ריף כהן נחשבת לאחת ההבטחות הגדולות במוזיקה הישראלית בזמן האחרון. היא שרה בעיקר בצרפתית ומשלבת בין פופ צרפתי, השפעות צפון אפריקניות, רוק ואוונגרד. השיר הראשון שהוציא "A Paris", מתחזק ברדיו והקליפ, אותו ביימה בעצמה בפריז, עם רביד כחלני (ימן בלוז, הרויקט של עידן רייכל), הוא אחד הדברים החביבים והמרעננים שיצאו בזמן האחרון.
כשכהן מתראיינת בעברית המבטא הצרפתי שלה בולט לאוזן, מה שמוסיף לחן הטבעי שלה. היא בת 27, תל אביבית במקור, גרה מזה שנה בירושלים ונמצאת הרבה בנסיעות על הקו (ופגישות עבודה עם צרפתים דרך ה"סקייפ"), הלכה לירושלים אחרי בעלה, הד מיינר, שלומד עיצוב אופנה ב"בצלאל".
"האלבום מבוסס על שירים של אמא שלי, המשוררת פטריסיה כהן"
"שם המשפחה שלי הוא מיינר אבל על הבמה נשארתי ריף כהן", היא אומרת. "'ריף' הוא השם שאיתו נולדתי. באתי ממשפחה של אוהבי מוזיקה אבל הם לא מוזיקאים. סבתא שלי, פורטונה, נולדה וחיה באי ג'רבה ליד טוניס. אבא שלי, ישראל כהן, הוא אוטודידקט שגדל בעג'מי ביפו, לא למד כלום, אין לו מקצוע והוא הסתדר, איש עסקים שמתעסק בנדל"ן. אמא שלי, פטריסיה כהן, היא משוררת ומורה ליוגה".
-ואת שרה משיריה.
"בפרויקט 'A Paris' רוב האלבום מבוסס על שירים שלה. יש גם שיר שאני כתבתי והיא תרגמה לצרפתית ויש שיר שאמא שלי כתבה בעברית ושיר של ברכה סרי, משוררת תימנייה. באלבום יהיו 13 שירים, מתוכם עשרה בצרפתית, אחד בערבית - קאבר לשיר סודני, ושניים בעברית".
-איך התחלת?
"למדתי פסנתר מגיל ארבע. אחר כך שיחקתי בבית הספר לאמנויות בתל אביב במגמת דרמה עד גיל 14. חשבתי שאהיה שחקנית, אבל בתיכון אלון ברמת השרון הבנתי שמוזיקה זה יותר אני. הייתי במגמת מוזיקה וזו היתה ההתנסות הראשונית שלי בללמוד הרמוניה וקומפוזיציה. אחר כך למדתי מוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כבר בבית הספר ביצעתי שירים ויצירות שכתבתי עם להקה ונגנים. בגיל 16 כבר היו לי חומרים לדיסק והופעתי בבית ב'גדה השמאלית' עם אסף קורמן. בגיל 22 התחלתי לכתוב מוזיקה לסרטים והצגות פרינג'".
"EMI רצו להחתים אותי על חוזה-אמן, אבל קנו אותם וזה התבטל"
-מתי התחלת להקליט?
"היה לי ניסיון באולפן אבל לא ממש הקלטתי. נסעתי לפריז לחפש חברת תקליטים. התקבלתי לבית אמנים בפריז עם מלגת מחיה. זה בניין ענקי משנות ה 70' עם מלא דירות קטנות של 30 מטר, מטבח מיטה ופסנתר ותקציב לחיות. התחלתי לחפש חברות תקליטים והתחלתי להבין שהעסק מסובך ומורכב. לפני שנתיים וחצי EMI-צרפת רצו להחתים אותי על חוזה-אמן, אבל מישהו קנה אותם וזה התבטל. אני עדיין מחפשת חברת תקליטים. עברתי תהליך מאוד ארוך. אמרו לי שהסטייל שלי מגוון מדי. השמעתי להם שירים על פסנתר באנגלית שאני כותבת ומלחינה, שהם אחרים מאלה של אמא שלי. בחרתי בהם כי זה נכון כרגע לשוק הצרפתי וגם זה קונספט נהדר שנמנע מלהיכנס למקומות צרים של ביקורת או פוליטיקה, יותר פאן נטו, שהוא גם מעניין. אני מראה לצרפתים צד שלי שהוא קליט וחביב".
