Rihanna - Kiss It Better
בכל הנוגע למין, ריהאנה כבר מזמן התירה כל רסן – המילים שלה בוטות, הקליפים שלה מעוררי תדהמה ובעטיפות היא לא נראית כמו חסידה גדולה של בגדים. ובכל זאת, העטיפה לסינגל החדש שלה הצליחה להציב רף חדש של בוטות, כשכל אזור החלציים שלה חשוף לגמרי – למעט איבר המין עצמו, המכוסה, מכל הדברים בעולם, בלשון של הרולינג סטונס.
זאת אולי עטיפה שנוצרה לשם הפרובוקציה נטו, אבל ריהאנה משתמשת בעירום גם בהקשרים אחרים – אלימים, כמו בקליפ ל-"Bitch Better Have My Money", או מעצימים, כמו בעטיפת אלבומה "Unapologetic". והיא מצליחה לשמר את מעמדה כאחת מכוכבות הפופ הגדולות ביותר על הפלנטה כבר שנים, אז כנראה שהיא יודעת מה היא עושה.
Prince - Lovesexy
בשלהי 1987 מעריצי פרינס חיכו לאלבום פאנק בועט בשם "The Black Album". העבודה על האלבום אכן הושלמה, ומספר עותקים מצומצם כבר הופץ לחנויות – ואז פרינס החליט לעשות אחורה-פנה ונטש את הפרויקט. (הוא ניסה לאסוף חזרה את העותקים שהופצו, אולם חלקם המשיכו להסתובב בשוק ונמכרו לכל המרבה במחיר.) מה שהמעריצים קיבלו במקום הוא את "Lovesexy" (1988), שמתהדר בעטיפה הנהדרת הזו, בה פרינס נראה עירום על רקע פרחוני ועליז (שימו לב לפרח הפאלי במיוחד המצביע לעבר החזה שלו). הקהל נרעש והחנויות סירבו בחלקן למכור את האלבום – למרבה האירוניה, הן הסכימו למכור אותו רק אם נעטף כולו בשחור. למרות (ואולי בגלל) זאת, האלבום די נכשל מסחרית, אבל היי, עם כזו עטיפה, לא היה שום סיכוי שהוא יישכח.
Lil' Kim – Hard Core
אלבום הבכורה של ליל קים (1996) זעזע/כבש את העולם בתוכן המיני האולטרה-בוטה שלו, בהגשה האגרסיבית של הראפ הנשי ובאווירה המחוספסת והחצופה. יש משהו ראוי להערכה, אם כן, בכך שקים אמנם פרגנה לעצמה בעטיפה סקסית במיוחד – אולם לא השילה את הבגדים. סקסית בטירוף – אבל אם תתעסקו איתה, זה הסוף שלכם.
Bat for Lashes – The Haunted Man
ללא איפור, ללא בגדים וללא בושה, עטיפת האלבום השלישי של נטשה קאהן (2012) עמדה בניגוד מוחלט למוזיקה שלה, שניחנה באופי עדין ושקט. כך, לפחות, נראה במבט ראשון, ואז מתגלים קווי הדמיון ביניהן: הן העטיפה והן המוזיקה רכות אך חשופות, ויש בהן איכות מטרידה-משהו שחורגת הרבה מעבר לגבולות הדבר עצמו.
?The Strokes - Is This It
על עטיפת אלבום הבכורה פורץ הדרך של הסטרוקס (2001) מופיעה חברתו של הצלם קולין ליין, שסיפרה כי הצילום היה ספונטני לגמרי, ואירע לאחר שהיא יצאה מהמקלחת עירומה וגרמה להתקף השראה אצל החבר שלה. או שאולי השראה היא לא המילה הנכונה פה: "לא הייתה שום השראה, רק ניסיתי לצלם תמונה סקסית", במילותיו של ליין. כמצופה, העטיפה עוררה את חמתן של לא מעט רשתות תקליטים, אולם ההחלטה לשנות אותה בהפצה האמריקאית לעטיפה הזו הגיעה מהלהקה נטו, כך מתעקשת חברת התקליטים. עם כל כמה שההדפס הפסיכדלי מגניב, אין על העטיפה המקורית.
Peaches - The Teaches of Peaches
הרשימה הזו לא תהיה שלמה בלי אלבומה השני המפורסם של פיצ'ס (2000), עליו מתנוססת בגאון מפשעתה הנתונה בתחתונים בצבע ורוד צעקני. ובהתחשב באופיו המיני של האלבום, ששיחק תפקיד חשוב בתהליך שחרורה המיני של האישה במוזיקה, היא עוד צנועה למדי.
