למה מיילי סיירוס שיחקה אותה בטקס אמ.טי.וי

מיילי סיירוס, טקס פרסי אמ טי וי 2013 (צילום: Neilson Barnard, GettyImages IL) — חיים ומוות ביד הלשון. מיילי סיירוס ורובין ת'יק,, טקס פרסי אמ טי וי 2013 | צילום: Neilson Barnard, GettyImages IL

מיילי סיירוס, טקס פרסי אמ טי וי 2013 (צילום: Rick Diamond, GettyImages IL) — תעשי אאאהההה. מיילי סיירוס, טקס פרסי אמ טי וי 2013 | צילום: Rick Diamond, GettyImages IL

יממה אחרי ה-VMA של 2013 ברור שג'סטין טימברלייק הוא המנצח הגדול בכל מה שנוגע לדברים החשובים - המוזיקה עצמה, הפרסים, השואו, הכבוד, מפעל החיים על שם מייקל ג'קסון (כמה עוד הוכחות לאורח החיים ההזוי והבעייתי של "מלך הפופ" המנוח יידרשו לאמ.טי.וי כדי להסיר את שמו מהפרס הזה?), האיחוד המינימלי של אן סינק וכל הבלה בלה הזה שמעניין את המעגל הראשון של מעריצי הפופ בעולם. אבל בתכלס, ב"שטח", בעולם של בני הנוער, בסביבה של המעגל השני, השלישי והרביעי של הקהל, מיילי סיירוס היא ללא ספק המרוויחה הכי גדולה מהאירוע, מלכת שיחות מכונת הקפה בבוקר שאחרי, מסידני ועד לוס אנג'לס.

אפקט ששווה כמו אלף קליפים עם בורגור

בעוד שנה, כשידברו על טקס פרסי אמ.טי.וי אמריקה 2013, יזכרו את הקאמבק היפה של ליידי גאגא, את השואו החזק של קייטי פרי, וכמובן את טימברלייק, אבל הצריבה החזקה ביותר בתודעה תישאר של מיילי סיירוס, שבכמה תנועות אגן ומריחת גוף ולשון על רובין ת'יק, תוך שהיא לובשת כמות מינימלית של בד, הפכה סופית מילדת דיסני, מנערה שהיא הבטחה גדולה, לכוכבת פופ סקסית ופרובוקטיבית, שכולם מדברים עליה. האפקט של ההופעה שלה בטקס שווה לאלף קליפים עם בורגור הישראלי, ולכן ההישג של סיירוס הוא גדול בממדים פופולריים. השאלה היא באיזה מחיר הוא הושג וכמה היא תצטרך לשלם עליו.

Get More:
2013 VMA, Artists.MTV, Music, Miley Cyrus

כי לא רק שכולם דיברו אתמול על מיילי סיירוס, הרוב בעיקר דאגו להשמיץ אותה, להתגולל עליה, לזעוק שהיא עושה בושות, דוחה, מגעילה, שמי יכול להסתכל עליה בכלל, שמה היא חושבת לעצמה. מדובר בטוקבקים אכזריים במיוחד עבור מישהי שעוד לא חגגה יום הולדת 21 (מזל שהם בעברית), ויש בהם כמובן מן הצדק, למרות שהתחושה היא שהמצקצקים החסודים הם כנראה הילדים של אלה שצקצקו על מדונה כשהוציאה את "Sex" לפני 21 שנה, והנכדים של אלה שצקצקו על מרלין מונרו ששרה לנשיא קנדי לפני 51 שנה. דור דור והזמרות הפרובוקטיביות שלו, דור דור ומצקצקיו.

מדונה קבעה: הסקס מוכר

בכל מה שנוגע לפרובוקציות מיניות ככלי בתעשיית המוזיקה, מדונה היא באמת הרפורמטורית הגדולה ששינתה את עולם הפופ בשנות ה-80' וה-90'. היא קו פרשת המים שהפכה את הסקס לאמצעי מכירות כמעט לגיטימי. אפשר ממש לחלק את ההיסטוריה של הסקס בפופ ללפני מדונה ואחריה. כשג'ון לנון ויוקו אונו שכבו שבוע שלם במיטה בפיג'מות, זה הספיק כדי שכל העולם ישאל פתאום מה קורה עם נושא השלום והמלחמה הקרה, אבל אף אחד לא ציפה מיוקו להתפשט (וטוב שכך), למרות שמדובר היה על שיא הסיקסטיז המתירניות. בגלל מדונה, ועם נסיקתו של ההיפ הופ הסקסיסטי, בשני העשורים האחרונים הפכו הפיתוי הסקסי והעירום לחלק בלתי נפרד מהשיווק (וכתוצאה מכך גם המסר) של הפופ. נדיר בשנים האחרונות לפתוח אמ.טי.וי ולהיתקל בקליפ שהנשים בו לבושות באופן מלא. יותר סביר להניח שתיתקלו בביקיני או בפחות מזה. כשמוסיפים את עליית האינטרנט הלא מצונזר והפיכתם של תכנים מיניים בוטים לזמינים באופן מיידי לקהל הצעיר - התוצאה היא עולם תקשורתי-מוזיקלי שטוף בדימויי עירום, פתיינות, רמיזות מיניות או כמעט האקט המיני עצמו.