-אז בעצם יש לך שני אלבומים.
"כן, יש את השירים של אמא שלי, ויש את השירים שלי האישיים שהם אחרים. מהאלבום הראשון הרוב מוקלט. יש שני שירים שעדיין מחכים, שנכתבו תוך כדי ההקלטות ואני עדיין צריכה לעשות מיקסים. אני תקועה כי אני אינדי לחלוטין וחייבת למצוא חברה או משקיעים. עד עכשיו הסתדרתי לבד עם עצמי. את הכסף שהשקעתי חסכתי מגיל 12 כי ידעתי שאני רוצה לעשות דיסק, וזה מקרה חירום בשבילי. בחיים לא חשבתי שאשקיע לבד. אבל זה מאוד הגיוני לי כי אני יודעת מה אני רוצה מוזיקלית, אז זה הכי מרגיש לי נכון. יותר מאשר שיביאו לי מפיק במאה חמישים אלף יורו עם שטאנצים ידועים שלא מעניינים אותי. אני מפיקה לעצמי מוזיקלית ויש לי חופש".
"הכל בגדר נס"
"אז הכל בגדר נס. זה כמו שביימתי את הקליפ בעצמי. היה לי חוסר ביטחון למרות שראיתי כל שוט, אחד אחרי השני, לקחתי מישהו שיביים איתי והוא רק הפריע לי לעשות את מה שאני רוצה והאמת שאני לא צריכה עזרה, לא צריכה שותפים בקביעת החלטות סופיות, אני צריכה לקבוע. יועצים עם טעם טוב זה כיף וגם מנהל אמנותי שרואה את החזון הגדול, אבל אני זו שקובעת".
_c.jpg "ריף כהן (צילום: RAN B)")
-בשביל קריירה בצרפת תצטרכי לגור שם?
"לא בטוח. גם בחוזה אמן לחמישה אלבומים לא משנה איפה אתה גר. לנהל קריירה באירופה אפשר גם מהארץ והם מחפשים השראה מהמקום הזה. מתעניינים בי בגלל הישראליות שלי. אם אעבור לשם אהפוך בעיניהם לפריזאית. אולי אבל בעלי יעשה סטאז' בפריז בעיצוב אופנה אז נעבור לשם בשנה הבאה. מבחינתי לא משנה איפה אני גרה רק צריכה את החברה שתשקיע בי או מכל מקור אחר של כסף להשקיע במה שאני עושה לאורך כל הדרך".
-את מרגישה ישראלית?
מאוד. אני מרגישה מאוד יהודיה. אין לי שירים פוליטיים אבל זה דבר שמניע אותי קצת לאחרונה. חזרתי בתשובה, אני דתייה רק עם ג'ינס קרוע. אני קוראת לעצמי דתייה ואני די מכסה את מה שצריך חוץ מלבוש צנוע שזה לא לפי הקודים של הדוסים, ולא מכסה את הראש. אני שומרת שבת ואוכלת כשר. אני ממלאת מצוות מעשר, תרומה, נידה. כל מיני מצוות שצריך לעשות. אני מדליקה נרות, שזה החלק הקל בשבת. הבעיה שלי היא להתארגן על הפלטת שבת, לחשב הכל מראש, אבל למדתי".
"בלהקה הצבאית ה'מוזיקה' היא מוזיקת כבשים או להקת דגים"
-איך חזרת בתשובה?
