"טוקה" הוא אילון יצחק בן ה-38, שעד לא מזמן היה אמן אלקטרוני ודי ג'יי באומן 17 ובאינקוגניטו ושינה פאזה לגיטריסט וזמר. את סינגל הבכורה שלו "בין פה לשם" הוציא לפני כחצי שנה תחת השם "טוקה", שמלווה אותו כבר שנים. "זה שם שהולך איתי עוד מהימים שהתחלתי לנגן. זה בא מהמילה אקוסטיקה, איכשהו זה נהיה 'טוקה' ועם הזמן התחלתי להשתמש בשם ככינוי מקצועי".
"30 שעות" הסינגל השני של טוקה, יוצא עכשיו ומגיע עם גרוב אלקטרוני, נגיעות אתניות ורגעי פלמנקו ויש בו גם לא מעט פוליטיקה. "'שלושים שעות' מדבר על הסיטואציה שהמנהיגים לא לוקחים שום החלטה לכאן או לכאן", אומר טוקה. "אנחנו נמצאים בעשר השנים האחרונות באותה סיטואציה ואף אחד לא לוקח החלטה מעשית לאן סוחבים את העגלה הזו. כל שנתיים מתחלפת פה ממשלה, ואין פה אדם עם חזון שאומר איך הוא רואה את ישראל בעוד כמה שנים.
"אני שר לעצמי 'ברח, ילד, ברח'"
"אני מרגיש שאנחנו דורכים במקום וזה מחלחל לתחומים שונים כמו לתרבות והכלכלה. יש עוד שיר באלבום בשם 'מול השמיים' שמדבר לילד: 'ברח ילד ברח ,אין פה יותר אהבה, כי אמא אדמה לא שומרת'. אני שר את זה לילד שבי. זה שיר שנכתב לפני ארבע שנים כשהייתה עצבות כללית על מה שקורה פה ומתוך אהבה למה שיש פה. זה לא בא משנאה או כעס, אלא מעצב פנימי. הרגשתי שאין לי מה לחפש פה יותר, אבל זה היה לרגע, כי אני לא מאמין בלברוח".
את אלבום הבכורה שלו "הווה אחר" יוציא טוקה בעוד כחודש. שותפו ליצירה הוא גיא אדריאן, שמנגן על בס וקלידים ואחראי בין היתר על העיבוד, הלחן וההפקה. "אני וגיא מכירים שנים מירושלים", נזכר טוקה. "הוא הקים את מועדון הביט בחיפה ועבד עם אמנים כמו הדרה לוין-ארדי, שאנן סטריט ואורי מור. גיא היה יושב אצלי על הבר, סיפרתי לו על הפרויקט והוא התלהב. נתתי לו שיר להלחנה והתוצאה הייתה נהדרת. נוצרה בינינו חברות, שהניבה את צמיחת הפרויקט. טיילנו בין סגנונות והראש היה להביא כמה שיותר אנשים ומוזיקאים שיכולים להשתתף ולא להגביל בסאונד כזה או אחר. עם העבודה התווספו נגנים ואנשים שהתחברו אלינו ויצא אלבום שהוא לטעמי האישי מגוון, מהמערב למזרח ומהרוק והאלקטרוניקה לאתני".
-איך התחלת?
"עשיתי אלבום אחד שנגנז וכתבתי שני פסי-קול לסרט סטודנטים ול'עמק החלומות', ששם גם שרתי. לפני הצבא ואחריו היו לי הרכבים, אבל החזרה המאסיבית למוזיקה הגיעה דרך האלקטרוניקה. במקום ללכת ללמוד באוניברסיטה הצבעתי על המוזיקה ואמרתי 'את זה אני רוצה'. הביאו לי דיסק אלקטרוני מגרמניה של שנות ה-90' ונדלקתי על הסאונד. התחלתי לנגן במסיבות טראנס במזרח והכמיהה לנגן וליצור פרצה".
"אני לא זמר גדול, אבל מה שיוצא לי מהבטן אמיתי לגמרי"
-על פי "בין פה לשם" נראה שההפקה באה קצת על חשבון השירה.
"אני מסכים איתך שאני לא זמר גדול ואני עובד על זה היום יותר. אבל אני יכול להבטיח שמה שיוצא מהבטן - אמיתי לגמרי. אני לא מחזיק מעצמי משורר, אני כותב. אפשר להתווכח אם זו שפה יפה ואם זה טוב או לא, אבל הברירה הייתה לא לשיר בכלל או לשיר ולומר שבפעם הבאה זה ישתפר עוד. יש הקפדה על ההפקה המוזיקלית כי אני בא מתחום הסאונד, אבל זה לא בא ממקום של להאפיל על השירה או לזלזל בה, אלא ממקום אסטטי".
-למה קראת לאלבום "הווה אחר"?
"ההווה קיים לרגע והופך תוך רגע לנחלת העבר. כל החומרים באלבום שייכים לחוויות שעברתי, אבל הם נכונים מבחינתי לעכשיו, זה מעין משחק מילים. ההווה זה עכשיו והאחר זה העבר".
ת.ז. טוקה
מגורים: "מושב עמינדב".
פרנסה: " די ג'יי, סאונדמן ומנהל בר בירושלים. אם לא הייתי מתעסק במוזיקה הייתי טבח-שף".
השפעות מוזיקליות: "רוק שנות ה60-70 - לד זפלין, פינק פלויד, הרבה fאנק כמו ג'יימס בראון, מוסיקה אלקטרונית של שנות ה-90, מוזיקה מהבית ומהמזרח התיכון".
הצלחה מבחינתך: "להגיע לכמה שיותר אנשים ולדבר לרגשות שלהם".
בעוד 10 שנים: "להמשיך לעשות מוזיקה כמה שיותר בישראל, בצפון, במרכז או בירושלים".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: "יש תופעה שמשלבת שורשים של המזרח התיכון כמו עידן רייכל ובלקן ביט בוקס, שמציעים גוון ייחודי שאי אפשר לשמוע באירופה או אמריקה. זה מחבר אותנו לאדמה הזו וגם פורץ גבולות".
אלבום אחרון שקנית: "אבי בללי עם יהודית רביץ".
למי בא לך לתת סטירה: "לנהג מונית שחותך אותי מידי פעם בכביש".
טוקה יופיע ב-19.6 ב"מעבדה" בירושלים.