התוצאות הן דרמטיות. מעבר לכך שרקדניות לוהטות מככבות בקליפים של זמרים גברים, סקסיות הפכה להיות אלמנט מכריע בקריירות של זמרות וכוכבות הרבה יותר מבעבר. נדיר למצוא כוכבת בינלאומית שלא "מוכרת" סקס. איימי וויינהאוס ואדל הן מקרים יוצאים מהכלל שמעידים על הכלל, והכלל אומר שבשביל להצליח באמת בגדול את צריכה לשדר סקס (ריהאנה, ג'ניפר לופז), ורצוי מגיל צעיר (בריטני ספירס), או להכליל אותו בפרובוקציה שלך (ליידי גאגא, ניקי מינאז'). גם נערה כל-אמריקנית כמו טיילור סוויפט נראית היום כמו מלכת יופי בפוטנציה ואפילו כוכבת בפרופיל הגבוה ביותר כמו ביונסה נדרשת לנושא הסקס בקליפים שלה ובהופעות הבמה. המקטרגים יאמרו מיד שהסיבה לכל אלה היא שעולם הפופ, הלייבלים, הממסדים ומערכות התקשורת הגדולות נשלטים כולם על ידי גברים, שרק מחפשים איך למכור עוד ועוד סקסיזם של זמרות וכוכבות. גם אם הם צודקים - זה המצב. וכיום קשה לשנות אותו.

הפופ ניצח את הרוק, אבל איבד את המסר

הפופ הגלובאלי, התאגידי, ניצח בעשור האחרון את הרוקנ'רול במאבק על תשומת הלב התקשורתית, על ההתעניינות של קהל המיינסטרים. קליפ חדש של ליידי גאגא מתוקשר ומדווח ומוכר היום הרבה יותר פרסומות באינטרנט מקליפ חדש של הפו פייטרז, ולו בשל הפרובוקציה (שלסקס יש כרגיל חלק חשוב בה). מצד שני, כל מה שנשאר היום מאותו פופ תאגידי הוא הפרובוקציה הסקסיסטית, כי תוך כדי הניצחון במאבק על תשומת הלב, הפופ איבד את היכולת להעביר מסרים חשובים. בשלב מסוים, והשלב הזה מתחיל לקרות עכשיו, לקהל נמאס לצפות בתמונות עירום של גאגא וריהאנה. כבר ראינו מה יש להן שם, וכמה אפשר מאותו דבר. הקהל (גם זה הצעיר) רוצה שיגידו לו משהו על החיים שלו, אפילו הכוכבות הגדולות, לכן האלבום הקודם של גאגא בלט גם במסרים שלו.

על הרקע הזה הגיעה מיילי סיירוס. בת 20. היא החלה את הקריירה כילדה-טובה-וולט דיסני, ועכשיו מנסה לקדם אלבום חדש ולהפוך לזמרת פופ מסחרית מצליחה. הנאמבר שלה בטקס פרסי אמ.טי.וי תאר בדיוק את התהליך הזה. הוא החל בביצוע ללהיט העכשווי "We Can't Stop", בו היא הופיעה על הבמה בגופיית מיקי מאוס אפורה (כשהאוזניים שלו מכסים לה את הציצים) כשמסביבה בובות ענק של דובים, כאילו היא חוגגת את מסיבת הפרידה הפרטית שלה מהילדות. ובבת אחת היא עברה מהפך. לבמה נכנס רובין ת'יק, המאצ'ו הסקסיסטי התורן של הקיץ, עם שיר שנקרא "Blurred Lines", גבולות מטושטשים, שלמעשה מתאר מצב של כמעט אונס. סיירוס הצטרפה אליו לדואט, נמרחה עליו, ליקקה אותו, ולכמה שניות אף הדגימה איתו תנוחת סקס כשהיא כורעת לפנים והוא ניצב מאחוריה. או אז היא שרבבה החוצה את הלשון, תנועה שמשמעותה זנותית, בשפת סימנים ויזואלית בינלאומית, שרומזת למקצוע העתיק בעולם, ללא צורך במילים.

הדרך היחידה לבלוט בעולם צבוע שמכור לסקס

ברור שהכל היה מבוים מראש. ברור שסיירוס משחקת כאן משחק שחוקיו כתובים, בעולם שנשלט על ידי "המבט הגברי" (או כל תיאוריה פמיניסטית אחרת שמלמדים בקורס למגדר באקדמיה), וגם ברור שאין לה ברירה. אין לה ברירה כי לייצר פרובוקציה מהסוג הזה היא כיום הדרך הכי מהירה שלה לבלוט באמת בעולם פופ שפרובוקציה מינית, שחוקה ככל שתהיה, היא המסר הכי חזק שהוא יכול להעביר לקהל ושייפול על אוזניים קשובות. לסלינה גומז היה את הרומן עם ג'סטין ביבר, לדמי לובאטו את הפרעות האכילה - למיילי סיירוס יש גוף פצצתי והיא לא חוששת לחשוף אותו. זו הדרך שלה לטלטל את הסירה, את אמריקה הצבועה ש"הזדעזעה עמוקות" מחשיפת הציץ של ג'נט ג'קסון בסופרבול ב-2004, אבל מאז רק הלכה ונהייתה עוד יותר מכורה לסקס, ככל שהאינטרנט חדר עמוק יותר להוויי היום יום.

האופציה השניה של סיירוס היא לנסות להיות טיילור סוויפט או אדל, כלומר להגיע לתהילה דרך יצירת מוזיקת פופ קליטה או ביצוע עוצר נשימה שלה. אבל בעוד הכישרון המוזיקלי שלה מוגבל - היכולת שלה להיראות מפתה עד אין קץ בביגוד מינימאלי עדיין קיימת בגילה. לכן, לשיטתה, וכקיצור דרך משמעותי בקריירה, מיילי סיירוס שיחקה אותה אתמול. חושבים שלא? נראה מה תזכרו מהטקס הזה בעוד שנה.

מצאתם טעות לשון?