להקת "בציר 76", שמופיעה כשש שנים, מגדירה את עצמה כ"אנשים שמחים, פשוטים ועובדים, שעושים פולק ישראלי". "נראה לי שאנחנו אנשים מהעם, עובדים, חיים פה בשקט, עושים את המוזיקה בכיף שלנו ודוחפים בלי להתפשר", מאשר אוהד לוי, סולן ההרכב. "אנחנו עושים את מה שאנחנו רוצים ואוהבים ולומדים על הדרך המון. בין העבודה למוזיקה חלקינו מקימים משפחה וחיים. אנחנו נשארים לישון בסופי שבוע במקומות שונים בעקבות הופעות וזה תמיד כייף".
הסינגל הראשון שלכם, "בגנך", התקבל יפה ברדיו ונכנס לפלייליסט של גלגל"צ.
"אני לא ממש יודע להסביר איך זה קרה, כי הכל חדש לי גם", אומר לוי. "מה שאני כן יודע זה שאנחנו מופיעים הרבה זמן בשטח ובכל מיני ברים, מועדונים וקיבוצים. זה כייף ואנחנו שמחים וזה נותן המון דרייב להמשיך. יש התרגשות שהמוזיקה יוצאת לאור. אנחנו שמחים על הפרגון. אין לי מושג מה השיקולים שלהם שם ברדיו אבל אנחנו שמחים שזה קרה".
-באילו נסיבות כתבת את השיר?
"אני לא זוכר משהו ספציפי שבגללו כתבתי את הטקסט, אבל יש לי את התחושה שצריך להגיע למנוחה ולנחלה כשהקריצה היא שלפני זה צריך להפוך את העולם, לטעום מהכל ולראות הכל. הגעה לנחלה זו הגשמה עצמית, זוגיות, חלקת אדמה, או כל דבר אחר, אבל כל זה רק לאחר הפיכת כל אבן, צבירת חוויות התנסויות והכרויות. במובן זה, המונח 'גנך' פתוח לפרשנויות רבות, על כל מה שמשתמע מזה".
"צריך להגיע לנחלה, אבל לפני זה צריך להפוך את העולם"
-איך התחלתם?
"פגשתי את עופר מלי לראשונה בשירות בתותחנים בצבא, ולאחר מכן בלימודי המוזיקה. רצינו מאד להופיע, ולכן בנינו הופעה עבור ערב שבועי קבוע בבר ובית קפה תל אביביים. כשהחלטנו לגדול, צירפנו אלינו אנשים טובים, שהם גם נגנים מעולים והתחלנו להופיע בהרכב מלא ברחבי הארץ. בשלב זה הרגשנו צורך להקליט אלבום, ולהשתמש באוזן חיצונית שתכוון ותעזור לנו להגיע לצליל אחיד, כי אנחנו חמישה אנשים עם השפעות שונות. ככה הגענו לגיל סמטנה, שהפיק אותנו מוזיקלית.
-למה פניתם דווקא אליו?
"הרגשתי שהדברים שהוא עשה ועושה זה בדיוק מה שאנחנו צריכים ומחפשים מבחינת הסאונד והכיוון. התקשרתי אליו וזה פשוט קרה. כל מה שאתה שומע באלבום זה ככה בהופעה. הסינגלים שלנו נשמעים בהקלטות כמו על הבמה. הם עוצבו דרך הופעות וחזרות. סמנטה בא ונתן יד מכוונת ואוזן חיצונית. למדנו ממנו איך לבנות את עצמנו לכיוון של סאונד אחיד, איך לסנן שירים ולהתגבש כלהקה ולהופיע. למדנו ממנו על דיוק בעבודה. העבודה היתה נינוחה והוא איש מדהים".
-חיממתם את אהוד בנאי.
