ההחלטה לשלוח לאירוויזיון הקרוב את הזוכה של העונה השנייה בתוכנית הכשרונות "הכוכב הבא", היא הדבר הכי טוב שיכול היה לקרות לייצוג הישראלי באירוויזיון הקרוב, שיערך בחודש מאי 2015 בוינה בירת אוסטריה. מדובר בחיבור שממנו שני הצדדים יכולים רק להרוויח. כבר כמה שנים שהייצוג הישראלי בתחרות הזמר האירופית סובל מבעיות אובייקטיביות שנבעו מהבית של האירוויזיון בישראל - רשות השידור וערוץ 1 בעל הרייטינג הנמוך. הכוונות של העוסקים במלאכה שם היו טובות, אבל התוצאות שהשיגו, גם אם היו מוצלחות, לא נתפסו ככאלה בציבור. ההסתמכות על "הכוכב הבא" כמי שתייצר את הנציג (או הנציגה, או הנציגים) של המדינה לאירופה, ועל בית ההפקות "טדי" כמי שיעניק לו את הגב המתאים, יכולים רק לעזור למי שייבחר. גם תהליך בחירת השיר, הקמפיין לקראת התחרות וההתנהלות בתחרות עצמה, ירוויחו מכך. למען הגילוי הנאות - אתר mako בו נכתב הטור הזה הוא בבעלות "קשת", שמשדרת את "הכוכב הבא" בערוץ 2.
חייבים להשתתף באירוויזיון
השאלה הראשונה, שרבים שואלים, היא למה להמשיך ולהשתתף באירוויזיון. הרי מדובר בתחרות בעלת גוונים פוליטיים מובהקים, ראשית במובן של מדינות וגושי מדינות שממצביעים אחת לשניה בגלוי, ומבצעים "קניית" הצבעות שערורייתית באופן סמוי, כפי שכבר הוכח בעבר. שנית, האירוויזיון פוליטי גם במובן של אנטי-ישראליות - ככל שמצבנו ותדמיתנו באירופה מתדרדרים, כך גם היחס אלינו בהצבעות באירוויזיון. למרות זאת, עדיין חשוב שלישראל תהיה נציגות שם, בתחרות שירה כלל-אירופית. בדיוק כמו שנבחרת ישראל בכדורסל מתמודדת באליפות אירופה (או מנסה להגיע לשם, במקרה של הכדורגל), ובדיוק כמו שתיאטראות ישראלים מציגים באירופה וסרטים ישראלים משתתפים בפסטיבלי קאן וונציה. כל משלחת ישראלית - אמנים וחובבים - שנוסעת לאירוויזיון עם דגלי ישראל, עושה שם שמח, מסבירה פנים ומפיקה את המסיבה המסורתית - תורמת לתדמית החיובית של ישראל. לכן ההשתתפות באירוויזיון חשובה ביותר.
הבייה העיקרית ממנה סבל הייצוג הישראלי באירוויזיון בשנים האחרונות היתה בחירת הנציג, והאופן שבו היא נתפסה בציבור. בארבע השנים שחלפו מאז שנת 2010 - הפעם האחרונה שבה נציג ישראלי העפיל לגמר (הראל סקעת, פיינליסט "כוכב נולד"), ניסו ברשות השידור פעמיים את שיטת הקדם אירוויזיון ופעמיים את שיטת הועדה. שיטת הועדה שלחה לתחרות את להקת "איזבו", שהיא להקה מצוינת, אבל לא התאימה לפורמט, ואת מיי פיינגולד, זמרת חזקה עם נוכחות בימתית כובשת, שגם היא לא הצליחה להעפיל לגמר. שיטת הקדם אירוויזיון שלחה את דנה אינטרנשיונל, אגדת אירוויזיון חיה, בניסיון שני ולא מוצלח, ואת מורן מזור, זמרת טובה, שעשתה את המקסימום מבחינתה. אף אחד לא מאשים את האמנים עצמם, אבל התחושה היתה שגם כשהלכו לשיטת הקדם אירוויזיון, הבחירה נעשתה בפריים טיים של ערוץ 1, ברייטינג נמוך, ובלי "באז" מסביב. על אחת כמה וכמה בשיטת ועדת האירוויזיון המפורסמת.
