גל פדה חזר לפני כשלוש שנים לארץ, אחרי שחי, למד ויצר במשך תשע שנים בניו יורק. הוא השתלב במהירות בתעשייה המקומית כגיטריסט הופעות, שמנגן בקביעות עם הראל סקעת ועופר בשן, וכמפיק מוזיקלי שבימים אלה מעורב ביצירת אלבום הסולו של אנחל בונני, בו מעורבת גם צמודתו מארינה מקסימיליאן בלומין.
פדה החל לנגן בגיטרה קלאסית כבר בנעוריו, אבל רק אחרי שסיים את שירותו הצבאי בקבע כשריונר החליט להתמסר למוזיקה במשרה מלאה. הוא נרשם ללימודים באוניברסיטת NYU הניו-יורקית ובמקביל החל להלחין מוזיקה לפרויקטים שונים. בהמשך הקים להקת רוק כבד בשם "Salivian". סולן הלהקה, ג'ף יוהאי, השתתף גם בהקלטות האלבום של פדה "Passport project", וב-"Love song", הסינגל הראשון שיצא מתוכו לרדיו.
"המחשבה היא לפרוץ גם לשוק העולמי עם הפרויקט", אומר פדה. "הפוטנציאל קיים כי החומרים הם באנגלית. מצד שני, אני גם מקווה שהשירים ישמשו כרטיס ביקור שלי לשוק המקומי כמעבד ומפיק. שחברות תקליטים ומפיקים פרטיים יזהו את היכולות שלי ויציעו לי עבודות נוספות כאן".
"יש בארץ כשרונות כמו באמריקה, ההבדל הוא בתקציבים"
-יש לך תוכניות להעלות מופע משירי הפרויקט?
"בהחלט, וזה כבר בעבודה. בהמשך הקיץ צפוי להגיע לארץ ג'ף יוהאי ששר באלבום, ונעלה פה כמה הופעות ביחד. במקביל אני כבר מחפש זמר מקומי שיוכל למלא את מקומו בהופעות עתידיות בארץ ובחו"ל".
-תל-אביב או ניו-יורק?
"אני עדיין אוהב את ניו יורק, ומתכוון להמשיך לעבוד שם מדי פעם במקביל להמשך הפעילות שלי בארץ, אבל בשלב מסוים הרגשתי שאני חייב לחזור לישראל. נקלעתי למשבר זהות. לא ידעתי כבר מי אני, כי אמריקאי לא אהיה אף פעם ומצד שני הקשר שלי למקום ממנו באתי התחיל לדעוך והרגשתי רע מאוד עם זה. אני רוצה לבנות חיים וקריירה במדינה שלי, למרות שכל השירים באלבום של הפרויקט הם באנגלית".
-מהו ההבדל הכי בולט כיום בין יצירה ישראלית ואמריקאית?
"התקציבים. זה העיקר, כי מבחינת יכולות וכישרון יש כאן טאלנטים שלא נופלים בכלום ממה ששומעים בארצות הברית. בכל העולם מוזיקאים מקליטים באולפנים ביתיים, וזה מוזיל משמעותית את עלויות ההפקה שלהם. אבל כדי לעשות לאלבום פיניש מקצועי ראוי עדיין צריך ציוד שעולה הרבה כסף ובארצות הברית יש את היכולת לעבוד בתנאים כאלה. זו אחת הסיבות שרוב האלבום שלי הוקלט כאן, אבל את השירות וכל השיפוצים הסופיים עשיתי בניו יורק".
"הצלחה מבחינתי: שכל אדם בעולם יאהב את הפרויקטים שלי"
ת.ז. גל פדה
מגורים: "עכשיו רמת השרון, ועד לא מזמן מנהטן".
פרנסה: "מוזיקאי, מפיק וגיטריסט".
השפעות מוזיקליות: "שאלה קשה. אני שומע הכל, מקלאסי ועד רוק כבד וטראנס, ומסוגל בהתאם למצב הרוח בזמן נתון לאהוב כל ז'אנר באותה מידה".
לנצח ת'שיטה: "אני לא חושב שיש איזו שיטה. צריך פשוט לעשות את מה שאתה יודע הכי טוב שאפשר ולהישאר נאמן לעצמך".
הצלחה מבחינתך: "שכל אדם בעולם יאהב את הפרויקטים שלי".
בעוד עשר שנים: "להיות עדיין כאן ולהמשיך לעשות מוזיקה".
"הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות זה כוכב נולד"
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: "כוכב נולד. התוכנית הזו החייתה את תעשיית המוזיקה המקומית, נתנה הזדמנות להמון כישרונות חדשים, ספקה עבודה לנגנים ומעבדים מוזיקליים והעלתה מחדש את קרנם של הכותבים והמלחינים, כי מתמודדים רבים בתוכנית הזו לא כותבים את השירים שלהם בעצמם".
האלבום האחרון שקניתי: "Big Whiskey", האלבום החדש של דייב מת'יוס בנד. אני אוהב מאד את דייב מת'יוס מהשנים שחייתי בניו יורק, למרות שבארץ הוא יחסית לא מאד מוכר".
למי הכי בא לך לתת סטירה: "אף אחד. מישהו במימדים שלי לא יכול להרשות לעצמו לחלק סטירות, גם אם זה ברוח טובה".