אחרי שבוע המשטים האינטנסיבי שעבר עלינו, אי אפשר להגיד שלא ציפינו שההודעה על ביטול הופעתה של הפיקסיז תגיע מתישהו. בכל זאת, הנאחס המפורסם של שוקי וייס זה לא משהו שאנחנו מכירים מאתמול, עיין ערך דפש מוד. האיש היקר הזה הוא פשוט מגנט לביטולים על רקע פוליטי, אלא אם הם כוללים פקקי ענק בדרך לשדות החומוס בנווה שלום על שם רוג'ר ווטרס, או סתם חיבה עזה לחומוס של סולן פלסיבו.
אבל אם נזרוק לרגע את ההומור למים, גם אם זה הדבר היחיד שעוד נשאר לנו כרגע להתנחם בו כרגע, ונתמקד בעובדות - נגלה שאין לנו באמת על מי להתעצבן. אלא אם הוא חובש תרבוש על הראש כמובן. מספיק לראות את הביקורת הפנימית על ההסברה הישראלית מהשבוע האחרון בשביל להבין שארץ הקודש נראית כמו המקום הכי גרוע בעולם לבקר בו כרגע (ובאופן כללי 80 אחוז מהזמן). מילא התייר הממוצע, אבל מבחינת האמנים הבינלאומיים לא מדובר רק בביטחון האישי ,אלא גם בנזק תדמיתי רציני בכל הקשור למעריצים הלא ישראליים שלהם. ומה לעשות שברחבי הגלובוס יש הרבה יותר כאלה מבישראל. וחלק גדול מהם אפילו משלם על המוזיקה שהוא צורך מעת לעת ולא מוריד אותה רק בראפידשייר.
הפוקס של ריהאנה
נורא קל להכנס בפיקסיז, באלביס קוסטלו או בכל "צורר ישראל" טרי ולהשתמש בטענה השחוקה שאסור לאומנים לערב פוליטיקה ואומנות (ולהגיד את זה על אומנים כמו ה"פיקסיז" וקוסטלו זו בכלל בדיחה). אבל מה לעשות שהיחידים שיכולים להרשות לעצמם להתעלם מהלחץ העצום שמפעילים עליהם ארגונים פרו-פלסטיניים הם אומני פופ עכשווים ומגה מצליחים כמו ריהאנה וליידי גאגא, שמרבית הקהל שלהם עוד לא מעורה מספיק בפוליטיקה בשביל לעשות חרם על מישהו, שלא לומר עוד לא איבד את בתוליו. ובינינו, לא בטוח שאם המשט הזה היה קורה לפני ההופעה של ריהאנה, היינו בכלל זוכים לראות אותה משתפכת כמה כיף לה לצבוע קירות של שבט צופים בחולון.
נכון שלאמנים כמו מטאליקה, אלטון ג'ון ורוד סטיוארט, מעבר לעובדה שמדובר באנשים די זקנים שמחפשים קצת אקשן לפני שהם נופחים את נשמתם, קל יותר להגיד שהם מגיעים גם אם יתהפך העולם. הרי הם כבר היו כאן פעם והבינו שישראל היא לא כפי שמציגים להם אותה בבי.בי.סי או ב-CNN. מצד שני גם קים דיל, בסיסטית הפיקסיז היתה כאן לפני שנתיים בזאפה עם ה"ברידרז" ועשתה חיים. אבל לך תסמוך על מישהי שלא מדברת עם החברים שלה ללהקה כבר כמה שנים טובות ומסתובבת אתם בעולם רק כדי להצליח לשלם שכר דירה בזמן.
איזה מפיק יסכים להסתכן?
אז כן, למרות הביטול הבאמת כואב הבוקר אין לנו באמת את מי להאשים. חוץ אולי מראש הממשלה הטורקי והפרובוקציות הזולות שלו, שהן בעיקר עסק יקר בשבילנו. כל מה שנותר לנו זה לספוג גם את הביטול הנוכחי ולהתפלל לימים טובים יותר. שכנראה עוד יגיעו מתישהו.
