בגיל 8 הצטרפה נטע ברקמן ללהקת ילדים ברמת השרון. בגיל 12 היא התחילה לנגן בגיטרה, לכתוב ולהלחין שירים. בגיל 14 בנתה בביתה אולפן קטן עם ציוד הקלטה והחלה להתאמן ולהתנסות בהקלטות עצמאיות. היום היא בת 17 וחצי (בת 18 ב-24 ביולי), תלמידת כיתה יב', ומוציאה את "אל תחכה לי", שיר הבכורה שלה, אותו כתבה והלחינה, בהפקתו המוזיקלית של גל פדה.
"כתבתי והלחנתי אלבום שלם, 11 שירים", היא אומרת. "השירים באו מכל החוויות שלי מהשנים האחרונות ואנשים שקרובים אלי שסיפרו לי חוויות שהתחברתי אליהן ויצא לי להביע אותן בשירים. התחלת לכתוב כילדה עוד בבית ספר יסודי, אבל את השירים הרציניים כתבתי בשנים האחרונות. כמעט בכל השירים הבסיס הוא רעיון שבא לי בבית ספר כשאני עם חברים. אני שרה שורה עם לחן ורצה לפלאפון להקליט ואחר כך מתיישבת לכתוב ומהשורה יוצא שיר".
-אילו חוויות אישיות שלך נכנסו לאלבום?
"קטעים מהחיים, חלק שמחים וחלק עצובים, שירים על זוגיות, דברים שהיה לי להביע. אחרי שאני מסיימת שיר הוא מדבר אלי ונותן לי כלים להתמודד. למשל ב'אל תחכה לי' אני מדברת על אכזבה ממערכת יחסים ומאוכזבת מהריקנות שיש בצד השני. אני שרה 'מי ירים אותי אם אפול'. כי לא בכל קשר יש מי שירים אותך ואם אין קשר טוב אז אין מה להישאר שם. בכלל בחברויות אם אין על מי לסמוך אז אין מה להיות שם. אין לי סיפור ספציפי שממנו נוצר השיר רק תחושה שכתבתי ממנה ואחר כך קישרתי לחוויות. יש לי שיר שלמשל כתבתי לקרוב משפחה שהיה בתקופה לא כל כך טובה. כתבתי לו שיר עידוד בשם 'בחיוך שלך', וזה נשאר ביני לבינו".
"כשיש צל גדול מאנשים קטנים סימן שהשמש שוקעת"
-חברים שלך יודעים שהם עלולים למצוא את עצמם בשיר?
"החברים שלי מחוברים למוזיקה, שומעים אותה באוטו ומאוד מפרגנים ולקחתי חוויות שלהם, למשל שידיד סיפר לי על המשפט שמופיע בשיר: 'כשיש צל גדול מאנשים קטנים סימן שהשמש שוקעת', וחיברתי את זה למה שאני חושבת ומרגישה".
-את מלכת הכיתה?
לא אנחנו יחד כולם, כבר אין דברים כאלה. רמת השרון זה מקום קטן עם הרבה חברים טובים. אחרי הבגרויות בטוח אתגעגע אליהם. בינתיים פספסתי מיונים ללהקה צבאית ואני לא יודעת אם אלך. אני לא אוותר על הצבא כי אני מחכה לו ולא מתכננת שירות של יומיות. לא יודעת לאן ישבצו אותי אבל יש עוד זמן, נראה מה יהיה".
-מהן ההשפעות שלך?
"המון דברים, הרבה סוגים של מוזיקה מהארץ ומחו"ל. מכל המוזיקה יצרתי סגנון שלי, לא ניסיתי לחקות אף אחד. אני בארץ אוהבת לשמוע את עידן רייכל, שלמה ארצי, רמי קלינשטיין, משינה, הדג נחש".
-זמרים שהם ממש לא בגיל שלך.
"אלה האמנים שאני הולכת להופעות שלהם ושומעת במחשב ובאייפון. במיוחד מי שכותב את השירים שלו בעצמו, ויוצר שירים שיכולים לדבר לכל אחד בכל שפה, יוצרים אוניברסאליים".
"אומרים שאני מזכירה את מאיה איזקוביץ, הייתי רוצה להיות כמו אדל"
-כמו מי את רוצה להיות?
"כמו נטע. אני לא מדמיינת את עצמי קדימה ולא מסתכלת לצדדים, מרוכזת בלהוציא שירים ואין לי מושג מה יקרה ולאן החיים ייקחו אותי, לאן המוזיקה תיקח אותי ואיזה שירים אכתוב. זה הכי קדימה שלי כרגע".
-את רוצה להיות אבריל לאבין הישראלית?
"לא, אבל הייתי רוצה להיות כמו אדל, ששרה מדהים. אומרים לי הרבה שאני מזכירה את מאיה איזקוביץ', שהקול שלי מזכיר את שלה, וזה בסדר היא אחלה ויש מקום לכולם".
-איך הגעת לגל פדה?
"אני פניתי אליו. ראיתי את הסרט על הראל סקעת וחיפשתי מישהו שמכיר את התעשייה בחו"ל. בסוף התברר שגל גר חמש דקות מהבית שלי. הגעתי אליו במקרה והוא הוציא את הכי טוב שיכולתי לדמיין מהשירים שלי, הוא תותח, באמת".