"זה טבעי עבורי בבסיס מאז שאני מכירה את עצמי. הבית שלי חילוני-מסורתי, מפרידים בשר וחלב, עושים קידוש, אבל לא שומרים שבת. התאוצה של החזרה שלי היתה בפריז כשגרתי שם שנתיים, ב-2009 ו-2010. הייתי שם במסיבת גנאווה, מוזיקה מרוקאית רוחנית, שהיא כמו כישוף, בלק מג'יק, יש ריקוד שאתה מסחרר את הראש בעיגולים ודרך הסחרחורת אתה מטהר את הראש. המקור הוא אפריקה והמרוקאים ממש פיתחו את זה. במסיבה זה היה כמו במטאל, כולם רוקדים עם השערות".
-איפה היית בצבא?
"לא עשיתי. לא התקבלתי ללהקה צבאית, רצו שאהיה שוטרת צבאית ולא רציתי. היום הייתי עושה. מאז שהתחתנתי אני בן אדם שפוי יותר, אז לא הייתי יכולה להסתדר במסגרת צבאית. גם לא הסתדרתי במסגרות נורמליות אחרות כמו בית ספר. הייתי היפר-אקטיבית ולקחתי ריטלין. היתה לי הארה בכיתה אז קראו להורים ליועצת להגיד שאני רוקדת באמצע השיעור מזל שבבית הספר לאמנויות היו פתוחים לעניין.
"אני לא נגד צבא, אני גאה במי שעושה, אחותי עשתה. זה משהו רגשי שלא הסתדר לי בתקופה ההיא, שהיתה די קשה בגיל הזה. גם לא בטוח שאם היו מקבלים אותי ללהקה צבאית הייתי הולכת, כי זה נראה לי יותר גרוע מפקידה, ה'מוזיקה' שהולכת שם, היא מוזיקת כבשים או להקת דגים שכולם עם אותם גינונים. מישהי באה עם מיני לאודישנים והוציאה מיקרופון מהסטנד והתחילה לעשות תנועות. אני באתי עם מעיל ענק ולא הורדתי אותו. זה לא היה סקסי אז לא התקבלתי. הרגשתי שזה האמת שלי ואני לא מתכוונת לעוות אותה כרגע".
"אני משחקת זונה שאפשר להזדהות איתה, צעירה ואמפטית"
"לצד המוזיקה גם המשכתי לשחק קצת, זה נשאר מהילדות, אני חתומה בסוכנות. שיחקתי בסרט צרפתי של חיים בוזגלו שנקרא 'לחיות מחדש'. ועוד סרט צרפתי שייצא בקרוב בצרפת שנקרא 'הבקבוק בים של עזה'. אני תמיד בתפקידי משנה של ילדה בת 16 מסוממת או זונה וזה כל כך ההפך ממני שזה דווקא מתאים לי. כנראה שמחפשים את הקונפליקט, מישהי שנראית ילדה טובה ולהפוך אותה לזונה זה יוצר עניין. מחפשים זונה שאפשר להזדהות איתה, צעירה ואמפטית. אני משחקת ילדות שצעירות ממני בעשר שנים כי אני נראית צעירה לגילי".
-את שומעת מוזיקה מזרחית?
"אין לי שום דבר נגד, אבל בארץ לא מפרידים בין מוזיקה מצפון אפריקה לארצות ערב, ובארץ יש כזה מגוון גדול ואין שום ניואנסים, אין רגישות לדבר הזה. לא כל דרבוקה זה מזרחית, ומקצב מרוקאי זה לא מזרחית. אני מדייקת עד רמה שחשובה לי הפריטה של הנגן עוד - הפריטה הלבנונית עגולה והפריטה הצפון אפריקאית יותר גסה ומלוכלכת. יש הבדל עצום בין שירה צפונית לבנונית כמו פיירוז עם קול רך ועדין, לבין יותר דרומה, אום כולת'ום, קול יותר גברי והזמרת ראיי שאני מביאה זה בכלל קול של גבר. ואין שום דבר שמתקרב לזה במוזיקה בארץ. בארץ עושים סלט ובכלל לא מכירים את התרבות הזאת. גם אני עושה סלט, פשוט אני מקבלת השראה ממקורות אחרים. המוזיקה המזרחית בארץ היא הכלאות כבר. לכן ניגשתי למקורות עצמם".
