10. Twenty One Pilots – Jumpsuit
מי אתם, "21 טייסים" להקת רוק? ראפרים לעת מצוא? אולי הצאצאים הלא חוקיים של לינקין פארק? הצמד טיילר וג'וש שזכורים בעיקר מהלהיט שהגיע משום מקום "Stressed Out" מבלבל אותנו עוד יותר עם השיר החדש. הרבה נכנס לקלחת – נו-מטאל, EDM מתקופת הדאבסטפ, אמביאנט, ועוד ז'אנרים שגורמים לך להרגיש קשוח. היומרה שבמורכבות הזאת חצי משתלמת להם. מצד אחד המעריצים שלהם יעופו על זה, מצד אחר השיר יעצבן עוד יותר את כל אלה שגם ככה עצבניים עליהם. עקרונית אנחנו עייפנו מלהבין אותם, אז מרימים דגל לבן.
9. Imagine Dragons – Natural
אם יש משהו שאימג'ין דראגונס ממש טובים בו זה לייצר שירי ענק בכלום מאמץ. לפעמים זה נשמע מהונדס מדי (ע"ע Believer האהוב מאוד), ולפעמים זה נשמע כמו התלקחות טבעית כמו בשיר הנוכחי. Natural הוא כביכול מאותם שירי קלישאה שמשתלבים מצוין בכל פרסומת עם אלמנטים ספורטיביים, הזה של שחקן הכדורגל/כדורסל/פוטבול ששם אוזניות בחדר הלבשה, מניע את הראש מצד לצד, והופ הוא מוכן לצאת לניצחון. אבל מעבר לכך, יש במנוע של השיר דרמה עצורה, ככה שהיא דוחפת כל פעם רק בקצת ואז מושכת חזרה. כי אף אחד לא אוהב שמאכילים אותו בכפית, כל מה שצריך זה פשוט לגרום לרצות עוד מבלי באמת לתת.
8. MØ, Diplo - Sun in Our Eyes
כנראה ממש טוב לדיפלו ומו ביחד, אחרת אי אפשר להסביר למה זאת הפעם ה-342 שהם משתפים פעולה. זה שיר שמנסה לחקות את הרוח מהים שבו זמנית גם מרעננת וגם מייבשת עם המלח שהיא נושאת. הקול של מו מאותת ישר למגירת הזיכרונות שאולי בחוויה ראשונית היו פדיחה אבל עם הזמן הם אוחסנו באזור של הערגה ואנחת הרווחה. נכון שמדובר בסינגל רשמי מתוך האלבום הבא של מו, אבל מבחינתו זה עוד שיר ברצף הדי מושלם של החיבור בין שניהם.
7. Zedd & Elley Duhé - Happy Now
מה הקטע של כל המפיקים היום להכניס קצת עצב לכל שיר קליל, ועוד בהפוך על הפוך עם לדחוף את המילה שמח. אבל האמת, זד, אנחנו כן שמחים עכשיו. כי את קיטש שיברון הלב אנחנו אוהבים בדיוק במידה הזאת. לא מחייב האזנה מעמיקה וזורם בכל סיטואציה. עכשיו רק חסר שגם החיים עצמם יהיו ככה.
6. Benny Blanco ft. Halsey & Khalid – Eastside
בני בלאנקו בן ה-30 אחראי לכמעט כל הלהיטים הגדולים שהיו פה בעשור האחרון לאמנים הכי גדולים – קייטי פרי, קשה, מארון 5, סלינה גומז, ריהאנה, וזאת הרשימה הקצרה. וכמו כל מפיק שהבין שיש לו כישרון בלייצר להיטים, גם בני החליט שהוא רוצה לייצר להיט לעצמו. אז הוא גייס את הקולות שעושים טוב לכל טראק – קאליד והלסי, ועשה את השיר הנוגה-נוסטלגי לכז שעדיין אפשר לרקוד איתו. בני בסדר עם לעשות משהו מוכר בתור סינגל בכורה, כי הוא למד בדיוק את הרגע בו השחוק מתחיל לעקצץ בחמימות על העור. לאף אחד כבר לא אכפת משום דבר אחר חוץ מלהתעטף עם השיר באוזניות ענק.