-איך האלבום נשמע?
"השיר הראשון הוא מאוד הסגנון שלי. בגדול זה מיינסטרים אבל מגוון. יש יותר רוק ויש יותר קלילים ויש בלדות".
-מאיפה היית רוצה שיתחברו אליך?
"אני רוצה שיתחברו אלי דרך השירים, מהמחשבות שלי על החיים, התובנות שלי כילדה בת 18 ויש לי כמה תובנות. אין דמות כזו שאני בונה. כל אחד רואה בי משהו אחר ואני מקווה שיתחברו דרך השירים, זה מה שהכי חשוב לי. שבחורה בגיל שלי או בת 35 או בת 60 תקשיב לאלבום ותרגיש שהיא מבינה על מה אני מדברת".
"אני ממש לא ילדה מרדנית, זה לא הכיוון"
-מרדת פעם הורים?
"לא, אני ילדה טובה. יש קטעים קטנים כמו אצל כולם, אבל הם ממש תומכים בי. אני ממש לא ילדה מרדנית, זה לא הכיוון. המוזיקה היא חלק משמעותי בחיים, אבל זה לא העיקר. אם הייתי מורדת זה לא היה בגלל המוזיקה כי הם תומכים וזה עוזר המון".
-יש רקע אמנותי במשפחה?
"אמא שלי היא מעצבת פנים והיתה שרה במקהלות, סבא שלי כותב סיפורים ושירים המון שנים וגם סבתא בענייני השירה. אבא שלי עורך דין ומלווה אותי לכל הפגישות והצילומים, הוא ממש איתי. יש לי שני אחים גדולים ולאבא יש חברה, שהילדים שלה הם חלק מהמשפחה המורחבת".
_c.jpg "נטע ברקמן פרומו (צילום: דור מלכה)")
-מתי עצוב לך? מתי את בוכה?
"כמו כולם, למשל ביום הזיכרון. אני מאוד כנה וכשיש לי משהו להגיד אני אומרת. השירים הם הכלי שלי להוציא את זה החוצה. בשירים אני מבטאת יותר מבשיחהף זה נשפך ממני מילה במילה מה שאני מרגישה".
-מישהו פעם שבר לך את הלב?
"אני מעדיפה לא לדבר על זה. לא רוצה שיתעסקו בחיים האישיים שלי, אלא במוזיקה. יש שיר שכתבתי שאני חושבת שמדבר לכל הנשים שלקחו יותר מדי על עצמן קוראים לו 'הכל עליך', וזה על כל מיני חוויות, לא על מישהו ששבר את הלב".
-אהבת פעם מישהו? "אם יתעניינו בי בגלל המוזיקה אני אדבר על זה"
-אהבת פעם מישהו?
"אני מעדיפה לא לדבר על זה. אם יתעניינו בי בגלל המוזיקה אני אדבר על זה מתישהו".
-מתי ידעת שתהיי זמרת ומוזיקאית?
"מאז שהתחברתי לגיטרה והתחלתי לכתוב את השירים האיכותיים והבנויים. שנים רציתי להוציא את המוזיקה. הייתי רואה הופעות בטלוויזיה ורציתי את זה גם, אבל לא ידעתי איך ומה ועם מי. עד שהגעתי לגל ואני מאושרת שיש את האלבום כי זה משהו שרציתי שנים וזה בוער בי. אני מתה שישמעו את המוזיקה שלי".
-ויתרת על כוכב נולד?
"חשבתי ללכת, אבל לא יצא בסוף, כנראה שלא רציתי מספיק. הייתי פעם בסוכנות שחקנים ןהלכתי לאודישנים של משחק אבל לא לשירה".
-היו לך הופעות?
יצא לי להיות על במות גם בלהקות שהופעתי. בזמן המחאה החברתית באתי עם חברות וגיטרה התיישבתי ברוטשילד והופעתי עם השירים שלי. שרתי עם חברה ומחאו כפיים וצילמו אותנו, התלהבו. הופעתי גם ברידינג 3 באירוע של המשרד של אבא שלי עם שלושה שירים שלי על הבמה. הופעתי במשלחת נוער של 'חווייה' וכתבתי שיר עם ילד אמריקאי.
בלונדינית בעל כורחה
-איך את עם התעסקות במראה שלך?
"תמיד מסתכלים על המראה החיצוני. אני בסדר עם זה. אני לא יודעת מה לחשוב על זה כשידברו עלי. החלום שלי הוא לא להיות מפורסמת אלא להוציא את השירים. אני מניחה שתבוא חשיפה ואם אני אצליח - אתמודד עם זה כמו שכולם מתמודדים".
-בלונדיניות יותר מושכות תשומת לב.
"רוב האנשים נמאס להם מתשומת לב אחרי כמה זמן, אבל אסתדר עם זה, אני לא דואגת. אם ידברו עלי זה סימן שהצלחתי לפרוץ".
-מתי צפוי לצאת האלבום?
"עוד אין תאריך. אנחנו בשלבי סיום. עבדנו שנה וחצי ואני מניחה שנוציא אותו בחודשים הקרובים".