ביומיים האחרונים, מאז היוודע דבר הגעתם של ה"רולינג סטונס" לישראל, עולה קריאה מבין נציגי הציבור המסורתי והדתי בארץ למפיק שוקי וייס, בדרישה (דרישה!) להזיז את ההופעה של להקת הרוק הגדולה בכל הזמנים מה-4 ביוני לתאריך אחר, זאת כדי לאפשר לציבור הדתי להגיע בנוחות להופעה. הסיבה לכך היא שאותו ערב (ו' בסיון) הוא גם מוצאי חג מתן השבועות. הדתיים לא יוכלו לנסוע מבעוד מועד לפארק הירקון בתל אביב, ומי שכן ייצא מהבית עם צאת החג, יאחר להגיע ויחמיץ חלק גדול מהמופע
>> אפשר לאהוב את המוזיקה של הסטונס גם אם יש לך כיפה על הראש
ממיקס גבינות ל"מיקסט אימושנז"
כבר הוסבר כאן ובמקומות אחרים שלא ניתן להזיז את התאריך של ההופעה, זה בלתי אפשרי, כי הלהקה קבעה אותו. אבל לפתע צץ חבר הכנסת של הבית היהודי ניסן סלומיאנסקי (זה שיו"ר התנועה, נפתלי בנט, בכלל רצה להעיף, בגלל "חשש כלשהו לאי סדרים" בבחירות לרשימה), לובש באייטם בעיתון "ידיעות אחרונות" חולצה של ה"רולינג סטונס" כאילו הוא עומד לשאת תפילה לאלוהיי הרוקנ'רול, מחזיק ביד גיטרה חשמלית כאילו היתה שופר בבית הכנסת, ומייבב: "ביום הזיכרון זה לא היה קורה. רק כסף חשוב? מה עם הערכים שלנו?".
הרולינג סטונס בהופעה: "סימפטיה לשטן"
מר סלומיאנסקי היקר, עשה טובה ושב בשקט. הכל בסדר עם הערכים "שלנו". "שלנו", כן, ציבור חילוני שאוהב מוזיקה, ומחכה עשרות שנים שה"רולינג סטונס" יגיעו לישראל (יש כאלה שמחכים עוד מהימים שקראו להם פה "האבנים המתגלגלות", מה אתה יודע). ציבור שבשבילו תורת הרוקנ'רול של "הסטונס" חשובה לא פחות מהתורה היהודית ה"קדושה" של עם ישראל. תורת מיק מדברת אליו לא פחות מתורת משה.
ואגב, אין קשר בין "ערכים" לבין "מסורת" או "מנהגים". בן אדם חילוני יכול להיות מאוד ערכי ומוסרי מבלי לשמור חג ושבת. חג השבועות הוא מנהג דתי יהודי, נגזרת של ציווי הלכתי. מי שחילוני ולא חי על פי ההלכה בוחר באיזו דרך להתחבר אליו. הוא יכול בהחלט ליהנות ממיקס גבינות ואחר כך ללכת לפארק לשמוע את "מיקסט אימושנז".
בגלל הכפייה הדתית אין תחבורה ציבורית בחג ויהיו פקקים
הפרדוקס הוא שהדתיים מתלוננים על כך שהם לא יכולים להגיע להופעה, בזמן שהכפייה הדתית שלהם עלינו, החילונים, היא זו שגורמת לכך שלא תהיה תחבורה ציבורית בחג, מה שמאוד מאוד יקשה על עשרות אלפים להגיע להופעה מרחוק, וייצור פקקי ענק באיזור, כיוון שכולם יאלצו להגיע ברכב פרטי. לולא הייתם כופים עלינו איסור על תחבורה ציבורית בחג, היה לכולם הרבה יותר קל להגיע להופעה הזו ולחזור ממנה (הרי מי שבא ברכב פרטי גם יחזור איתו). אז אולי תבטלו את הכפייה הדתית הזו ותאפשרו לנו תחבורה ציבורית בחג השבועות? מה לא?? אבל זה פוגע ברגשות שלנו!.
