יש לי וידוי, אני אוהב את התוכנית כוכב נולד. אני נהנה לצפות בה וחושב שהיא גרמה לשינוי משמעותי בהתייחסות למוזיקה ישראלית, לפחות מבחינת הערוץ השני ובודאי בחשיפה שהיא מאפשרת ל"ספר השירים הישראלי" אצל בני הנוער והקהל הרחב. כמו כולם אני נרגש לגלות מפעם מפעם צעירים ששרים בעוצמה רגשית ובצלילות (דוד לביא לדוגמא ) שיכולים להפעים מדינה שלמה.
כמו כולם אני נהנה להזדהות עם דברי השופטים או להתנגד לטעמם בצורה נחרצת. ואני לא יכול לשכוח את שיחת הטלפון הראשונה ביני לבין כבוד השופטת מירי מסיקה בשנת 2004 לגבי איסוף שירים לאלבום הבכורה המופתי שלה. כבר אז הייתה לה הבנה מעמיקה בשירים ומאידך תמימות כובשת, שמזכירה לי את הזמרים הצעירים בתוכנית. כמובן שאי אפשר שלא לציין את העיבודים הנהדרים והמושקעים של להקת "הבינלאומיות", שמלווים את הזמרים במקצועיות שאין שניה לה.
"המתמודדים עושים בטקסטים כבשלהם"
ודווקא בגלל האלמנטים המושקעים היוצרים מופע טלוויזיוני מרהיב אני לא יכול שלא להתאכזב פעם אחר פעם מאותם מתמודדים העושים בטקסטים שנכתבו על ידי מיטב היוצרים העבריים כבשלהם, הופכים זכר לנקבה ומשנים את החריזה והמקצב המוקפדים. קשה לכעוס על הזמרים הצעירים וחסרי הניסיון וההבנה בתוככי השירים, אבל אני בטוח שאפשר להקדיש מעט יותר מחשבה לענין. אחרי הכל, שיר אינו רק לחן וביצוע. גם למילים יש משמעות וגם לחריזה.
והנה כמה דוגמאות:
נוי דנן ולירון רמתי שניים מהזמרים הנהדרים של העונה הפליאו לזמר את מילותיו של אהוד מנור ללחנו של בועז שרעבי בשיר "לשיר איתך" שבועז שר בדואט עם שושנה דמארי ז"ל. השיר בנוי כדואט בין זמר לזמרת ולכן שורות נפלאות ומחורזות כמו: שַׁעַר מִשְׁאָלוֹת נִפְתַּח, לָשִׁיר אִתָּךְ, לָשִׁיר אִתָּךְ. לא יכולות להפוך ל "לָשִׁיר אִתְּךָ" כפי שהושר הדואט. זה לא באמת נשמע טוב ולא מכבד את השיר, את יוצרו, את הזמר ואת התוכנית.
מדוע לבחור שיר של זמר ואז לשנות אותו?
משי חזיזה בחרה לשיר את שירו של מאיר בנאי "גשם" במקום לשיר "אני צועק בכל העיר" בחרה לשיר "אני צועקת בכל העיר". אז נכון שזה לא כל כך נורא אבל לא באמת "יושב" יפה על הלחן. ובכלל, מדוע לבחור שיר של זמר ואז לשנות אותו, האם חסרות יוצרות וזמרות של שירים נפלאים בעברית?
חוה אלברשטיין זימרה שנים את "אהבה בת עשרים "הקלאסי ולא חשבה שהיא צריכה להפוך את הגופים ואת המילים: יָפָה שֶׁלִּי ,אַתְּ יְחִידָה וּמְכֻשָּׁפָה שֶׁלִּי , מֵאוֹר הַשַּׁחַר עַד לְבוֹא לֵילִי, אוֹהֵב אוֹתָךְ (נעמי שמר).
ואם נקפוץ שניה שתי עונות אחורה ולאחת מהזמרות המדליקות שאיכלסו את שלישיות הגמר, נזכר במיי פינגולד, ש שכתבה את שירו של גרי אקשטין - "בוגי אתי הלילה", וכך "הַלַּיְלָה - כְּדַאי לָה" הפך בפיה ל"הַלַּיְלָה כְּדַאי לְךָ". אז נכון שזה פמיניסטי ובועט אבל לפעמים כשנעלם הגרוב של החרוז אז כלום כבר לא משנה.
קחו דוגמה מאהוד מנור ז"ל
אבל בואו נחזור לאהוד מנור שבאפריל מלאו שש שנים לפטירתו ונראה איך הוא התאים ושינה מילים כדי שיתאימו לזמר ולזמרת בשיר הנפלא "לא דברנו עוד על אהבה" (לחן: מתי כספי):
זמרת: "לֹא דִּבַּרְנוּ עוֹד עַל אַהֲבָה, וְלֹא יָרַדְנוּ אֶל סוֹפָהּ / אַל תִּדְאַג, הַלֶּחֶם לֹא יֶחְסַר מָחָר, אָז בּוֹא וְשִׂים רֹאשְׁךָ עַל כַּר".
זמר: "לֹא דִּבַּרְנוּ עוֹד עַל אַהֲבָה, וְלֹא יָרַדְנוּ אֶל סוֹפָהּ / אֵין דָּבָר, הַלֶּחֶם לֹא יֶחְסַר מָחָר, רֹאשֵׁךְ הָנִיחִי עַל הַכַּר".
לסיכום, אמנם יונה וולך כינתה את העברית סֶקְסְמַנְיָאקית, אבל תרבות של עם ניכרת גם בהתייחסות לשפתו ושיריו. לכן על זמרינו הצעירים לשמור על העברית ועל יופי שיריה בחרדת קודש ואם חייבים לשנות אנא העזרו באיש מקצוע. בהצלחה בהמשך העונה, ברזוליק.