"פתחנו את המופע שלו באחד האירועים שהוא עושה פעם בשנה בשביל ישראל, לחבר'ה שצועדים את שביל ישראל לזכר שני בנים שנהרגו באסון המסוקים. היה מרגש להופיע באותה במה שהוא הופיע בה ולשבת איתו מאחורי הקלעים. הוא הי מאוד נעים ונינוח שמשדר שלווה, ואנחנו רוצים להיות נינוחים כמוהו. אבל לפני זה אנחנו עוד רעבים ורוצים עוד להספיק ולטרוף את העולם. לא אמרנו לו את זה אגב, אבל הוא בטח הרגיש".
-באלבום שלכם יש שיר חברתי בשם "פולק ישראלי".
"הוא מדבר על היחס הניגודי והקוטבי שיש לישראלים שכל הזמן רוצים לעזוב את הארץ ולא אוהבים את הפוליטיקה, אבל כשהם בחו"ל הם גאים בארץ ורוצים לחזור הביתה. כשהם חוזרים לכאן הם שוכחים שזה הבית וצריך לאהוב אותו כמו שאוהבים אותו מבחוץ. הסתובבנו וראינו איך בחוץ אנחנו גאים בארץ ומספרים סיפורי גבורה על הצבא, אבל כשמגיעים לארץ שוכחים את זה, וחבל".
-אתה מברמן באברקסס בתל אביב וגם מופיע שם, יש דמיון?
"בר זה סוג של במה. אתה הדמות שרואים מול העיניים ואתה צריך לספק לאנשים את האלכוהול והמצב רוח הטוב ולפעמים לדבר עם מישהו או לצחוק איתו. בהופעה זה כמו להיות ברמן, אתה מגיש את עצמך לקהל".
-יש כבר מעריצות?
"הייתה מישהי שבאה להופעה וכדי לקדם את ההופעה הבאה היא עברה בין האנשים בקהל, ממש אחד אחד, ורשמה להם עם עט על היד את התאריך של ההופעה הבאה. היא מעריצה קבועה. מעבר לזה לקבל אהבה זה תמיד כייף".
-לסיום, למה "בציר 76"?
"שם ישראלי, אהבה ליין והשאיפה להשתבח או להשביח עם הזמן. חשבנו 76' כי זה השנתון שרובנו נולדנו בו".
ת.ז. בציר 76
חברי ההרכב: אוהד לוי, 34, שירה וגיטרה, ברמן. עופר מלי, 34, גיטרה וקולות, מורה לגיטרה. ניר פופליקר, 31, גיטרה וקולות,מורה למוזיקה. אלון עזיזי, 32, בסיסט במשרה מלאה. אודי קראוס, 34, תופים וקולות, מתופף, מעבד ומפיק מוזיקלי.
מגורים: תל-אביב
השפעות מוזיקליות: "פולק-רוק אמריקאי וישראלי, בוב דילן, דייב מתיוס, בק,א הוד ואביתר בנאי ,שלום חנוך, בן הרפר ג'ק ג'ונסון, דבנדרה בנהארט, רולינג סטונס".
לנצח את השיטה: "לא לחשוב שיש שיטה. פשוט לעשות את הדברים, להיות קשובים
מפוקחים וסבלניים ,ליצור ולנגן ולהרחיב את הידע המוזיקלי".
הצלחה מבחינתכם: "מכלול של הישגים ונקודות ציון בדרך עשירה בריגושים, והרבה הרבה צחוק כמו בנסיעות להופעות שלנו".
מהיום בעוד 10 שנים: "לעשות את אותם דברים רק בווליום גבוה יותר".
אלבום אחרון שקנית: "פס-קול הסרט 'Into The Wild' שכתב אדי וודר".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: "יציאת מוזיקה ישראלית לעולם הגדול, כמו הדג נחש ועידן רייכל".
למי בא לך לתת סטירה: "לנהגים צפצפנים ואנשים שמקטרים ומקטרים".
בציר 76 יופיעו ביום שישי 27.8 בקפה כליל