מעריצות נלהבות של נועם אקוטונס נשמו לרווחה בשנת 2004 כאשר נודע להן שהשיר שלו "סקס עם גבר" אינו אוטוביוגרפיה. ובכל זאת השיר, שנלקח מ"מתוק מדם", אלבום הבכורה עם ההרכב "צבא הישע", הצליח להרגיז כמה אנשים. "סקס עם גבר' הייתה אמירה מחאתית, רציתי שייתנו לצעירים את חופש הבחירה ולא ייכפו עליהם עולם של ערכים מיושנים", מספר אקוטונס (34). "השיר הזה עורר הרבה תגובות, אבל דווקא קהילת הגייז התייחסה אליו בחיבה. טוב, נו, כמעט כולה. אגב, לבת הזוג שלי קשה להקשיב לשיר הזה עד היום והיא חושדת שכתבתי אותו כשהייתי שיכור".
אבל כאן לא הסתיימה המחאה של אקוטונס והשיר "טיול לפולין", שעסק בנסיעות של בני נוער לארץ המחנות, הרגיז גם הוא כמה אנשים ועורר אז סערה בתוכנית הבוקר של טל ברמן ואביעד קיסוס, הופסק באמצע אך לבסוף נוגן עד סופו. ואילו השדרן נתן זהבי אימץ את השיר בחום (עד היום) בתוכניתו העצבנית. "אני דווקא בעד המשלחות לפולין אך מאד נגד השיטה, המסחור והלאומניות", מסביר אקוטונס. "במקום לקדש את ערך החיים בעקבות השואה, אנחנו רק עסוקים בלהשוויץ שיש לנו צבא חזק".
"בשש שנים האחרונות בראתי את עצמי מחדש"
-מה עשית מאז אלבום הבכורה?
"בשש שנים האחרונות הופעתי המון ובראתי את עצמי מחדש. גיבשתי חומר שהוא יותר בשל ויותר אני היום. בשנתיים האחרונות התחלתי לעבוד עם רפאל גוטמן (שעבד עם ארקדי דוכין) בלייבל שלו Rafa. הוא שמע אותי בהופעה אקוסטית, התלהב מהטקסטים והגישה והציע לי לעשות אלבום. הוא אמר לי 'אל תשלם לי , אני מאמין בחומר. בוא נעשה אותו יחד'. כי בשביל להקליט היום צריך למשכן כליה או שתיים. עבדנו על האלבום והבנו שהצלחה תהיה משותפת לשנינו. גוטמן אפשר לי להוציא מעצמי את הרעיונות המוזיקליים שלי".
-ומה קרה להרכב "צבא הישע" איתו הופעת ?
"זה שייך לתקופה מסיימת והיום אני עם בטחון להיות עם השם שלי, גם אם עדיין אף שדרן רדיו לא הצליח להגיד אותו כמו שצריך. ניקדתי את השם בעטיפה, אבל זה עזר כמו כוסות רוח למת. בכל אופן 'צבא הישע' היה כינוי שהסתתרתי מאחוריו. בהופעות שלי הוא יחזור בהרכב מעט שונה, אבל לא תחת השם הזה".
-הסינגל הראשון שלך מהאלבום השני נקרא "אם אותי את אוהבת (בבקשה אל תצחקי)".
"השיר עוסק ביחסים בינו לבינה, אבל עם קריצה. כלומר, הבחור נורא רוצה שהבחורה תאהב אותו, אבל הוא קצת מבטל את עצמו ואז משיג בעצם את האפקט ההפוך. אף אחד לא רוצה להיות עם אדם חסר חוט שידרה. הבנג'ו והכינור באו אחר כך ותרמו לתחושה של שיר בוקרים. השיר הזה אגב הוא האווירה הכללית שתהיה באלבום".
"לא הגשמתי את החלום של אבא שלי להיות עיתונאי"
-אתה מופיע עם אביטל רז זמרת אופרה. איך זה קרה?
"היא גרה בבניין לידי. אנחנו מכירים הרבה שנים אבל אחרי שנפגשנו בתור למכולת, הבנו שיש פוטנציאל לידידות אמיצה. אני אוהב את הראש שלה. היא באה מרקע קלאסי ומאופרה אבל בסוף נשמעת כמו ניקו מהאלבום של "וולווט אנדרגראונד". הופענו כמה פעמים במשותף והיד עוד נטויה".
-היית כתב פלילים בעברך. האם אתה מוצא דמיון בין זה למוזיקה?
"זה היה בגיל 23, בשבועון 'כל-בי' בנגב. הייתי מסתובב עם ביפר וטלפון נייד בתקופה שניידים היו פריט יקר ערך. הדמיון למוזיקה הוא בעובדה שמדובר בחיידק למי שעוסק בזה. תמיד חשבתי שאהיה עיתונאי ובכך הגשמתי את החלום של אבא שלי, שגם חלם להיות עיתונאי. לבסוף, ציערתי אותו מעט בכך שהמרתי את שולחן הכתיבה במגבר מנורות".
ת.ז. נועם אקוטונס
מגורים: פלורנטין
פרנסה: "משחק בפרסומות בטלוויזיה, פה ושם ממלצר".
השפעות מוזיקליות: "ז'ק ברל, ניל יאנג, סיד בארט, The Who, מיכה שיטרית, ערן צור, שלום חנוך".
לנצח את השיטה: "להמציא שיטה חדשה ייחודית לך. להעז, לחשוב אחרת מהקופסה. לא להיות חלק מפס ייצור בין אם זה ביה"ס רימון, כוכב נולד או הפופ המזרחי החדש. וגם, להתכוון תמיד למה שאתה שר".
מהיום בעוד 10 שנים: "משפר את איכות המזון לחתולה שלי ממזון יבש סטנדרטי למעדני סלמון משובחים".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: "חסר לי לב במוזיקה היום. יש יותר מדי פוזה ופאסון ולא אומנות אמיתית. אבל הדבר הכי טוב זה דווקא הקמבק של יהודה פוליקר. הוא מזכיר לכולנו מהי גדולה וכנות ולמה היא תמיד אבל תמיד שורדת את מבחן הזמן".
דיסק אחרון שקנית: "What's going on של מרווין גיי".
למי בא לך לתת סטירה: "לבליינים במתחם הברים בפלורנטין. חלקם חוליגנים שצורחים, מקיאים ומשתינים על קיר הבניין שלנו".
נועם אקוטונס יופיע עם יוחנן קרסל ב"צוזאמן" בתל אביב בשבת, 26/6