתי עם השמש, היא אמרה שאני קר. עזבתי את הים, כי הוא רצה אותי נהר. לא נשארתי בשמיים, הם חשבו אותי אוויר. כשכבר הסכמתי לשלם, הם לא אמרו את המחיר
קיללתי את האדמה, גרמה לי להרגיש כבד, ולא הסנפתי את הרוח, אני אפילו לא חומד. אמרו לי כל יום זה שיעור, אז עכשיו אני לומד, לשאול איפה המורה, ולמה זה רוקד".
אורן רוזן דהן - "מתוק ומר"
אם כל יום הוא שיעור, את השיעור הבא כתב אורן דהן רוזן, יוצר מתוצרת חיפה שמתגורר בבאר שבע, עיר שלכל הדעות מתחילה להוות אלטרנטיבה יצירתית לתל אביב.
"מתוק ומר, יציב ומבולבל פתאום. תל אביב סגורה ומתרוקנת, רחובות. שעת בוקר קשה. כלב משוגע,זורק חיוך, הידידים וכל הכאב. 'עמוק עכשיו בך, קדוש ומקודש'. חמור במכנסיים בורח משוטה הכפר, עטוף באהבה.
מתוק ומר,יציב ומסוחרר פתאום. תל אביב סגורה, אין כלב ברחוב. סופר שעות, שעון - לא דופק חשבון. הכל יעוף וייעלם באור, 'עמוק עכשיו בך, קדוש ומקודש'. חמור במכנסיים, בורח משוטה הכפר, עטוף באהבה. חי כמו כלב- מת כמו מלך".
קוב - "רומא"
עוד מלך גולה הוא היוצר קוב. מלבד היותו עורך דין אמיץ הלוחם בכוחות הרשע, הוא גם אמן לא מתפשר שהולך עד הסוף. בכנות בוטה, כנות של דור אבוד.
"תיקון חצות, יש לה היסוסים, הלב נפל, עיניים לצדדים. זה קרב אבוד, גוסס ביסורים, היא דואגת לי דואגת למילים.
סעי לך לרומא, לכי אליו, אל תתישי לב אל תדמי עניין, לכי עכשיו. סעי לך לרומא, טוסי אליו, אל תתישי לב אל תשחיתי זמן, אל תשלחי מכתב.
עיר כבדה, כל צעד של ריקוד, כנות בוטה, כנות של דור אבוד. ירח מר, אל תצפה לכלום, זה לא הסוף - לא.. זה הסיום.
החול אוזל לו לאיטו... זה השעון, זוגות חולפים להם בסך וההמון. מתי הפעמון יודיע – תחנה סופית".
נעם יעקבסון – "לב חדש"
יוצר חדש ומשובח מהצד המאמין והמתלבט של היצירה הוא נעם יעקבסון. נעם מוכר לקהל הרחב מהתרגום המשובח שלו לשירו של לאונרד כהן - "הללויה", אותו ביצע בכוכב נולד. את הטקסט הבא שלו מצאתי באתר הבמה החדשה.
"מי בכלל אני בלעדיך, מה בכלל אני בעולם. איך מגיעים עד אליך, מתי כבר תתן לי סימן? הכי מפחיד שכמעט התרגלתי, לחיות עם השקר הזה עם החור בחזה.
לב מבשר אם תברא לי, להחליף בי לב אבן קרה. לב מבשר שיכאב לי, כשירגיש שאתה לא בסביבה. הכי מפחיד שכמעט התרגלתי, לא הצלחתי לזכור שיש בי עוד דרך לחזור.
באתי לדפוק בשעריך, באתי לבקש רחמים. לא יכול כבר לחיות בלעדיך, לב חדש ברא לי אלוהים. הכי מפחיד שכבר לא האמנתי, שאפשר עוד לצאת מהבור שיש דרך לחזור.
שלום גד - "אני אלך אתך"
ואם כבר עסקנו במלכים ברחובות ומלכים בשמיים. את הרשימה יסגור המלך הגדול של הרוק'נרול העברי האלטרנטיבי - שלום גד.
"אני אלך אתך כשהחדר יעלה באש עוד פעם והעורבים יהיו מעליך, אני אלך אתך
אני אלך אתך כשכל הזאבים ימצאו אותך ושוב ירדפו אחריך אני אלך אתך. כל התשובות ניתנו מזמן וכלום אף פעם לא הובן. כל האורות דולקים עכשיו ולא רואים עדיין דבר, אבל
אני אלך אתך והפחד יתעמעם לאט, כמו סתם עוד זיכרון מרוחק של מישהו אחר, אני אלך אתך
אני אלך אתך, כל הדרך פנימה והחוצה וכל הדרך שמאלה ימינה, אני אלך אתך".