עד גיל 21 היה רועי ריק בעיקר "גיטריסט של מדורות", כפי שהוא קורא לזה. כיום הוא בן 25 ואחרי ארבע שנים אינטנסיביות, בהן ספג השפעות והפך למוזיקאי, זמר ויוצר, הוא מוציא אלבום בכורה יחד עם להקתו, ה-Medley Band, שהאלבום קרוי על שמה: "Never trust the holy gracious Medley Band". הסגנון הוא שילוב חביב למדי של בלוז, רית'ם נ' בלוז, פולק אמריקני, רוק ונגיעות של fאנקי וג'אז. קדם לאלבום EP בשם "The pinpoint room", שיצא לפני כעשרה חודשים והושמע בתחנות רדיו נבחרות.
"גם אני שואל את עצמי לפעמים איך תוך ארבע שנים מגיעים מכלום לאלבום בכורה", אומר ריק. "הכרתי בצבא את עידן רבינוביץ', אמן פולק בפני עצמו שמנגן איתי בלהקה. ניגנתי אז רק במפוחית, הקלטתי אצלו כמה שירים, הכרתי את החבר'ה שלו ופתאום היה דרייב ללמוד ממש לנגן ולכתוב שירים. דבר אחד הוביל לשני. ככה גם הגעתי למיסיסיפי, ממש במקרה".
-מתי נסעת?
"אחרי הצבא טיילתי באיטליה ומתוך גחמה של רגע נשארתי שם שנה ועבדתי ביקבים בטוסקנה ובנאפולי. חזרתי לארץ ובפתאומיות, תוך חודש, נסעתי למיסיסיפי. הכרתי בלוז בעיקר משירים של ניל יאנג. תוך שבועיים במיסיסיפי ניגנתי בלהקת בלוז מקומית של זמר שחור בן 60. הופענו שלוש פעמים בשבוע בדרום ארצות הברית. השיא היה חימום לבי.בי. קינג בפסטיבל מול 2000 איש. ניגנתי גם בלהקה שבה אח בן 15 הוא גיטריסט, אחיו בן 11 הוא הבסיסט והאחות בת 9 מתופפת, קראו להם 'Home made jam'". דרך ההופעות הכרתי המון מוזיקאים מקומיים ומכל אחד מהם למדתי משהו קטן. שם התחלתי לכתוב את האלבום".
-ואז חזרת לארץ כדי להקליט?
"החברים הישראלים היו פזורים בחו"ל והחלטנו שחוזרים לארץ לשנה, לעשות מוזיקה ולראות אם זה הכיוון. לשירים שכתבתי במיסיסיפי נוספו שירים שנכתבו כאן. לא היתה לי תוכנית אב ושוב דבר אחד הוביל לשני. האלבום הוקלט ב-24 שעות קדחתניות, שהתחילו כיום של הקלטת סקיצות ותוך כדי הבנו שאנחנו בעצם מקליטים אלבום. כל הלהקה עיבדה והפיקה, הכל תוך כדי ניסוי ותהיה. אני בא מפולק ובלוז וככותב השירים ונותן טון משכתי לשם והיה לי חשוב שהחברים בהרכב יכירו את ההשפעות שלי. חלקם באים מג'אז, מקלאסי, מfאנקי. אנחנו בעידן שהכל מאוד מתערבב, לטוב ולרע. אחר כך ישבתי על האלבום עוד תשעה חודשים עם יואב נווה, שהוא סאונדמן וחבר קרוב, שגם עשה את הEP".
-על מה אתה כותב?
"זה מצחיק כי מישהו קרא את המילים של הדיסק ואמר שהמילה "Love" לא מופיעה בשום מקום, ואני חשבתי שהשירים הם כן על זה. בגדול כל השירים הם על סיטואציה. 'בקבוקים שבורים', למשל, זה על מקרה אמיתי".
-יש בחורה שמשמשת כמוזה עיקרית?
"כן, יש לי חברה שסובלת את ההיעלמויות הארוכות שלי כבר כמעט שבע שנים. בקרוב אני נוסע לכמה חודשים ללונדון ולא יודע עוד כמה זמן היא תסכים לסבול את זה. בחבורה שאני עובד איתה יש זוגות והיו מקרים של בגידות בתוך הלהקה ומעילות כספיות. אחד החבר'ה לקח את הכסף שהיה מיועד להקלטות ובזבז אותו, לא ברור על מה. עוצבנו ברוח החשדנות, מכאן גם נובע שם האלבום".
-מה עשיתם למי שמעל ולמי שבגד?
"אנחנו מאוד מתורבתים, לא יכולים להיות אלימים. במקרה של הבגידה אימצנו את השיטה הבדואית והבחור שהבחורה נגנבה ממנו התחיל לצאת עם אחותו של זה שגנב. זה מצחיק כי יש לנו מסגרת מקבילה בשם 'הקולקטיב', שבה נולדים שירים בעברית מתוך ג'אמים. יש שם שיר שהיינו מופיעים איתו בשדרות רוטשילד בתל-אביב בימי שישי, שנקרא "יום אחד יפרקו לאחותך את הצורה". בעוד חודשיים ייצא האלבום".
-"רועי ריק והמדלי באנד" לא מזכיר קצת את "אסף אבידן והמוג'וז"?
"אני מאוד אוהב אותו. הם עזרו לנו רבות בתהליך הוצאת האלבום. נראה לי שזה יותר צירוף מקרים, האמת, זה לא על אותו משקל. הלוואי ונגיע להצלחה שהם הגיעו אליה".
ת.ז. רועי ריק והמדלי באנד
שמות, גילאים ותפקידים: רועי ריק, 25, מפוחית, אקוסטית ושירה. עידן רבינוביץ', 25, פסנתר וגיטרת קאנטרי לפ-סטיל. דניאל שהם, 23, גיטרה חשמלית, עמנואל סלונים, 22, בס. נדב לוזיה, 23, תופים. רועי רבינוביץ', 22, סקסופון. יוסי מזרחי, 19, פרקשן, גיטרה וחיבור נקודות".
פרנסה חוץ ממוזיקה: "עבודות מזדמנות כמו הכנת ליקרים מפסיפלורה".
השפעות: "ניל יאנג, בלוז ופולק אמריקני, רדיוהד, מאיר אריאל, חווה אלברשטיין".
לנצח את השיטה: "למצוא פינה שבה אצליח להתקיים מבלי לוותר על שום דבר".
הצלחה מבחינתך: "שלא אצטרך להתפשר בשום דרך או צורה באלבום הבא, וגם להצליח בחו"ל".
היום בעוד 10 שנים: "בתקווה עם כמה אלבומים מתחת לחגורה. עובד גם על ספר ומקווה לסיים אותו. רוצה משפחה עם ילדים שיהיו להקה".
אלבום אחרון שקנית: "גורדון לייטפוט, 'Cold on the shoulder'".
הדבר הכי טוב שקרה למוזיקה הישראלית בשנים האחרונות: "הבום המוזיקלי שנהיה בעקבות האינטרנט והתפתחות עצמאית של אמנים. כשיש כל כך הרבה קשה להתבלט, ועכשיו גם מתחילים לחנוק את זה, למשל השינויים ברדיו 88FM. עבור כמוני והרבה אחרים זה היה פתח יחידי ברדיו להגיע לקהל שאתה מכוון אליו".
למי בא לך לתת סטירה: "לאף אחד".