5. Mac Miller – Self Care
כולם מדברים על אריאנה והארוס החדש-מהיר שלה, אף אחד לא עצר לראות מה קורה עם מאק מילר שנהפך בשניה לאקס מיתולוגי. אז הנה, מילר מוסר שלא משהו, אבל משתפר. בקליפ המצורף הוא משחזר את הסצינה מקיל ביל 2 בה אומה תורמן מנסה לצאת מהקבר שלה. מורבידי משהו אבל בסוף גם הוא יוצא, אם כי לעוד כמה מהלומות. אריאנה כבר לא שם, אז בואו נחבק אותו במקומה.
4. Ciara – Level Up
סיארה היא נסיכת ארנ'בי אמיתית. היא אולי לא זאת שעומדת בתור לרשת את המלוכה, אבל היא האחות המדליקה שגם בלי להתכוון מושכת תשומת לב. בשיר החדש היא באה תכלס, כמו תמיד – ביט חזק, מהסוג שנשמע מוכר ובכל זאת סוטה קצת הצידה בתוספות הקטנות, ואווירה של יציאה לקרב שהיא הווייב של כל יציאה. סיארה מדייקת איפה שכל השאר מגזימים, כאילו רוצה להגיד - עזבו שטויות, בוא נזוז ונרקוד.
3. Drake – In My Feelings
הרבה דברים מתרחשים מסביב לשיר של דרייק – הדיבור סביב הזהות של קיקי, מושא האהבה בשיר, אתגר הריקוד שהפך לוויראלי, והמטא של לשים את הפרק מ"אטלנטה" שעסק בדרייק. לעומת הרבה פעמים שדברים כאלה מייצרים את המהות של השיר, פה הם רק רעשי הרקע. בלי שום ספק מדובר בשיר הבולט באלבום האחרון שלו. הסמפולים של ראפרית הבאונס מגנוליה שורטי ו-Lollipop של ליל ויין עומדים באנטיתזה לרגישות של הטקסט ומייצרים תמונה של מישהו שעזבו אותו על הרחבה. הוא חוזר מובס, לשבת בפינה ולבהות בפיד האינסופי בטלפון, כשברקע הכל ממשיך כרגיל.
2. ZAYN – Sour Diesel
בוקר טוב זאיין! היה זה צפוי, אחרי היכולות המטורפות שהפגין באלבום הראשון, שמשהו קצת ישתבש. ואכן שני הסינגלים האחרונים, Let Me ו-Entertainer, היו מבאסים. אבל מניותיו עלו שוב עם גרסת הכיסוי שלו לאלביס והשבוע אפשר לפדות את הצ'ק כי הפליט הראשון של להקת הבנים של העשור הוכיח שוב למה הוא מעדיף את זה סולו. תשמעו רק את הבס בהתחלה, זהו, אפשר לחייך. בהמשך הסינת'-פאנק א-לה סטיבי וונדר כבר גורמים לחשיפת שיניים והסולו חשמלית לקראת הסוף מוביל לצהלה מהסוג הסוסי. כמה התגעגענו, והנה הוא חזר.
1. Ariana Grande – God is a Woman
עד כמה שצריך לפתוח ולדבר על המופלאות והשלמות בשיר החדש של מיס גרנדה, יש בכל זאת קטע קצר מעורר תמיהה ותשומת לב מיידית – הבונה הצווח באמצע הקליפ. האם זו מחווה לעז הצורחת? קריאתה של המחאה הגדולה נגד הפטריארכיה? מטאפורה למופרכות של הסטטוס קוו? הכוונה הלא ברורה אינה גורעת מהשיר, שביחד עם הסינגל הרשמי הקודם, No Tears Left to Cry, מציב את אריאנה כפיגורת הפופ החשובה של הרגע. היא חצתה סופית את הקו מעוד זמרת פופ מוכשרת (מאוד) לאושייה שמניעה את עולם המוזיקה המסחרי. לא סתם שומעים את מדונה מדקלמת, זו משיחה בשמן. המעשה הגדול של אריאנה היא ההצבה שלה כאובייקט מיני, ללא התנצלות על ה"חטא", ומתוך זה התגלות אלוהית, סמל של טהורות. אריאנה גרנדה בשיא שלה.
האזינו לכל שירי השבוע באפל מיוזיק:
או בספוטיפיי: