"היה יום בחיים שלי שבו הבנתי שמהיום והלאה אני כבר לא ילד ויש דברים שצריך לדאוג להם כמו פרנסה, משפחה וכל האחריות הזו שיש לאדם בוגר. באותו יום השיר פשוט נכתב", מספר הגיטריסט, הזמר, והיוצר איתמר מאירי על השיר "כשהיינו ילדים", הסינגל השני שיצא מאלבום הבכורה שלו. "כשאתה ילד לא צריך לדאוג לכלום ואין לך חששות. פתאום נכנסים לחיים כל הדברים האלו שהם מלחמה יומיומית. כשהיינו ילדים זה לא היה ככה. היינו הולכים לבית ספר ומשחקים כדורגל".
באלבום הבכורה שלו, שייצא בקרוב, אחראי מאירי (28) לכל המילים והלחנים. הוא החל לעבוד עליו כבר לפני חמש שנים עם המפיק המוזיקלי שמוליק דניאל, והוציא מתוכו את השיר הראשון "אוצר ללא מפה". "כתבתי אותו כשחזרתי מארה"ב אחרי שגרתי שם שנה", הוא מספר. "יש כאלה שפירשו אותו כחיפוש אחרי בחורה שהיא כמו אוצר ויש כאלה שחשבו שזה החיפוש שיש לי בחיים, גם ביום יום, וגם בהצלחה של המוזיקה. אני נותן לכל אחד לפרש את זה באופן חופשי ולא אגלה על מה זה".
"למדתי באמריקה סגנונות נגינה שלא מוכרים בארץ"
-עבדת כגיטריסט עם שמות כמו ריטה, ריקי גל, צביקה פיק וגלי עטרי. מישהו מהם השפיע עליך במעבר שלך לקדמת הבמה?
"אני חייב לציין שזה היה כמו חלום שהתגשם לנגן איתם. כילד הייתי מקשיב לחלק גדול מהם להנאתי. מבחינת השפעה אני יכול להגיד שלקחתי מכל אחד מהם קצת. למען האמת התחלתי בקדמת הבמה, בהרכבים ופרויקטים שהיתי שותף להם בעבר, ורק בשנים האחרונות עברתי לאחור, אז כיף לחזור לזה. אמנם יש בזה המון אחריות אבל זה תהליך שהוא טבעי לחלוטין בשבילי".
-איך התחלת?
"מאז שאני זוכר את עצמי תמיד חיפשתי דברים שאפשר לנגן עליהם ואהבתי מוזיקה ושירים. יום אחד הרמתי את הגיטרה והתחלתי לכתוב. ביליתי איתה הרבה שעות ואיכשהו הגעתי לניל יאנג, שנפלתי קשות לשירים שלו. אחרי הצבא נסעתי לטיול בארה"ב בעקבות האהבה שלי לפולק ולכל תרבות המוזיקה האמריקאית, אבל דרך הגעגועים הבנתי שאני חייב להקליט את השירים שלי בעברית. הטיול הזה חידד אצלי גישה לסגנונות נגינה שלא קיימים בארץ. למשל הנגינה האקוסטית, שבארץ פחות פופולארית, ושם אתה נחשף לכל מיני זרמים".
"יש בארץ הרבה יותר מוזיקאים ממה שהקהל יכול לצרוך"
-יש עכשיו גל חדש של אמנים חדשים, אתה מרגיש בתחרות עם אחרים?
"אני לא מרגיש שאני בתחרות, אבל אני מרגיש שיש שסוג של עומס כי יש הרבה יותר מוזיקאים מכמות של קהל שתצרוך אותם. בגלל האולפנים הביתים והנגישות יש המון אלבומים בחוץ וצריך להיות שונה באיזו צורה ולהיבלט על פני האחרים וזה טוב כי בסוף יבחינו בטובים. אני מאמין שיש לי מקום ושאני רק צריך לעשות את מה שאני עושה בצורה הכי טובה, להופיע המון, ואם זה ילך זה ילך".
-אתה מופיע בכל הארץ. יש כבר מעריצות?
אני לא אוהב את המילה הזו מעריצות, כי איפשהו יש Follow up להופעות שלי ויש אנשים שתמיד באים אליהן ולאט לאט זה גדל. יש גם בפייסבוק אנשים שמצטרפים קבוע. לקרוא לזה מעריצות או מעריצים? לא יודע. אלו אנשים שאוהבים את המוזיקה. לא זורקים עלי חזיות, אבל בהחלט אני מופתע ושמח לגלות תגובות על בסיס יומי".
ת.ז. איתמר מאירי
מגורים: תל אביב
פרנסה: "לשמחתי רק ממוזיקה".
השפעות: ניל יאנג, רדיוהד , אואזיס ועוד המון. אני צורך מוזיקה בכמויות מסחריות".
הצלחה מבחינתך: "שיהיו המשכיות וביקוש למה שאני עושה".
היום בעוד 10 שנים: "התשובה הבנאלית אבל המתבקשת - אחרי 5 אלבומים, מופיע ונהנה".
אלבום אחרון שקנית: "Fink - "Sort of Revolution, ו-"Sade - "Soldier of love".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: "אולפנים ביתיים והנגישות לעשיית מוזיקה. אומנם זה הסיבה שיש ריבוי של אלבומים והרבה יותר קשה לפרוץ, אבל איכות העיבוד והשירים עלתה פלאים. יש כישרונות גדולים שלעולם לא היו יכולים להתבלט אחרת".
למי בא לך לתת סטירה: "האמת שלאף אחד".