פלטפורמה עתירת רייטינג
הבחירה בפלטפורמה של "הכוכב הבא", עם רייטינג גבוה, ואיזכור של הפרס - נסיעה לאירוויזיון, על ידי המנחים אסי עזר ואסתי גינזבורג מדי תוכנית, ייצור את העניין הציבורי שברשות השידור כה ייחלו לו. הזוכה ייבחר לא על ידי מספר עובדי רשות השידור, או במקרה הטוב כמה אלפי מסמסים בודדים כמו בקדם אירוויזיון, אלא על ידי מאות אלפי מצביעים באפליקציה. תהליך הבחירה כאן הוא הרבה יותר דמוקרטי - הקהל מצביע למשתתפים בתוכנית שבוע אחרי שבוע, ולא פעם אחת בלבד בערב נתון (או פעמיים, כמו בקדם אירוויזיון האחרון). בכל תוכנית המתמודדים צריכים להוכיח את עצמם, ולגרום לקהל (ולשופטים) להרים להם את המסך. תהליך הניפוי שהם עוברים משאיר רק את המתאימים ביותר, ואחרי עונה מפרכת של שירה, אימונים והופעות מול קהל, שבאופן טבעי סיננו והשאירו את הטוב מכולם - איש לא יוכל לבוא בטענות ולהגיד שהנציג הישראלי לאירוויזיון לא עמד במצבי לחץ ומתח, לא שר מול קהל גדול (צופים בתוכנית מעל למיליון איש), ולא הוכיח את עצמו כזמר מבצע על במה.
הזוכה ב"כוכב הבא", כאשר יזכה, יוכתר באותו הערב כנציג הישראלי לאירוויזיון, מה שייצור התעניינות מחודשת של הציבור בתחרות. בחירת השיר איתו ייסע הזוכה, תוכל לעורר עניין גם היא, אם יוחלט לייצר עבורו "קדם פרטי" עם שלושה-ארבעה שירים, להעמיד את השירים לבחירת הקהל דרך התקשורת, או כל שיטה אחרת שתיצור מעורבות מחודשת של הקהל בנציגות הישראלית לאירוויזיון. כך שרשות השידור תרוויח כאן שתי אפשרויות ליצור "באז" ציבורי-תקשורתי סביב האירוויזיון, עוד לפני שידור התחרות עצמה.
הנציג לאירוויזיון זקוק לגב הפקתי וכלכלי
יתרון חשוב נוסף של זוכה "הכוכב הבא" הוא ההצטרפות שלו לחברת "טדי הפקות", שמפיקה את התוכנית וגם, ככל הנראה, תלווה אותו לאירוויזיון. כל נציג ישראלי לאירוויזיון בשנים האחרונות נדרש להוציא מכיסו בין 250 אלף ל-300 אלף שקל (מינימום), שיאפשרו את הנסיעה עצמה עם הצוות הנדרש, וכן בימוי, כוריאוגרפיה, רקדנים, חזרות, השקעה בקליפ והשקעה בקמפיין לקראת התחרות. כאשר פועלת מסביבך מערכת הפקתית מסודרת, החיים קלים בהרבה, גם בהיבט הארגוני וגם הכלכלי. ללא גב של חברת הפקות, חברת תקליטים, משקיע פרטי או חסויות מסחריות - קשה מאוד לנסוע לאירוויזיון. לכן "טדי הפקות" היא פיתרון טוב.
כדאי לזכור שהפעם הקודמת שבה נוסה השילוב הזה, בין זכייה בתוכנית שירה בערוץ 2 לבין ייצוג ישראל באירוויזיון, נחשבת לאחת ההצלחות היפות של ישראל בתחרות בעשור האחרון - בועז מעודה, זוכה "כוכב נולד 5", ייצג את ישראל באירוויזיון 2009 עם השיר "כאילו כאן", העפיל לגמר והגיע למקום השמיני. כל מעריץ ישראלי של האירוויזיון היה חותם לכם כבר עכשיו על הישג דומה בוינה. שירי מימון, פיינליסטית "כוכב נולד" הביאה את ישראל למקום הרביעי באירוויזיון 2005, עם הלהיט "השקט שנשאר" - ההישג הכי גבוה שהגענו אליו בעשור האחרון. וכאמור, בפעם האחרונה שבה ישראל העפילה לגמר, היה זה הראל סקעת, יוצא "כוכב נולד", ב-2010 עם השיר "מילים". אין שום סיבה שזוכה העונה השנייה של "הכוכב הבא" לא ייקח את הנציגות הישראלית באירוויזיון הכי גבוה שיהיה אפשר לעשות זאת במאי הקרוב, תלוי, כמובן, באקלים הפוליטי ובסיטואציה שבה תיבחן ישראל בעיניים אירופיות בעוד שבעה חודשים.