"פרסמתי הופעה רק בפייסבוק והיה מלא"
_b.jpg "ברי סחרוף, שוני (צילום: רועי ברקוביץ')")
-הופעת כחימום לברי סחרוף והבלקן ביט בוקס.
"כן, על במה ענקית בחוות רונית, עם מעל לשלושת אלפים איש. כולם קפצו בשיר 'A Paris' זו היתה חוויה מעניינת שלא קרתה לי בעבר. בלקן וברי מאוד מפרגנים. את בלקן אני מכירה מהג'ה פאן הם אירחו אותי כמה פעמים. את ברי איכשהו אני מכירה דרך המשפחה. בשנות ה-80' הוא היה חבר של ההורים שלי ואמר לי שהוא זוכר אותי רוקדת שירים של מייקל ג'קסון. הוא חמוד מאוד. זה היה רק עשרים דקות, לא עם תאורה והסאונד שלנו, אבל זו ההופעה הכי גדולה שעשיתי עד היום בארץ. ההופעה אחרונה שלי לבד היתה במאי בלבונטין 7, הופעת אנדרגראונד והיה מלא דרך הפייסבוק, כי אסור היה לתלות פוסטרים".
-והפרמיירה החגיגית?
"ב-24 בנובמבר בבארבי, ויש חבר'ה מצרפת שבאים במיוחד לראות את ההופעה. יופיעו איתי הפרקשניסט רוני עברין מהפרויקט של רייכל ורביד כחלני מהימן בלוז ומהפרויקט של רייכל ששר איתי את 'פריז', וההרכב המלא שאיתי בדרך כלל: אסא רביב בגיטרה, איתמר פינצ'י בבס ואיתי מטוס בתופים ומחשב. הוא למד איתי בתיכון ומכיר אותי ממש בעל פה ואני מסתדרת איתו מעולה בעבודה. הוא למד סאונד ואחראי על הפקת סאונד והפקה בפועל".
_g.jpg "ריף כהן (צילום: גלעד סספורטה)")
ת.ז. ריף כהן
גיל: 27
פרנסה: "מוזיקה ומשחק בסרטים".
השפעות: ממייקל ג'קסון ודפש מוד באייטיז כילדה, אחר כך אביב גפן, ביורק, רדיוהד, מוזיקה קלאסית, מוזיקה אפריקאית, אלגי'ראית, טוניסאית, מרוקאית. אני לוקחת דברים מהמקור, מהכי סורס, סטייל הכי אלטרנטיבי".
לנצח את השיטה: "בדיוק מתלבטת לגבי זה. נקרעת בין להקשיב לסגנון האנדרגראונדי שלי, אפילו בלכתוב בפונטים בפוסטר אני מתלבטת בין להיות בוטה לסולידיות קלאסית".
הצלחה מבחינתך: "שיש מסגרת מאחורי, צוות, שזורמים על הפרויקטים שאני רוצה לתקתק אחד אחרי השני. רוטינה של יצירה להוציא מעצמי את המקסימום זו כבר בעיני הצלחה. אני בטוחה שאם יתנו לי זה יצליח"
חלום מקצועי: "שכל פעם שינחת מטוס בפריז ישמעו את השיר שלי".
בעוד 10 שנים: "אין לי מושג".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית לאחרונה: "מאירה אשר".
כוכב נולד: "לא היה בכיוון שלי. אני לא מכירה מספיק שירים בעברית לגשת לדבר כזה. אני קצת שומעת מוזיקה ישראלית אבל לא גדלתי עליה ואני בשוק כשאחרים מכירם שירים בעל פה".
דיסק אחרון שקנית: "אוקסמו פוצ'ינו, ראפר צרפתי".
למי בא לך לתת סטירה: "לאף אחד, אני בתקופה רגועה יחסית".
* ריף כהן תופיע במוצאי שבת 12.11. במועדון בארבי בתל אביב במסגרת פסטיבל המוזיקה הישראלי-צרפתי במופע חימום להינדי זהרה.
*ב-24 בנובמבר תשיק ריף כהן את סינגל הבכורה שלה בהופעה חגיגית שתתקיים גם היא במועדון בארבי בת"א.