10. Troye Sivan ft. Ariana Grande – Dance to This
דואט בין טרוי סיון לאריאנה גרנדה הוא משהו להתרגש ממנו, בכל זאת מדובר בשניים מכוכבי הפופ היותר משפיעים כיום. ואז מקבלים את התוצאה והפה מתעקם גדול. במקום בום מטלטל, קיבלנו שיר צ'יל חמוד על זוג שמעדיף להישאר בבית במקום לצאת למסיבה. הסקס אפיל מסתכם בלרקוד לאור הפלורסנט במטבח, די פארש. השיא היחידי בשיר מגיע בגשר לסי פארט שמעורר קצת ומזכיר שלא מדובר בצמד פנסיונרים. אנחנו כבר לא נרקוד לזה.
9. Interpol – The Rover
אינטרפול היא להקה איקונית. היא לעד תיזכר כאחד הסמלים של תחיית הפוסט-פאנק בתחילת האלפיים וקולו של פול בנקס שמור אצל רבים כפסיכולוג של תקופת הנעורים. עם זאת, כיאה ללהקה עם סאונד כמו שלה, יש לשירים שלהם יכולת להתמזג אחד בשני. The Rover לא חורג מהתבנית ונשמר כהדהוד. לאוזניים של היום זאת בעיה, הן רגילות לשמוע הוקים מתחלפים כל 10 שניות ולתפוס שיר אחרי 30. השיר של אינטרפול מתחיל בהוק גיטרה וממשיך איתו עד הסוף, שאר השאר כאילו מתעופף באזור שלו. מדובר בסוג שיר שמעורר ערגה לימי הרוק "הישנים והטובים". הבעיה היא שהוא לא ממש עושה משהו מעבר. כמו נוף הררי בנסיעה ארוכה – זה יפה, אבל באיזשהו שלב כבר נמאס.
8. Sugarland ft. Taylor Swift – Babe
טיילור סוויפט חייבת המון לעולם הקאנטרי. שם גילו אותה ומשם היא צמחה. מדי פעם היא מחזירה טובה עם שירים שהיא כותבת לכוכבים מהז'אנר. הפעם מדובר בשיר שכתבה עם סולן להקת טריין וניתן לצמד שוגרלנד. בקלות היה אפשר לשמוע את השיר משתלב באחד מהאלבומים הישנים יותר של טיילור, ולא נתפלא אם חלק מהקולות של טיילור בשיר הופיעו בדמו המקורי. הקליפ באווירת מד מן עם טיילור מגלמת דמות מקבילה לג'ואן (כריסטינה הנדריקס) מוסיף יותר דיבור מאשר תוכן כי מדובר בשיר מספיק טוב בשביל לעמוד בפני עצמו.
7. Tove Lo ft. Charlie XCX, Icona Pop, Elliphant, ALMA - bitches
מכירים את זה שאתם כבר לא מצליחים להבדיל בין זמרים או זמרות? אז טובה לו סיבכה לכם את החיים ואספה את כל הזמרות של משבצת ה"זמרת פופ מהזן המגניב שמתאימה גם לקהל איכותי עם רפרטואר שהוא בעצם פלייליסט של חנות בגדים" לשיר שהוא ריקליימינג לקללה "כלבה". לעומת "Girls" של ריטה אורה שגרר (קצת בצדק) מחאה על השיקוף השטחי של אהבה לסבית, טובה לו מדברת על הביסקסואליות שלה גם בצורה פחות רצינית וגם באופן יותר מוצלח, בעיקר כי מילות השיר לא נשמעות כמו קלישאה מסרט קולג' אמריקאי.
6. Julia Michaels, Trippie Redd – Jump
ג'וליה מייקלס היא אחת שמייצרת טרנדים, ולא רק עוקבת אחריהם. בתור כותבת שירים היא הכניסה את המינימליזם לעולם הפופ. אבל בשיר חדש שקיבל השבוע קליפ, מייקלס דווקא נושאת עיניה אל האימו-ראפ, תת ז'אנר שהחל לצמוח בעיקר עם האלבום הראשון של קיד קאדי ובכמה שנים האחרונות מאיים להשתלט על הז'אנר כולו, כשטריפי רד מהנציגים המצליחים יותר שלו. למרבה ההפתעה, שיתוף הפעולה עובד היטב – מייקלס מצידה לא חמודה מדי, וטריפי מצידו מגלם לא רע את תפקיד הבחור השבור. במחשבה שניה, זה בעצם התפקיד הקבוע שלו.