מה שברור הוא, שסלומיאנסקי ניסה להרוויח כאן תקשורת חיובית בחינם, על חשבון שוקי וייס ותחושות האשם של הציבור החילוני (בגללנו הדתיים סובלים ופוגעים להם ברגשות, אויה, אויה, נבכה מרה), וניסה להראות שהוא כביכול דואג לציבור שלו, בזמן שהוא יודע היטב (או שהיועצים שלו היו צריכים להגיד לו) שהופעה כמו "הרולינג סטונס" לא ניתן להזיז לכאן או לשם, רק כי זה מפריע למישהו. מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס בפארק הירקון זה לא צמד רעים במתנ"ס בקרית ארבע. הם שלושה ימים קודם בציריך, שלושה ימים אחר כך בהולנד, עלות ההפקה בארץ היא כ-32 מיליון שקלים (10 מיליון כוסו על ידי החסות של "פלאפון"), ואי אפשר להזיז אותם, בגלל שלפני כמה אלפי שנים בני ישראל עשו בעיות למשה רבנו ובמקום לקבל את התורה בהר סיני רקדו סביב עגל הזהב.
הרולינג סטונס בהופעה: "Satisfaction"
וכדי שלא יהיו טעויות, ושלא תבכו לנו אחר כך שלא ידעתם - כדאי אולי להבהיר לציבור הדתי ולעומדים בראשיו ש"הרולינג סטונס" היא היא האייקון הגדול של הביטוי "סקס, סמים ורוקנ'רול", שהיא להקה שמייצגת, באופי שלה, במילים ובתכנים של שיריה, בסגנון החיים של חבריה, באופי של מעריציה ובאווירה שנוצרה סביבה ב-50 השנה האחרונות - בדיוק את ההפך מהאופי של הציבור הדתי בישראל וערכיו ה"נעלים". הסטונס הם פרועים, סקסיים, חופשיים, פורקי עול, שרים על "סימפטיה לשטן" ועל "סוכר חום" (הכוונה היא, כך טוענים, למה שיש לאישה שחורה בין הרגליים, פרדון מיי פרנץ'). הם ממש לא בשבילכם, סלומיאנסקיז.
סקס, סמים ורוקנ'רול זה לא בשבילכם, אתם משוחררים
אולי כדאי לתרגם לציבור הדתי כמה מהטקסטים של הג'אגרים, כמו "אני לא מצליח להגיע לסיפוק, למרות שאני מנסה ומנסה ומנסה", או "פגשתי מלכה בבר ספוג ג'ין בממפיס, היא ניסתה לקחת אותי לחדר לסיבוב", או "אם הייתי יכול לתקוע סכין בליבי ממש כאן על הבמה, האם זה היה מספק את תשוקת הנעורים שלכם? האם זה היה מקל על הלב? על המוח?". כדי שיבינו עד כמה זה "לא חינוכי" להגיע להופעה של ה"סטונס".
אולי כדאי להזכיר להם שאשתו של מיק ג'אגר תפסה אותו פעם במיטה עם דיוויד בואי (אוי א ברוך! משכב זכר! דינו סקילה!), ועד כמה ה"סטונס" לא קשורים לשום דבר שמזכיר את "הערכים שלנו" (כלומר - שלהם). עד כמה הרוקנ'רול העילאי שלהם "יקלקל את הנוער" ועד כמה כדאי להרחיק ממנו תלמידים של בית רבן. אולי אז הם יואילו בטובם לעזוב אותנו בשקט. זה בסך הכל רוקנ'רול, ואנחנו אוהבים אותו.
>> תמכרו כליה, ולכו להופעה של "הרולינג סטונס"
הרולינג סטונס בהופעה: It's Only Rockn'roll