בואו של בוב דילן לארץ הוא הזדמנות נהדרת להזכר באחד מנביאי הרוק היהודים. אלו עדיין מסתובבים בעולם ועדיין יוצרים שירים נהדרים שמקפלים בתוכם דברי מוסר, נבואות ובשורות אהבה, לאנושות הפצועה, המדממת והמצפה לבשורה.
יחד עם בוב דילן אני מזכיר באותה נשימה את לאונרד כהן, שכבר ביקר אותנו לא מזמן ואת פול סימון שעתיד לבקר בקיץ הקרוב, לרגל אלבומו החדש והמעולה. בחרתי שלושה שירים של בוב דילן. אולי לשלושתם גוון מחאתי, אולי יש בהם קריאה לעולם לחזור לאנושיות, לשפיות היחסית, לצדק החברתי ולשלום.
knocking on heavens door / שערי מרום
אמא, קחי את מדי הקרב, אני כבר לא צריך אותם היום. כל כך חשוך ואין כוכב, אז רק נוקש על שערי מרום.
נוק נוקש על שערי מרום. נוק נוקש על שערי מרום.
אמא, קברי באדמה את כלי המלחמה, אנ' לא מוצא להם מקום. ענן שחור מגיח בדממה, אני עכשיו נוקש על שערי מרום.
נוק נוקש על שערי מרום. נוק נוקש על שערי מרום.
Not Dark Yet / עוד לא חשוך לגמרי
הצללים כבר נופלים ואני באותו המקום, הזמן מכאן בורח וחם מידי בשביל לישון. אני מרגיש שנשמתי כמו פלדה, הפכה לקשה. ויש לי עדיין צלקות שהשמש לא חבשה.
ואין ממש ענין להיות במקום מסוים, עוד לא חשוך לגמרי אבל אנחנו בדרך לשם
מסתבר שהאנושיות שלי זורמת ישר לביוב, מאחורי כל דבר יפה, מסתתר כאב עצוב. אז היא כתבה לי מכתב ואמרה את הכל בלי לחשוש, כתבה את הכל במילים - את מה שעבר לה בראש.
ולא ברור לי מדוע אני אמור להביע ענין, עוד לא חשוך לגמרי, אבל אנחנו בדרך לשם.
אז הייתי בעיר השמחה פריס ובלונדון הייתי גם, הלכתי בעקבות הנהר ובסוף הגעתי לים / וגם הייתי בתחתית העולם, העולם מלא בשקרים. ובאמת לא חיפשתי דבר - בעיניים שהביטו לעברי.
לפעמים כבד עלי הנטל ,אחרי הכל ,אני רק בנאדם / עוד לא חשוך לגמרי , אבל אנחנו בדרך לשם
נולדתי כאן וכאן גם אמות - איש לא שאל אותי. וזה רק נראה שאני בתזוזה , אבל אני נשאר קבוע בדעתי. כל עצב בגופי, כל כך חשוף ומורדם. ואני לא ממש זוכר - ממה נמלטתי עד לכאן.
שום מלמול אנ 'לא שומע, קול התפילות כבר נאלם. עוד לא חשוך לגמרי, אבל אנחנו בדרך לשם.
Blowin' In Whe Wind / נישא ברוח
כמה דרכים נצטרך לעבור, כדי שנהיה בני אדם. כמה גלים צריך עוד לשבור, עד שנגיע לשם. כמה פעמים עוד נטעם מלחמות, עד שנחוס על הדם
אז מה התשובה תגיד לי אתה, תגיד לי מה התשובה?
כמה שנים יעמדו ההרים, עד שאותם יציף ים כחול. כמה שנים יחיו אנשים, בלי חופש, בשקר גדול. האם לעולם נעמיד כאן פנים, שלא ראינו הכל.
אז מה התשובה תגיד לי אתה, תגיד לי מה התשובה?
כמה פעמים נרים את הראש, עד שנבחין בשמיים מעל. כמה אוזניים צריכים אנשים, כדי לשמוע את בכי הגורל.
כמה מתים נצטרך עוד לספור, כדי להבין שחבל.
אז מה התשובה תגיד לי אתה, תגיד לי מה התשובה?