5. Shawn Mendes – Nervous
בניגוד לכל לוגיקה, ברגע שזמר גבר מכוון לקולות גבוהים ודקים הוא במידי הופך לאובייקט מיני, תשאלו כל זמר ארנ'בי. אחרי כל הפאסון הרוקרי שהוא הפגין ב-In My Blood, שון מנדס מנצל תכונה זו. כביכול מדובר בקטע "קליל", שיר על התאהבות ופרפרים בבטן. אלא שקולות הפלסט באווירה פאנקית מרפררים לפרינס וחושפים שכבת נוספת, מינית הרבה יותר ופחות תמימה. אם זו לא הייתה הכוונה, ועדיין מנדס מעדיף להישאר בתחומי הקראש של בנות 14, השיר הזה מוציא ממנו את החומר ממנו כבר עשויים מוזיקאים בוגרים יותר.
4. Spiritualized – I’m Your Man
ההרכב בראשותו של ג'ייסון פירס היא מאותן להקות שאפשר לסמוך עליהם. יעיד השיר החדש שלהם, שצפוי לצאת מתוך אלבום עתידי, ראשון מאז 2012. זה שיר רוק רגיל, עם השפעות סול ומבנה מתגבר, לא משהו שלא נתקלנו בו בעבר. ובכל זאת זה עשוי בצורה כל כך טובה שאי אפשר שלא לשקוע אל תוך השיר. כל רעשי הרקע ייעלמו תוך רגעים ספורים.
3. Death Cab for Cutie – Gold Rush
ההפתעה השבועית מגיעה מהרכב הרוק הוותיק דת' קאב. הלהקה שנמצאת במצב של נמנום תמידי, גם ברגעיה הרועשים יותר, שחררה השבוע שיר שמסמל רצון להשאיר פה חותם. מנהיג הלהקה, בן גיברד, משלים עם התבגרותו ובתוך זה עם הסביבה שהשתנתה ואין לו שום יכולת לשלוט על זה. המקצב של השיר מספק תנועה קבועה, כמעט מונוטונית, כאילו אין לה סוף, ומזכיר ביחד עם הקליפ את Bitter Sweet Symphony של The Verve.
2. Pusha-T - If You Know You Know
יש משהו בצימוד בין פושה טי לקניה ווסט שמוציא את הטוב ביותר משניהם. זה קרה ב-Runaway המופתי של קניה בו פושה טי התארח לבית קצר אבל כה מדויק ששדרג את השיר, גם ב-Numbers On the Boards מאלבום הסולו הראשון של פושה שם הביט של קניה היה המצע המושלם וכעת בשיר הפותח של האלבום החדש של פושה אותו קניה הפיק במלואו. שם השיר הוא ההסבר של פושה טי לכל הדברים שלא מבינים – מי שצריך להבין, כבר מבין. אבל גם הרגעים הפחות מובנים לא מפילים את השיר. הפתיחה הכמעט א-קפלה והשילוב בין סמפול שיר הרוק לאפקטים קוליים משל יצאו משיר דאנסהול מעבירים את השיר לפלנטה משלו.
1. Christina Aguilera ft. Goldlink – Like I Do
למרות שהאלבום יוצא רק היום (שישי), כבר אפשר להגדיר את הקאמבק של כריסטינה אגילרה כמוצלח. בשביל החותם הסופי לפני שחרור האלבום כולו, אגילרה הוציאה את אחד הקטעים הכי ממכרים שאתם הולכים לשמוע, ולא כי זה פופ בתבנית הידועה, או הפקה שהאוזן אוהבת לשמוע. דווקא ההפך. השוק הראשוני הוא בפתיחה של גולדלינק, לא סתם קריאות של "יה יה", אלא בית שלם, כשכריסטינה נכנסת לשיר רק אחרי יותר מדקה. ואז שמים לב להפקה של אנדרסון פאאק שהביאה את כל הסטייל הנכון של שנות התשעים מבלי להרגיש כאילו משהו הצמיח עובש. והכי חשוב, הדיווה, בה' הידיעה, נעה בין המהיר לגבוה, בין המינימלי לקישוטים כאילו זה טיול בפארק מבחינתה. וייב של קלאסיקה.
האזינו לכל שירי השבוע בספוטיפיי: