"החלטתי להוציא את השיר 'כשאת תשירי' במהירות כי אבא שלי חולה אלצהיימר ומצבו מתחיל להידרדר, כך שרציתי להרוויח את התגובה שלו בהיותו צלול. זה עשה את שלו, אין ספק." את הדברים האלו אומרת בראיון לי- את דנקר (36) בת דודתו של אלי דנקר, אביו של רן דנקר, שהוציאה סינגל ראשון בהפקת עדי חייט, מתוך אלבום בכורה מתוכנן.
"זה לא שיר יציאה מהארון כמו שחושבים, למרות שיש לי כבוד גדול לקהילה", מוסיפה דנקר. "בעיני ארון יכול להיות מצב שאתה נמצא ב'הולד' עד שאתה מספיק נאור להבין שיש לך עולם מזהב להוציא החוצה לסחוף אחריו אחרים. ראיתי שכל דבר שהוצאתי החוצה היה בטיימינג הנכון ועובד בלי מאמצים ובלי סוללת אנשים שמנסים ליחצן אותך במין מגה-סיפור. הבנתי שזה הרסני בשבילי לא להיות שם על הבמה ונכון לי לשלב בין הבמה לחיי היום יום, לזמן אין באמת משמעות בכל מה שנוגע להגשמה עצמית".
"ידעתי שאני אדם חריף"
-איך התחלת?
"כשהייתי סטודנטית לעיצוב חיפשתי דרך להתפרנס, חיפשתי הזדמנות והפכתי להיות זמרת הבית של מלון מוריה פלאז'ה בטבריה ובמסיבות פרטיות. אחרי שנמאס לי לשיר קאברים התמסרתי לתחום העיצוב וזנחתי את המוזיקה. העדפתי 'לשתוק' עד שאדע מה אני רוצה בדיוק לומר".
"מאוחר יותר התחלתי לנהל בלוג ברשת קפה דה מארקר והייתי בשוק ממה שיצא ממני. ידעתי שאני אדם חריף אבל כשמכניסים היגיון ומקצב זה הופך להיות כמו בגד שאני מעצבת וזורם ממני כמו מים. בבלוג יש כמה שירים מדהימים ויש תגובות שטוענות שהכתיבה שלי יוצאת דופן או שהיא הדבר הבא. מבחינתי זאת אמת כנה וטהורה שהתמזל מזלי והיא בוחרת לעבור דרכי".
"אני מאוד מקווה לפגוש בחצי השני שלי לתקליט במהרה"
"היום אני עובדת על כתיבה לאלבום שלי ומאוד מקווה לפגוש בחצי השני שלי לתקליט במהרה, זה שירצה להתערבב בין המילים ולהרים איתי את מופע חיי. ובמקביל אני כותבת לאחרים כמו ענבל, שהוציאה דואט עם בעז שרעבי. היא הלחינה לי את השיר 'כשאת תשירי'. הכתיבה הפכה לקריירה שנייה עבורי".
-יש קשר בין עיצוב בגדי ים לבין מוזיקה?
"אני מעצבת בגדי ים בחברת מורנה. בבגדי הים שלי תמיד תמצא את הטוויסט שכל כך אופייני לי. הם מורכבים מבפנים, אבל מאוד שלמים ונינוחים למראית עיין. מאותם מקומות אני גם כותבת לדעתי. פשוט לוקחת נושא, מפרקת ובונה אותו בנשימה אחת בדומה לסאב-טקסט כזה. כשאתה קורא אותו בפעם הראשונה אתה מתוודע למעטפת, אבל בקריאות שניות אתה מגלה דברים עמוקים יותר".
"מעריצים של רן חושבים שאני רואה אותו יותר מהם"
-מוזיקלית ההשפעות שלך הן די מיינסטרים.
"אני לא חושבת שאני שואפת למיניסטרים. מה שמאפיין אותי הוא שאני לא יוצאת בהצהרות שאני אחרת. אחרים תמיד עושים את זה במקומי. אני כמו נהר שזורם עד לסכר או מפל, שמסמנים הפסקות ומשם אני צומחת בצורה חדשה, כל פעם מחדש. אם אני מיינסטרים או לא, זה התפקיד של מבקרי המוזיקה לומר. אני חושבת שעוד מוקדם כדי לקבוע".
-איך זה להיות הבת-דודה של רן דנקר? מציקים לך?
"מעריצים של רן חושבים שאני רואה אותו יותר מאשר הם רואים על המסך. מה שהורס אותי זה שבאים אליי ואומרים לי 'טוב, נו, תגידי לו שידחוף אותך או שיפעיל קשרים'. הלוואי שזה היה אפשרי. כל דבר אני עושה בעשר אצבעותיי, ככה זה היה וככה זה יישאר. לא השמעתי לרן את השירים. אני בקשר עם אלי ומיכל אשתו, איתו לא ממש".
ת.ז. לי-את דנקר
מגורים: חיפה
השפעות מוזיקליות: "מגוון לא הגיוני כמעט כמוני. בעבר: וויטני יוסטון, שלמה ארצי ,קרן קרפנטר, 'צוללת צהובה' של הביטלס. היום: אני נוטה להאמין לכל מילה שעמיר בניון שר, ומקווה שעידן רייכל יחשוב שאני אפויה מספיק כדיי להשתתף בפרויקט הבא שלו. דודו טסה הוא אחד האהובים עליי הפשטות שלו מעוררת השראה, אני מתחברת בקלות לכל דבר שיוצא תחת ידיו".
לנצח את השיטה: "אם לשיטה הזו יש חוקים אז בהחלט אכלתי אותה. למעשה אני עדיין לא סגורה על השיטה של לשרוד את עצמי, לכן אני מקפידה לאהוב ולחיות בשלום את כל מה שיוצא ממני. נותר לי רק לשכנע את השיטה שאני החוק שעוד לא המציאו".
הצלחה מבחינתך: "בגדול זה לגרום לאחרים להתמסר אליי בעיניים עצומות. בקטן זה לאסוף את עצמי לדיסק מצליח תוך שנה, להצליח להיות מושמעת גם ללא יחסי ציבור, להמשיך להאמין במשפט "yes you can”' להמשיך לעסוק באהבה בכל מה שאני עושה היום ובמקסימום כנות ולהצליח להרים את מופע חיי, שירים מקוריים, קאבר קטן וסיפור גדול".
10 שנים מהיום: "כל מה שאני אענה עכשיו יהיה תלוש אבל בטוחה שבמקום טוב לא בהכרח באמצע".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית: "שלום חנוך, זה כמו דלת שהוא פרץ עם הרגל ואחריה נהרו רבים וטובים אחרים".
אלבום אחרון שקנית: "דין דין אביב, מיה אברהם, עמיר בניון, הראל סקעת".
למי בא לך לתת סטירה: "למה לי לשחק באלוהים הוא עושה את זה מספיק טוב גם בלעדיי".