ניר אייכל, 35, שדרן תחנת הרדיו 90FM מזה 15 שנה, מוציא את שיר הבכורה שלו "משהו אחר", משירי הרוק הטובים שיצאו לאחרונה בארץ, כשבהקלטה משתתפים מטובי הנגנים, ביניהם ג'נגו (עמיר רוסיאנו) בבס וניר מנצור (איזבו, כוכב נולד) בתופים.
"זה שיר ראשון מאלבום שעומד לצאת", אומר איכל. "הוא נכתב על ידי אופיר יעקב. את שאר השירים, למעט אחד, אני כתבתי. השירים מלווים פסקול של חיים שאני עברתי. אני גרוש והיה לי סרטן. במוזיקה אני שם את כל האמת על השולחן, מוריד את האגו, נותן כנות ולא מסתתר מאחורי מילים מצועצעות של אחרים. האמת באה לידי ביטוי בשירה וב'פיל'.
"מוזיקלית אני עושה רוק עם מוטיבים אלקטרוניים, אנחנו שוברים קצת מהרוק הקל שנעשה בארץ לאחרונה. בנישה הזו של רוק ואלקטרו אנחנו נכנסים בול. זה בא מהמועדונים שהייתי מבחה בהם כנער, 'פינגווין', 'שירוקו', 'זמן אמיתי', שם ספגתי רוק גותי, פאנק, אלקטרו-פופ - סמית'ס, קיור, פיקסיז, סיסטרז אוף מרסי. התחבר ביחד הכל אחרי הרבה שנים".
"אני מנסה למצוא את הפינה שלי במלחמות, אהבה, משפחה ומחלות"
"האלבום ייקרא 'בתוך כל הטירוף הזה', שזה סינגל שייצא בהמשך. הוא בא לבטא את אני הקטן בעולם המטורף, כחלק ממכלול של דברים שבו אני מנסה למצוא את הפינה שלי במלחמות, אהבה, משפחה ומחלות, מנסה למצוא את השפיות בתוך הבלגן. הרעיון הוא להוציא אמת החוצה בלי לפחד מה יגידו ומה יחשבו, זה הקונספט".
אייכל עוסק במוזיקה כדיג'יי ושדרן כבר מעל ל-15 שנה, אבל רק לפני כשנה החליט לעבוד על אלבום הבכורה. זה קרה אחרי שחבריו מנתניה, חברי להקת "בית הבובות", אירחו אותו באחת מהופעותיהם בלהיט "שיר בעיפרון". "אני מלווה את 'בית הבובות' כחבר מתחילת הדרך", אומר אייכל. "גדלו לי מול העיניים. כשהתחלתי לחשוב על אלבום קפצתי לאיתי שיף שישמע סקיצה. זה היה 'בתוך הטירוף' ואיתי התלהב ואמר לי 'תוציא, נעשה משהו'. יומיים אחר כך הם הופיעו בנתניה, העלו אותי לבמה, עשינו דואטים והתגובות היו בשמיים. מאז אני עובד איתם בצמוד, מתייעץ איתם, אוהב את הגישה והכיוון המוזיקלי שלהם, זה מתחבר יחד".
"בגיל 24 הגעתי לסרטן, פחד מטורף"
-הזכרת את מחלת הסרטן שלך.
"חוויתי פיגועים באינתיפאדה כנהג אמבולנס והנשמתי את ההרוגים באסון ערד. הגעתי לסרטן בגיל 24. עליתי על זה במקרה. קיבלתי מכה במקום רגיש בגוף, במפשעה, הלכתי לבדיקה ומצאו סרטן. היום אני אחרי המחלה, הולך עם האמת. זה מאוד השפיע על העיצוב של האישיות שלי. הפתיחות והחוסר פחד. זה בא לידי ביטוי באלבום".
-סרטן באשכים הוא מצב לא נעים לכל גבר. פחדת על החיים? שלא תוכל להביא ילדים?
"זה היה פחד מטורף. הייתי אז לפני חתונה, בדיוק התחתנתי. אחרי החתונה הבנו שהכל בסדר ועשינו ילד ראשון. זה לקח שנתיים-שלוש של טיפולים ובדיקות וטסטים ונכנסתי לניתוח עם כל הסיכונים, ואחרי זה חודש ועוד חודש עברו וביקורות ותרופות. מאז הניתוח ועד ההיריון עבר משהו כמו שנה וחצי של חוסר ודאות".
"בזמן המחלה לא היה לי כוח להסתלבט ולצחוק עם המאזינים"
"היום אמא שלי חולה בסרטן. קשה לה, אבל היא מחזיקה מעמד והיא אמיצה וגיבורה. מהחוויה שהיא חווה היא הרבה יותר חיה את החיים וממצה אותם. הרבה יותר עושה דברים ולא מפחדת לנסות ומטיילת מה שהיא לא עשתה הרבה זמן. מהמקום הנמוך אתה מנסה למצות את הדברים שעוד לא חווית".
"אני עצמי לא ניסיתי לבלוע את העולם. ידעתי שאם הניתוח יצליח החיים יימשכו, אבל זה עצר את החיים. עזבתי את הרדיו, כי לא היה לי כוח להסתלבט ולצחוק עם המאזינים, לעומת פעם, שלא ראיתי בעיניים, כשהגשתי תוכנית לייט-נייט לנוער והייתי יורד על מאזינים בשידור. בזמן המחלה לא היה לי כוחות לבלגן. הלכתי אחורה, נסגרתי, הייתי בלחץ, פחדתי להמשיך לחיות".
-כיום אתה ב"פרק ב' עם עדי פלג, גם היא שדרנית ב-90FM, ואתם מצפים לילד שני.
"אני משדר בצהריים מוזיקת אייטיז ושעשועונים. עדי משדרת את השעה המובילה בתחנה של מוזיקה מזרחית. הכל טוב בינתיים. יש התרגשות, אבל כבר הייתי שם. אני וגרושתי במערכת יחסים נורמלית. היא האמא של הילדה שלי, בת 10, עולה לכיתה ד'. אני חוזר מאסיפת הורים ומשחק בפלייסטיישן כדי שלא ארגיש זקן. גברים נשארים הרי ילדים והנשים מתבגרות".