Sky Ferreira – Night Time, My Time
סקיי פררה הייתה אמורה להיות הבריטני ספירס הבאה, ואכן "הוכרחה" על ידי חברת התקליטים שלה לשחרר סדרה של שירי פופ צעירים ומטופשים, שייתמכו בבלונד ובהרואין-שיק המהממים שלה. אבל אז היא עשתה בלגאן שלם, התנערה מכבלי החוזים, והוציאה ב-2013 אלבום בכורה גאראז'י ורועש שהוכיח שאף אחד לא יכול להגיד לה מה לעשות. העטיפה שלו היא כנראה הדבר המטריד ביותר שתראו ברשימה הזו: סקיי לקחה את הגוף שלה, אותו ניסו לשווק כמיני, צעיר וסקסי כדי להתניע את הקריירה שלה, ואכן חשפה אותו לחלוטין כפי שביקשו – אולם בהקשר שהוא ההפך המוחלט מסקסי. זו רק הגרסה המצונזרת:
Washed Out – Within and Without
הצילום שמתנוסס על עטיפת האלבום הבכורה של אמן הצ'ילווייב וושד-אאוט (2011) הופיע חודש לאחר שחרור האלבום במגזין קוסמופוליטן לצד כתבה בשם "האם זו התנוחה המספקת ביותר?". האמן סיפר שהדבר ציער אותו – גם כי לא ידע שלצלמת יש את האפשרות למכור את התמונה פעמיים, וגם כי המאמר הזה "חתר תחת כל מה שחשבתי שהתמונה והאלבום מייצגים" וכי "התמונה לא מינית בכלל ולא הייתה אמורה להיות פרובוקטיבית".
D'Angelo – Voodoo
לקראת סוף הסרט "שכנים" סת' רוגן אומר לזאק אפרון: "החזה שלך הוא כמו חץ ענקי שמצביע על הז** שלך". אז דיאנג'לו על עטיפת האלבום השני שלו (2000).
Grace Jones – Island Life
עטיפת אלבום האוסף של המוזיקאית והדוגמנית גרייס ג'ונס היא מהתמונות הכי ידועות שלה, ואחד האימג'ים הבולטים בתרבות הפופ. יוצר התמונה, השותף והמאהב שלה ז'אן-פול גאוד, אמר שהתנוחה המופיעה בה אמורה להיראות "מלאת חן, אבל גם בלתי אפשרית" (היא בעצם קולאז' שהורכב מתמונות שונות שלה). "אני מתעניין באשליית המציאות", כלשונו. "כל הקטע היא שגרייס לא יכלה לעשות את התנוחה הזו. זה הבסיס לכל היצירה שלי: ליצור אשליה מהימנה".
The Rolling Stones - Sticky Fingers
זאת אולי לא הבננה של "Velvet Underground", אבל מי יודע מה נמצא מתחת לרוכסן המעטר את עטיפת אלבומם ה-11 של הרולינג סטונס (1971). הרוכסן, אגב, אמיתי לגמרי, ולאחר שהתברר שהוא שרט את התקליטים, הוא נפתח עד לחציו כדי למזער את הנזק. ראוי לציין גם שבאלבום הזה נעשה השימוש הראשון בלוגו הלשון המפורסם שלהם, שהודבק בצד הימני העליון של העטיפה האלטרנטיבית של האלבום.
Madonna – Hard Candy
זאת אולי העטיפה הכי מזעזעת של מדונה בכל הקריירה שלה, אבל האישה הייתה כמעט בת 50 כשהאלבום הזה יצא (2008), אז חייבים לתת לה קצת קרדיט.
2 Live Crew – As Nasty as They Wanna Be
זו העטיפה הראשונה בהיסטוריה שהוכרה על ידי בית המשפט כ"מגונה", אבל גם האלבום (1989) לא בדיוק מתחסד, ומכיל שירים בכותרות כמו "My So Horny","Dick Almighty" ו-"The Fuck Shop".
Pulp – This Is Hardcore
שלטי החוצות שפרסמו את האלבום השישי של פאלפ (1998) הושחתו בכתובות גרפיטי שונות, ביניהן "This Offends Women", "This is Sexist" ו-"This is Demeaning". ועדיין, אי אפשר להכחיש את הסקסיות המטורפת של העטיפה הזו.
Sade – Love Deluxe
שאדיי תמיד מותגה בתור אלה, אבל האלבום הרביעי שלה עם להקתה (1992) עשה אותה ככזו באופן סופי ובלתי הפיך. וטוב שכך, כי אחריו להקתה התפרקה למשך שבע שנים, העיתונות התאכזרה אליה והשמועות בדבר דיכאון והתמכרויות עשו להן כנפיים. אבל היי, שכחתם שהיא אלה?
John Lennon and Yoko Ono – Unfinished Music No. 1: Two Virgins
על עטיפת האלבום של ג'ון לנון ויוקו אונו (1968) מופיעים השניים עירומים כביום היוולדם – וכאילו שזה לא מספיק, קוראים לו "שני בתולים". קשה להחליט מי משוגעת יותר, המוזיקה או העטיפה, ואם EMI אכן סירבו להפיץ את האלבום רק בגלל האחרונה או סתם כי הוא היה גוש רעשים לא ברור. בסופו של דבר האלבום הופץ תחת חברה אחרת, כשעטיפתו נתונה בשקית נייר חומה שחושפת רק את ראשיהם של השניים.