רק לא בטוח שעד אז עוד יישאר פה איזה אמרגן נורמלי שישלם בדם ובבריאות הנפשית שלו רק בשביל שאנחנו נוכל לראות פה את האמנים האהובים עלינו.
שוקי וייס: "אמשיך ואפעל להפקת אירועים בארץ ובעולם"
ובינתיים הגיעה למערכת תגובתו של המפיק שוקי וייס, שאומר: "אני מצטער וכואב מאוד שניסיונות חוזרים ונשנים להביא לארץ מוסיקה טובה ולהפיק מופעים ופסטיבלים איכותיים נופלים קרבן לרצף אירועים פוליטיים אשר באים לידי ביטוי בדפוסי פעולה חדשים שאין לי מילה אחרת להגדירם מאשר סוג של טרור תרבותי המופעל על מדינת ישראל ועל האמנות באשר היא.
לחצים כבירים להחרים את ישראל - לרבות מכתבי איום, סנקציות מסחריות, ביטולי מופעים מארצות בעלות השפעה, גורמים ערביים ואחרים, מופעלים על מרבית האמנים (כמו גם על סופרים, תעשיינים ועוד) ברחבי העולם. מה שהיה אמור להיות הפסטיבל האלטרנטיבי הגדול והטוב ביותר שנערך בישראל הפך לסדרת ביטולים כואבת עם ניצוץ אחד של אמנות - להקה אחת מחו"ל שיידעה לעשות את ההבדל, להתמקד במוסיקה, להתעלם מאיומים ולא חשבה על האפשרות לאכזב ולהעניש את מעריציה באי הגעתה לפסטיבל.
אני בטוח שהנושא יעלה ביתר שאת לדיון בקהילת האמנים הבינלאומית והמקומית ואני קורא מכאן לאמנים שישכילו ויידעו לעשות את ההבדל ולהגיע לישראל ולכל מקום בעולם בו יוכלו להציג את אומנותם, להיפגש עם מעריציהם ולעמוד איתן במלחמת התרבות שאמורה להעביר את היפה והטוב שבעולמנו כי אחרת כל אותם ביטויים יפים כמו "Music speaks louder then words", או "Bridge over Troubled Waters" יתגלו כריקות מתוכן.
שוקי וייס: "לאלה שיבחרו שלא להגיע נמתין עד שיבינו שאיננו בודדים במשחק"
"ולאלה שיבחרו שלא להגיע נמתין עד שיבינו שאיננו בודדים במשחק ושאותו שימוש ציני, מכוער ופוגע באמנות ככלי לוחמה, יפנה בסופו של דבר את כולם לבחון לעומק את מעשיהם של ממשלות רבות בעולם ויעמידו במבחן את יחסיהם של האמנים למעריציהם במקומות אלו.
אני מציע לאותם גורמים הפועלים לבטל הגעות אמנים שלא לשמוח על "ניצחונם" וקורא מכאן לקהילת האמנים בארץ ובעולם לתקשר לדבר ולפעול במסגרת מקצועם/ אמנותם לקירוב לבבות, להפלת חומות ולצאת חוצץ כנגד שימוש לא ראוי בטרור תרבותי במקומות ובארצות העולם הגדול ולא להיסחף אל תהומות הבדידות שרק יגרמו להעצמת השינאה ולהידלדלות כוחו המוסרי של חופש הדיבור וחופש האמנות.
אמשיך ואפעל להפקת אירועים בארץ ובעולם כי זה חשוב ומשום שזה מה שאני יודע לעשות – החיוך , שביעות הרצון של המבקר באירועים טובים ללא ספק שווה את זה. Keep on rocking in the free world".
>> קמפיין בפייסבוק: אלטון ג'ון, אל תבריז; רוד סטיוארט בקטע מראיון לקראת בואו לארץ