"השיר קופים נכתב בעקבות פרידה קשה. לקח לי לא מעט זמן להתאושש ממנה. אחרי זמן רב הבנתי שאני חייבת לעבור הלאה. התחלתי לצאת לדייטים, אבל הבחורה לא יצאה לי מהראש. לא רציתי יותר דרמות והחלטתי לתת צ'אנס שוב לגברים - אז יצאתי לכמה דייטים ויצא איכשהו שבכל דייט ישבתי מול גבר שדיבר ודיבר ואני בכלל לא שם, אלא רק רואה קוף מולי".
את הסיטואציה המשעשעת הזו מתארת שירן פרסקו (26), שסינגל הבכורה המסקרן שלה "קופים", מתוך אלבום הבכורה שבדרך, יצא זה עתה. כאמור, "קופים" הוא שיר שטומן בחובו סיפור פרידה כואב עם קריצה צינית הומוריסטית, ומעבר לעיבוד הייחודי, ההפקה המוזיקלית הטובה, שעליה אחראית פרסקו עצמה ולקול היפה שלה, מדובר בשיר אהבה-פרידה של אישה לאישה - לא נושא שכיח כל כך ברוק- פופ המקומי.
"את השיר כתבתי לפני כמה שנים ועד לפני חודש בכלל התלבטתי אם להוציא אותו בתור שיר ראשון, כי לא רציתי להיות חלק מהגל האופנתי הזה של יציאה מהארון", היא אומרת. "זה פשוט יצר אצלי כזה אנטי. אבל קיבלתי כל כך הרבה תגובות טובות ואמרו לי שכמעט לא שומעים שירים שאישה מקדישה לאישה. כתבתי את השיר ממקום רגשי, כן וכואב. אני מאוד מקווה שהפוקוס לא יהיה על זה, למרות שאני גם יכולה להבין שזה מסקרן לשאול על זה, אבל בתכלס זה ממש לא רלוונטי - זה שיר אהבה, נקודה".
"כמעט התאשפזתי באברבנל בגלל מישהי"
-אז מי שברה לך את הלב?
"האישה הזו לא יודעת שהשיר נכתב עליה וגם לא אגיד לה לעולם מסיבות ששמורות עמי. היא גם לא תדע לעולם שכמעט התאשפזתי בגללה באברבנל. בקיצור זה סיפור לא קל וטלנובלה לא קטנה".
-מה הסיפור לגבי חברת תקליטים גדולה שרצתה להחתים אותך?
"חוזרתי על ידי חברת תקליטים מאד ידועה, אבל החלטתי לדחות את ההצעה שלה. ישבו שם אנשי עסקים שלא ממש הבינו במוזיקה ורק חשבו איך לעשות כסף. הם רצו לשנות אותי, לעשות את זה יותר מיינסטרים, העיקר שיהיה מסחרי, ולי היה חשוב לי לא להתפשר על הקטע האמנותי. מה שכן, אני איעזר בחברת תקליטים כלשהי שתפיץ את האלבום. בשנים האחרונות הרבה אמנים עושים את זה לבד ומשתמשים בחברות להפצה".
-איך התחלת?
"אמא שלי מספרת שכבר בגיל 3 הפכתי את הפח בסלון עליתי עליו והתחלתי לשיר עם כף. בגיל 10 התחלתי ללמוד גיטרה כי הייתי כבר אז חזק בקטע של רוק וכדי שאוכל ללוות את עצמי בשירים שכתבתי. תוך שנה הייתה לי 'להקת מוסך' עם כמה חברים מהשכבה ואפילו השתתפנו באיזה ערב רוק של כישרונות צעירים וזכינו. היינו צוציקים בני 13.
"אוטיסטים ומפגרים מרתקים אותי"
בגיל 15 התחלתי ללמוד במגמת מוזיקה ובמקביל נחשפתי לעולם האופרה והתאהבתי. היה שם משהו שמשך אותי מאוד. הגרנדיוזיות, התיאטרליות, העוצמות הטוטאליות. המורה הראשונה שלי לפיתוח קול קלאסי גילתה די מהר שיש לי קול שמתאים גם לסגנון זה ודחפה אותי להשקיע יום יום. שמחתי מאוד כי באמת רציתי לעסוק בזה באותן שנים. למדתי אצל מיטב המורות בארץ לשירה קלאסית, אבל בסוף החלטתי שהמקום שלי הוא ביצירה האישית, בלבצע את החומרים שלי. זה נתן לי סיפוק יותר גדול".
-מה עוד את עושה בחיים?
"אני מדריכה אנשים עם פיגור שכלי. יצא לי גם לעבוד עם אוטיסטים. אלה אוכלוסיות שמרתקות אותי והעבודה איתם נותנת לי סיפוק רב השראה והמון שמחה. הם מעניינים נורא, אין רגע משעמם, והם בחיים לא שופטים אותך, מקבלים אותך כמו שאתה בהמון אהבה. האהבה שלהם טהורה. התמימות שלהם כובשת. אתה גם לומד על עצמך כל הזמן דרך העבודה איתם".
ת.ז. שירן פרסקו
גיל: 26
מגורים: "כעת באזור השרון, אבל בקרוב בירושלים. התאהבתי בה לפני שנה וחצי בעקבות זוגיות שהייתה לי שם".
השפעות מוזיקליות: "קייט בוש, דיוויד בואי, ביטלס, קווין, קורט ווייל, הסמיתס , לאונרד כהן, הדורז, ג'ניס ג'ופלין".
לנצח את השיטה: "לעשות את מה שאתה הכי אוהב ומאמין בו ולא להתחקות אחרי גל כזה או אחר ולא לזייף".
הצלחה מבחינתך: "שכל הזמן יהיה לי מקור בלתי נדלה ליצירה ושאצליח לרגש ולשמח אנשים דרך המוזיקה שלי".
איפה תהיי 10 שנים מהיום: "מקווה שעל כדור הארץ עושה את מה שאני אוהבת וחולמת".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: "בטוח לא כוכב נולד, חוץ מכמה מקרים בודדים".
אלבום אחרון שקנית: "סופרגראס- Diamond Hoo Ha".
למי בא לך לתת סטירה: "לעצמי. צריכה להזכיר לעצמי לעשות זאת כל יום. כל שעה עגולה. אם אתחיל לפרט לא נגמור עם הכתבה".