הראפר קנדוג (ניר דוד קדמי, 27) הוציא לאחרונה את אלבום הבכורה שלו "מילה עברית יפה", אחרי 8 שנות עבודה. באותה תקופה הספיק לגנוז שני אלבומים עד שלפני שנתיים הופיע ב"כוכב נולד 4" עם גרסת היפ הופ ופרשנות משלו ללהיט של התוכנית "לפעמים חלומות מתגשמים", הופעה שהייתה מבחינתו סימן להוציא סינגלים ומומנטום טוב להמשיך.
"אני באולפן שמונה שנים והייתי באיסוף חומרים תמידי", הוא מודה. "עד לפני שנה עבדתי עם המפיק רון דבני. שנינו התפתחנו יחד וכל פעם כשסיימנו להקליט אלבום הרגשנו שהרמה עלתה, כך שלא היינו שלמים להוציא את הפרויקטים. מה גם שדרכו של אמן לא מוכר קשה בלהשיג יחסי ציבור, אז כל הזמן הקלטנו וגנזנו בהמתנה שיגיע הרגע הנכון להוציא סינגלים".
-מה פירוש השם "קנדוג"?
"בכיתה י"א הושפעתי קשות מגנגסטא-ראפ וטופאק נגד ביגי. החבר הכי טוב שלי טען שצריך להמציא לעצמנו שמות ראפריים מגניבים. הוא לקח את ראשי התיבות של השם המלא שלי, ניר דוד קדמי והוסיף את אלמנט ה'דוג', שהוא כינוי נפוץ בהיפ הופ. איכשהו גדלתי לתוך השם הזה למרות שהוא נשמע די מתלהב".
בניגוד לאמני היפ הופ אחרים יש לקנדוג קארמה חיובית. לא ממש תמצאו אותו זועם, מקלל או מנבל את הפה, נוח לו להיות מהילדים הטובים. "אני מאמין בלהשפיע באופן חיובי", הוא אומר. "בשיר הנושא של האלבום אני מוציא את כל המחאה שיש לי בבטן ומגיע למסקנה שהשיטה של 'כולם אנטישמים' היא לא ממש הפתרון. אני מתלונן בשיר על אובדן השפה, על ההתנהגות בכבישים, על סדר העדיפויות השגוי ואני אומר שהפתרון בא מהאזרח הקטן. ומאותו רגע באלבום יש רק גוד-וויבים וניסיון להוציא טוב מכל רע, בין אם זה באהבה, פוליטיקה, סמים, צמחונות, כסף וכל התחומים שמעסיקים אדם בגילי".
-מי קהל היעד שלך?
"בני נוער, שאני הכי מצפה להשפיע עליהם. הם יכולים לקלוט מסרים ולהפנים אותם יותר ממבוגר. קהל היעד הוא גם כל מי שאוהב להקשיב למילים. המחמאה שהכי אהבתי באה מאנשים מבוגרים, שאמרו לי שהם שמעו את הילדים שלהם מאזינים לאלבום וגם הם בעצמם נהנו מהמילים, כי קשה להגיע לקהל מבוגר בהיפ הופ. מה שחשוב הוא לתת כבוד למילה הכתובה. מי שאין לו כשרון כתיבה לא יכול לעשות היפ הופ".
-נשמע שיש לך מסר חינוכי.
"אני כועס על רול מודלים כמו בריטני או פריס הילטון שמביאות דוגמה רעה לקהל שלהן. לאמנים יש יותר כוח מפוליטיקאים להביא לשינוי חיובי. כשמישהו כזה משתמש בסמים או עושה עבירות תנועה זו חוסר אחריות משווע. יש להילטון וספירס כוח לגרום לאנשים לדאוג לעתיד יותר טוב ובמקום זה הן מתעסקות בחיצוניות ולא מחשיבות נושאים כמו שערוריות סקס, נהיגה בלי רישיון וכו'. יש להן הזדמנות להזיז את העולם קדימה ובמקום זה הן מונעות מהדור בא להתפתח בכיוון חיובי. בעתיד הקצת יותר רחוק אני מקווה להיות בעלים של גן ילדים, או בכל מקרה לעבוד עם ילדים".
-מה דעתך על ההיפ הופ בארץ?
"אני קורא לזה 'סיבוב הפרס'. הסיבוב הקודם היה הסיבוב המרכזי של ההיפ הופ בארץ ומרוב שהוא היה פופולארי היה מצב של עומס יתר. רכבו על הגל הזה והיו הרבה גימיקים. זה הביא למצב של עייפות בשוק. עכשיו יש ירידת מתח בהיפ הופ ולמרות שזה נראה פחות טוב כלפי חוץ בשטח אלו שנשארו הם אלו שהיו מההתחלה, כי הם אהבו את זה הרבה לפני שזה הצליח. זו התרבות שהם סופגים ומרגישים אותה. אני מדבר על דברים כמו משפחת תאקט, עושה או אנשים שלוקחים את הז'אנר לכיון יותר ישראלי כמו דני דין, קאשי, איזי שהם חלק מסיבוב הפרס".
ת.ז. קנדוג
מגורים: "חולון ורעננה אצל החברה".
פרנסה: "כתיבת ג'ינגלים לפרסומות, שירותים סלולאריים, תרגום סרטים ומשקיע בבורסה, לצערי".
השפעות מוסיקליות: "אמינם - יש לו את המבנים הכי מגניבים של לסדר שורות ראפ, וויל סמית, שהוא המלך של הווייבים החיוביים".
לנצח את השיטה: "לא מנסים להגדיר מה זו השיטה אלא פשוט מוצאים את האיזון בין מה שאתה למשהו שיותר אוזניים יעדיפו לשמוע. לא להזנות את עצמך למשהו שאתה חושב שאחרים רוצים לשמוע ואין לזה שום קשר אליך".
הצלחה מבחינתך: "להצליח להשפיע לחיוב על אנשים".
10 שנים מהיום: "עם תואר בתקשורת, עוסק בכתיבה בעיקר (שירים, עיתונאות או תסריטאות של תוכניות היאבקות בחו"ל), ובתקווה שעוד מקליט שירים משלי ומוציא אותם לאור".
הדבר הכי טוב שקרה למוסיקה הישראלית: "הפתיחות לז'אנרים".
אלבום אחרון שקנית: "'פוגי בפיתה' של כוורת ו'מיתרים' של "טאבו פלוס", אלבום מחתרתי אך יוקרתי".
למי בא לך לתת סטירה: "פריס הילטון ואנשים שחותכים בלי לאותת וגורמים לי לעוף מהאופנוע".